מייסד "חזון ישעיה" הורשע בעבירות מרמה

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, רבקה פרידמן-פלדמן, הרשיעה (20.7.23) את אברהם ישראל, אברהם ישראל, מי שעמד בראש עמותת "חזון ישעיה", בעבירות מרמה בהיקף של מיליוני שקלים. ישראל הורשע בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ברישום כוזב במסמכי תאגיד, במרמה והפרת אמונים בתאגיד ובשיבוש מהלכי משפט. הוא זוכה מעבירות של גניבה בידי מנהל והלבנת הון.

ישראל ייסד וניהל את עמותת "חזון ישעיה", שייעודה המוצהר היה מתן עזרה לנזקקים, לרבות ניצולי שואה, בתחומים שונים כגון תמחוי, הכשרות מקצועיות, מרפאות שיניים וכדומה. לטענת המדינה, ישראל רימה בשנים 2012-2000 את התורמים לעמותה, כאשר מסר מצגי שווא מנופחים על היקף פעילותה (כאילו היא מסייעת ל-15,000 נזקקים ביום), וכך הוציא מהם מיליוני שקלים. בין היתר, כך נטען, העמותה שילמה 8 מיליון שקל תמורת בשר מוזל לאברכים ובחורי ישיבה, מטרה שלא נמסרה לתורמים, והוצאה זו הוסתרה באמצעות רישומים כוזבים בספריה.

עוד נטען, כי ישראל הצהיר בפני התורמים, כי פעילי העמותה וחבריה מתנדבים, בעוד שבפועל עובדים בעמותה קיבלו שכר ועובדים שונים קיבלו כספים מקופתה. המדינה טענה עוד, כי 1.2 מיליון דולר הועברו לרב יאשיהו פינטו, אשר סייע לישראל בנסיונותיו להסתיר את מעשי המרמה, וכי 150,000 דולר הועברו לדוד סימנטוב, עובד בכיר בעמותה, כדי שלא ישתף פעולה עם המשטרה. החקירה נגד ישעיה הולידה את פרשת פינטו, כאשר הלה חשש שהיא תפגע גם בו. לטענת המדינה, פינטו שיחד את תת-ניצב אפרים ברכה כדי שידליף לו פרטים על החקירה; התיק נגד פינטו בפרשה זו נסגר מחוסר ראיות.

פרידמן-פלדמן אומרת: "מדובר באיש עסקים ממולח, שהצליח לשכנע תורמים לתרום סכומי כסף גדולים לעמותה, בין היתר תוך הסתרה מכוונת של חלק מהנתונים הקשורים בפעילותו. מדובר, אמנם, בפעילות הקשורה בצדקה, אך לא בהכרח כזו המקובלת על כלל התורמים, ולפיכך, חשיפתה לפניהם הייתה עשויה, מבחינת הנאשם, לפגוע באיסוף כספי התרומות". ישראל הסתיר את העובדה שרוב פעילות העמותה הייתה במכירת בשר לתלמידי ישיבות, היא קובעת.

"הנאשם הציג עצמו כמי שעסק בעיקר בגיוס תרומות ולא נטל חלק ממשי בניהול העסקי של העמותה, כשבפועל, ניהל את העמותה והתמצא בכל הפרטים הרלוונטיים לתפעולה. הנאשם 'הפיל' את המעשים הפליליים על אחרים, אך ניתן היה להתרשם כי ידע על המעשים, וכי הפעילות בעמותה התבצעה בידיעתו ועל-פי הוראותיו".

1.2 מיליון דולר לפינטו

פרידמן-פלדמן קובעת, כי ישראל השתמש בכספי תרומות למטרות אחרות מאלו שהציג בפני מקצת מן התורמים, וכי יצר נוהל של יצירת פעילות מדומה במתקני העמותה כאשר תורמים ביקרו בהם. בין היתר נופחו מספריהם וזהותם של הנתמכים בידי העמותה, וכך היא קיבלה מאות אלפי דולרים בשנה מוועידת התביעות נגד גרמניה, אשר שוכנעה בצורה מטעה שהעמותה מסייעת לאלפי ניצולי שואה - בעוד שבפועל חלק ניכר מהכסף שימש לרכישת בשר לתלמידי ישיבות. כל אלו, מסיקה פרידמן-פלדמן, היוו קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

עוד נקבע, כי ישראל הסתיר בכוונה את הפעילות הנרחבת בתחום הבשר, כולל מתורמים מרכזיים, חברי ועד בעמותה ורואי חשבון שבדקו את פעילותה, כמו גם בדוחות הכספיים שלה. ישראל הטיל את האחריות על רו"ח אברהם חבצלת, שהיה רואה החשבון של העמותה, עומד לדין בנפרד והעיד נגדו. אולם, פרידמן-פלדמן קובעת, כי חבצלת פעל על-פי הוראותיו של ישראל והוא ביצע עבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד. היא זיכתה אותו מהלבנת הון בפרשה זו, בנימוק שמקור הכספים היה חוקי וכי הסתרתם לא נועדה להלבין הון אלא לרמות את התורמים.

ישראל הורשע גם בנוגע לקשריו עם פינטו, לאחר שנקבע שבניגוד להכחשותיו - הוא דאג להעברת הכסף (כהלוואה או כמענק), ללא ידיעת חברי הוועד, ללא רישום בספרי העמותה ולא למטרותיה אלא לענייניו האישיים של פינטו. בשל העברה זו הורשע ישראל במרמה והפרת אמונים בתאגיד. עוד נקבע, כי הוא ברח מהארץ עם פתיחת החקירה ולא שב אליה בעקבות אזהרות חוזרות ונשנות של פינטו ורעייתו. פרידמן-פלדמן קיבלה את עמדת המדינה גם לגבי העברת הכספים לסימנטוב, והרשיעה את ישראל בשיבוש מהלכי משפט.

ישראל זוכה מעבירה של גניבה בידי מנהל, אשר יוחסה לו בשל העברת רבבות שקלים כדמי שתיקה לשני עובדים לשעבר, בנימוק שלא הוכח שהכספים באו מקופת העמותה.