סמוטריץ': אכיפה בררנית היא רשע, וזה מה שקורה בשנים האחרונות

אחרי ההצבעה בוועדת החוקה, שבה אושרה הצעת חוק יסוד: השפיטה (צמצום עילת הסבירות) לקריאה ראשונה, נשא דברים בוועדה השר בצלאל סמוטריץ', יו"ר הציונות הדתית. "ביקשתי לבוא לכאן היום, קודם כל כדי לומר תודה אדוני היו״ר, אתה מוביל עכשיו תיקון מאוד חשוב במערכת המשפט הישראלית, בדמוקרטיה הישראלית. תיקון שיביא לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים. זה צעד ראשון שיבואו אחריו צעדים נוספים באחריות ובשיקול דעת. בשיח עם כל מי שרוצה להיות שותף בשיח הזה".

הוא הודה לצוות הוועדה, לייעוץ המשפטי לוועדה ולכנסת: "אני יודע שזאת מלאכה מאתגרת ומורכבת ואני יודע שאתם לא עושים הנחות, בעומק הדיונים, ברצינותם ובהתמשכותם". עוד הודה לחברי האופוזיציה ש"נותנים פייט לא קל, ומשתדלים לשמור על ענייניות ועל נחת". "אני רוצה להודות גם ליעוץ המשפטי לממשלה שאני חלוק עליהם 180 מעלות, אבל משתדלים לנהל את השיח הזה בדרך של דברי חכמים בנחת נשמעים".

לאחר דברי התודה, מתח ביקורת על הקצנה במחאה ואמר: "המאבק מצידה של האופוזיציה והמחאה האזרחית ראוי, אבל המאבק של אותם גורמי קצה שוליים שמוכנים לשרוף כאן את הכל - את הביטחון את הלכידות החברתית, את הצבא, את הכלכלה, הוא לא מאבק על הדמוקרטיה, כי מה שקורה היום בשלטון החוק במדינה הוא הדבר הרחוק ביותר מדמוקרטיה ליברלית מתוקנת ובעיקר שוויונית.

"אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה לשמאל מותר לחסום כבישים ולהדליק מדורות על איילון ולשבש את נתב״ג, וכשהימין עושה את זה מפרקים אותו במכות, מגישים נגדו כתבי אישום ושמים אותו בכלא. לשמאל מותר לקרוא למרי אזרחי ולסרבנות עם אפס אכיפה. אין במדינת ישראל היום משטרה, פרקליטות ויועמ"שית.

"כשלשמאל מותר לחסום כבישים ולימין אסור, כשלשמאל מותר לקרוא למרי אזרחי ולסרבנות ולימין אסור, כשלשמאל מותר לרסס גרפיטי, ומול שפי פז מנהלים שלוש שנים הליך משפטי הזוי על ריסוס על מכון בתל אביב - זו לא דמוקרטיה. אכיפה בררנית היא רשע וזה מה שקורה בישראל בשנים האחרונות.

צילום: [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

"הקבוצה הפריבילגית הזו מבקשת להגן על הפריבילגיות של עצמה, היא לא רוצה לקדם שום דמוקרטיה. להתווכח לגופו של עניין על האיזונים הנכונים בין הרשויות, זה לגיטימי לחלוטין. אנחנו טוענים שהאיזון הזה הופר ומבקשים לייצר מערכת איזונים אחרת, שמחזירה את הסמכות והאחריות ומאפשרת לממשלה לקדם מדיניות שמחזירה את הסדר הישן והטוב של דמוקרטיה מתוקנת, ליברלית, פתוחה, עם זכויות, עם חירויות, עם הגנה על קניין, על חיים. אלו דברים שלא קיימים היום במדינת ישראל. אנחנו מקדמים את חיזוקה של הדמוקרטיה והחרויות ואת חיזוקו של ערך השוויון שמופר פה אחר פעם אחר פעם.

"הקואליציה הזו מחויבת לשמור על הדמוקרטיה ועל עצמאות המוסדות במדינת ישראל. שמעתי הבוקר את היועמ״ש לממשלה לשעבר שמהלך אימים. מנדלבליט היה יד ימינו של נתניהו כמזכיר הממשלה ומונה ליועמ"ש ע״י ראש הממשלה איש אמונו, זה בסדר, הרי החמאה נוזלת לו מהראש בכמויות שהוא יכול לטבוע.

"היועמ״שית הנוכחית מונתה מינוי אישי על סטרואידים ע"י שר המשפטים הקודם בניגוד לעמדת יו"ר ועדת המינויים. יש ממשלה שמותר לה למנות כי היא ממשלה נכונה של אנשים נכונים עם מינויים נכונים ויש ממשלה שאסור לה ואם חס וחלילה תמנה זה קטסטרופה. הציבור לא מטומטם ורואה בדיוק את חוסר השוויון הזה. לזה אנחנו באים לשים סוף", סיכם.

