הייעוץ המשפטי לכנסת: אין פסול בחוק הנבצרות

הכנסת סבורה שאין מקום להתערבות בג"ץ בתיקון לחוק יסוד הממשלה, שקבע בתחילת השנה שנבצרות של ראש הממשלה תהיה רק מסיבות בריאותיות (גופניות או נפשיות). בפני בג"ץ מונחות שתי עתירות בהן נטען, כי מדובר בתיקון פרסונלי שנועד למצוא את נבצרותו של בנימין נתניהו בשל משפטו. עתירות אלו נפרדות מאלו בהן התבקש בג"ץ להכריז על נבצרות של נתניהו בנימוק שעיסוקו ברפורמה המשפטית מפר את הסדר ניגוד העניינים החל עליו.

עמדת הכנסת הוגשה בידי הייעוץ המשפטי של הבית, בראשותה של עו"ד שגית אפיק. היא שכה על עמדתה המסורתית, לפיה "בהעדר מקור סמכות מפורש בחוק או בחוק יסוד, אין מקום לעריכת ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד אשר התקבלה על-ידי הכנסת בכובעה כרשות המכוננת". בג"ץ דחה עמדה עקרונית זו וקבע שיש לו סמכות שכזאת, אך הכנסת אומרת שגם אם כך - הרי שעליו להפעיל אותה בצמצום ובמקרים קיצוניים ביותר.

לדעת הכנסת, בחינת תיקון זה מלמדת, כי אין מקום לקבוע שמדובר בניצול לרעה: התיקון אינו זמני אלא קבוע, הוא חל על כל ראשי הממשלה, הוא מסדיר נושא שראוי להיכלל בחוק יסוד ואף ברור שיש לעשות זאת. גם העובדה שהחוק חל אחורה (על נתניהו לאחר שנבחר) אינה סיבה לפסול אותו, וממילא מבחינה מעשית הוא צופה פני עתיד; והוא אינו משפיע על מצבו המשפטי של נתניהו בשל משפטו.

עוד אומרת הכנסת, כי יש להיזהר מביקורת שיפוטית המבוססת של מניעים וכוונות, דהיינו: ביקורת על כוונתו של המחוקק. לכן, שימוש לרעה בסמכות המכוננת אינו נבחן על-פי מניעיהם של חברי הכנסת, אלא על-פי מבחנים אובייקטיביים (ולשיטת הכנסת, הללו מתמקדים בצורתו של חוק היסוד ולא בתוכנו). לכן, לשיטתה, אין מקום לבדוק האם התיקון בנושא הנבצרות נובע ממניעים פסולים (לטובתו של נתניהו). התגובה הוגשה באמצעות עו"ד יצחק ברט.