צמצום מוגבל של עילת הסבירות והקפאה למעשה של המשך הרפורמה המשפטית - אלו הם עיקרי הצעת הפשרה של יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי. ההצעה הוגשה (יום א', 23.7.23) לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולראש האופוזיציה, יאיר לפיד. בר-דוד ואמיתי הודיעו קודם לכן, שאם לא תושג פשרה - ישקלו בהמשך היום את השבתת המשק.
אולם, זמן קצר לאחר פרסום ההצעה, הודיע הליכוד שהוא דוחה אותה בנימוק שהיא זהה לחלוטין להצעתו של לפיד ומהווה קבלה חד-צדדית של עמדת האופוזיציה. היא "מעקרת לחלוטין את התיקון בנושא הסבירות ומחייבת ויתור מוחלט על כל שאר מרכיבי הרפורמה", אומר הליכוד. לדברי המפלגה, "אנחנו ממשיכים לעשות כל מאמץ לפשרה אמיתית ומצפים של הצדדים יתגייסו ברצינות למאמץ ולא יחזירו אותנו לנקודת ההתחלה".
קודם לכן אמר לפיד, כי הצעתם של בר-דוד ואמיתי היא בסיס למו"מ. ההצעה גובשה על בסיס מתווה של פרופ' יובל אלבשן, פרופ' ידידיה שטרן ועו"ד רז נזרי. על-פי ההצעה, בג"ץ לא יוכל לפסול החלטות ממשלה בענייני מדיניות שהתקבלו במליאת הממשלה וזאת על-פי עילת הסבירות בלבד. גם מינויים של שרים וסגני שרים לא יוכלו להיפסל על-פי עילת הסבירות בלבד. כל יתר ההחלטות והצעדים הממשלתיים ימשיכו להיות כפופים לביקורת שיפוטית הכוללת את עילת הסבירות.
עוד מוצע במתווה, כי הממשלה והאופוזיציה ייכנסו לשיחות אינטנסיביות בנוגע לרפורמה המשפטית. הממשלה תתחייב שלא לבצע צעדים במסגרת הרפורמה ב-18 החודשים הבאים, אלא ברוב של 75 חברי כנסת לפחות.
המשמעויות המעשיות של הפשרה אם תתקבל:
* המשך הרפורמה יועכב למעשה, שכן נכון לעכשיו הפערים בין הצדדים גדולים מאוד, ולא סביר שהאופוזיציה תרצה להעניק לאופוזיציה הישגים בתחום זה.
* לא ניתן יהיה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, ולמנות לה מחליף על-פי ראות עיניה של הממשלה.
* אריה דרעי יוכל להתמנות לשר בתנאי שלא יהיה רוב בבג"ץ נגד מינויו בנימוק שהתחייב לפרוש מהחיים הפוליטים. כאשר נפסל מינויו בחודש ינואר, נחלקו השופטים בין עילת הסבירות לבין עילת ההשתק (בעקבות אותה התחייבות).
* אם הממשלה תבצע מינויים פוליטיים מובהקים ובלתי מקצועיים לתפקידים בכרירים (כגון מפכ"ל המשטרה ונגיד בנק ישראל), יוכל בג"ץ לבטל אותם בעילת הסבירות.
נשיא איגוד לשכות המסחר (שאינן חברות בנשיאות המגזר העסקי), אוריאל לין, שהיה יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט מטעם הליכוד בכנסת ה-12 (בעת קבלת חוק יסוד כבוד האדם וחרותו), מציע פשרה משלו. על-פי ההצעה, החלטות ממשלה יוכלו להיפסל בידי בג"ץ רק בהרכב מורחב וברוב מיוחס, בעוד החלטות השרים ימשיכו להיות נתונות לביקורת שיפוטית בעילת הסבירות; לין לא התייחס לנושא מינוי שרים וסגני השרים. הוא הזהיר, כי המשך החקיקה הנוכחית "יהווה מהלך של מעבר אל סף התהום וישליך את החברה הישראלית כולה למאבקים מגזריים ומאבקי כוח בלתי פוסקים. המחיר, בכל ההיבטים האפשריים, יהיה כבד מדי".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה