עתירות

העתירות הוגשו (24.7.23) דקות אחדות לאחר שהכנסת אישרה את התיקון לחוק יסוד השפיטה, הקובע שבתי המשפט אינם יכולים להשתמש בעילת הסבירות בביקורת על החלטות הממשלה ושריה. העתירה הראשונה הוגשה בידי התנועה לאיכות השלטון, והשנייה - בידי תנועת הדמוקרטיה האזרחית ועמותת דרכנו. בשתי העתירות התבקש בג"ץ להוציא צו ביניים שיעכב את כניסתו לתוקף של החוק עד להכרעה בהן.

שתי העתירות טוענות, כי על בג"ץ לפסול חוק יסוד, בצורה חסרת תקדים, כאשר הנימוקים העיקריים בשתיהן הם שמדובר בתיקון חוקתי בלתי-חוקתי (דהיינו: פגיעה ביסודות המשטר הדמוקרטי) ושימוש לרעה בסמכותה של הכנסת כרשות המכוננת המופקדת על הכנת החוקה (דהיינו: חקיקה שנעשתה משיקולים זרים). התנועה לאיכות השלטון טוענת בנוסף, כי הליך החקיקה היה פגום.

העותרות גם ביקשו לקבוע דיון דחוף בעתירות. על-פי סדרי הדין, יכול בג"ץ להודיע על דיון קרוב ולהורות לממשלה ולכנסת להגיש תגובות מקדמיות עד ימים אחדים לפני מועד הדיון. בעקבות זאת גם יכול בג"ץ לקבוע שהדיון בעל-פה בעתירות יתקיים כאילו הוצא צו על תנאי ובכך לקצר את הזמן לתגובות הבאות. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, צפויה לקבוע שהעתירות יידונו בפני הרכב מורחב (לפחות תשעה שופטים) בראשו תעמוד היא עצמה. הרשות השופטת אומנם מצויה בפגרה עד השבוע הראשון של ספטמבר, אך דיונים דחופים מתקיימים גם בתקופה זו.