העליון אישר הוצאות אישיות על עו"ד

שופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר, דחה (12.7.23) את ערעורו של עו"ד עודד הוכהאוזר על חיובו בהוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה בסך 20,000 שקל, בשל התנהלותו בעת ייצוג לקוחה בסכסוך נדל"ן. כשר קובע, כי מדובר במקרה נדיר המצדיק חיוב שכזה.

הוכהאוזר ייצג את שרית קילקר בסכסוך על בית בגדרה, בו הטיח בשמה שורה של האשמות קשות וחסרות יסוד נגד שופט בית המשפט המחוזי מרכז, מיכאל תמיר, אשר דן בתיק. הוכהאוזר גם הגיש יחד עימה שש עתירות לבג"ץ, כולל בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד תמיר ולהסיר את חסינותו השיפוטית. בג"ץ דחה את כולן בשל היותן חסרות בסיס ובשל הלשון המשתלחת בה נוסחו.

במקביל הגישו הוכהאוזר ועו"ד רונן מזור בשמה של קילקר שורה של בקשות בתיק במחוזי; בגין אחת מהן, בקשה לפסול את תמיר, הוטלו עליהם הוצאות אישיות בסך 3,000 שקל (על החלטה זו לא הוגש ערעור). לעומת זאת, הוכהאוזר לא הגיש ראיות מטעמה של קילקר (שהייתה התובעת בתיק), ובדיון במרס 2021 שב והטיח דברים בתמיר ואמר שבשל אופן ניהול התיק - הוא אינו מרשה לה להעיד. תמיר הסביר בסבלנות רבה את משמעות הצעד, והתרה בפני הוכהאוזר שלא להתבטא בצורה בוטה ופוגענית. בדיקת News1 העלתה, כי הוכהאוזר ייחס לתמיר עבירות פליליות, טען שהוא מפר את אמנת זכויות האדם, נכנס שוב ושוב לדבריו, סירב לענות על שאלותיו והטיח בו שהוא מוטה ולכן לא ניתן לנהל בפניו את ההליך (הפרוטוקול מצורף לידיעה).

לבסוף קבע תמיר, כי קילקר אכן לא תעיד וביקש לשמוע את ראיות הנתבעים. הללו ביקשו לחקור את קילקר מטעמם, הוכהאוזר התנגד לכך והפריע לניהול ההליך עד כדי כך שתמיר נאלץ לקרוא לאנשי משמר בתי המשפט כדי שיוכל לנהל את הדיון. לבסוף הוא נאלץ לנעול את הדיון בשל התנהגותו של הוכהאוזר. תמיר דחה את תביעתה של קילקר, ציין שלא הגישה ראיות ולמעלה מן הצורך ניתח את הראיות שהגישו הנתבעים.

תמיר קבע, כי התנהלותם של קילקר, הוכהאוזר ומזור הייתה פוגענית והיוותה שימוש לרעה בהליכי משפט. כתבי הטענות שלה נוסחו בניגוד לתקנות, האוסרות על ניסוח "מבזה, מביש או משתלח". הוא חייב את קילקר בהוצאות בסך 225,000 שקל, ואת הוכהאוזר ומזור - בהוצאות בסך 20,000 שקל. בערעור לעליון הודיע הוכהאוזר, כי סיכם עם מזור שהוא עצמו ישא בכל חיוב.

העליון שמע את הטענות

צילום: תמיר. נאלץ להזעיק את המשמר

כשר דחה את ערעורה של קילקר, בציינו שמדובר במצב נדיר בו לא הוגשו ראיות מצידה של התובעת - ודי היה בכך כדי לדחות את תביעתה. בנוגע להוצאות בהן חויב הוכהאוזר מזכיר כשר, כי בית המשפט רשאי להטיל כאלה על עורך דין, אם כי עליו לעשות זאת במשנה זהירות ובמשורה, "ורק במקרים בהם התנהלות עורך הדין חורגת במידה ניכרת מחובותיו לנהל דרכיו ביושר ובדרך ארץ
ולסייע לבית המשפט לנהל את המשפט באופן יעיל והוגן".

כשר ממשיך: "התנהלותו של עו"ד הוכהאוזר לאורך ההליך שהתנהל בפני בית המשפט קמא, ובפרט במסגרת הדיון שהתקיים בבית המשפט קמא ביום 14.3.2021, הינה, ללא כל צל של ספק, התנהלות המצדיקה עשיית שימוש בסמכות לפסוק הוצאות אישיות לחובת עורך הדין". בכתבי הטענות שהגיש ובטיעונים בעל-פה הוא השתמש בשפה בוטה ומשתלחת, בה הטיח בתמיר האשמות חסרות בסיס, וכאמור התנהלותו הפריעה לניהול הדיון. תמיר התרה בו שוב ושוב לחדול מהתנהגותו, אך לשווא.

הוכהאוזר צדק בטענתו לפיה תמיר לא אפשר לו להגיב לפני שהטיל עליו הוצאות אישיות, ממשיך כשר, אך אין בכך הצדקה לביטולן. בשל מידת החריגות והחומרה היתרה בהתנהגותו, אפשר לו העליון לטעון בפניו בנושא ההוצאות במקום להחזיר את התיק לתמיר. בכך נרפא הפגם של העדר זכות הטיעון, ולא היו בפיו נימוקים משכנעים לביטול ההוצאות.

קילקר חויבה בהוצאות נוספות בסך 30,000 שקל. הוכהאוזר לא חויב בהוצאות בעליון בשל הפגם של העדר זכות טיעון במחוזי. השופטים ענת ברון ועופר גרוסקופף הסכימו עם כשר.