גם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), הד"ר גיל לימון, דיבר לאחר ההצבעה והתייצב נגד צמצום עילת הסבירות: "בדיוני הוועדה שמענו דברים מאוד חשובים שמלמדים על המורכבות של הנושא של ביטול עילת הסבירות. גם אלו שמבקרים את המקרים בהם בית המשפט עשה שימוש רחב יותר בעילת הסבירות, כמו פרופ' יואב דותן, שדיבר פה היום, סבורים שההצעה הזו היא בגדר שפיכת התינוק עם המים.

"לאור דברים שעלו בדיוני הוועדה בימים האחרונים, אני מבקש להרחיב מעט על הפגיעה בשלטון החוק הגלומה בהצעה, כי זו מבחינתנו השאלה המרכזית שעומדת על הפרק. במדינה דמוקרטית כולם כפופים לשלטון החוק, מהאזרח ועד הממשלה והשרים. הכפיפות של הממשלה לשלטון החוק מובטחת על-ידי מספר מנגנונים, ובראשם על-ידי בית המשפט עצמאי שמוסמך בין היתר לבקר החלטות שלטוניות ועל-ידי בעלי תפקידים שונים ברשות המבצעת שמשמשים בתפקיד של שומרי סף.

"לגבי בתי המשפט, הפגיעה של ההצעה בשלטון החוק היא ברורה, מאחר שתישלל מבית המשפט עילת ביקורת חשובה ביחס להחלטות שרירותיות, שנותנות משקל עודף לשיקולים לא רלוונטיים או משקל זניח לשיקולים משמעותיים.

"מעבר לכך, המקרים שמגיעים לדיון בבית המשפט על עילת הסבירות מהווים טיפה בים-ההחלטות המנהליות המתקבלות על-ידי הממשלה ושריה מדי יום שלגביהן חבים השרים בחובת הסבירות. החובה של הממשלה לנהוג בסבירות תבוטל דה פקטו ככל שההצעה תעבור. בכך תיפגע גם היכולת של הייעוץ המשפטי הציבורי לקדם את השמירה על שלטון החוק, ולא ניתן יהיה 'לבלום' החלטות שרירותיות ובלתי סבירות באופן קיצוני במהלך גיבושן".

לימון פירט את דבריו: "מדובר בסוגים שונים של החלטות שמקבלים השרים והממשלה במליאתה, חלק גדול מהן כולל החלטות יישומיות-פרטניות. מיעוט ההחלטות הן החלטות מדיניות כלליות, במובן שאליו התייחס פרופ' דותן
ביטול עילת הסבירות יפגע הן ביכולת של יועצים משפטיים לשמור על שלטון החוק והן ביכולת של בתי המשפט לעשות כן.

"פגיעה משמעותית לא פחות בשלטון החוק הנובעת מהצעת החוק קשורה במעמדם של שומרי הסף, אשר ייחלש באופן משמעותי, עד כדי חשש מפני הפיכתם דה-פקטו למשרות אמון פוליטיות. מדובר הן בשומרי סף מובהקים שממלאים תפקידים רשמיים במערכת אכיפת החוק, כמו בכירי משרד המשפטים ומשטרת ישראל; והן ברגולטורים ובבעלי תפקידים בכירים, שגם הם ממלאים במידה רבה תפקידים של שומרי סף, כמו: נגיד בנק ישראל, ראש רשות ניירות ערך, מנהל רשות התחרות, מנהל רשות המיסים, מנהל מנהל התכנון, מנהל רשות האוכלוסין, ועוד.

"אחד התנאים המרכזיים ליכולתם של בעלי התפקידים הללו למלא את תפקידם הוא היותם עצמאים לחלוטין מהדרג הפוליטי. ערובה חשובה ביותר לכך היא דרכי המינוי וסיום הכהונה. אם תבוטל עילת הסבירות, והדלת תיפתח למינויים לא תקינים של שומרי סף ושל בעלי תפקידים בכירים אחרים, וחמור מכך - לפיטורים של שומרי סף ובכירים אחרים מטעמים פוליטיים, הדבר יפגע באופן קשה בעצמאותם של שומרי הסף, וכתוצאה מכך, יפגע באופן חמור ביותר בשלטון החוק.

התפקידים של שומרי הסף יוכלו להפוך בפועל, וללא ביצוע שינויים משפטיים נוספים, מתפקידים עצמאיים למשרות אמון, שכהונתם תלויה בכל רגע נתון בחסדיו של הדרג הפוליטי ובכך שהם ימלאו את רצונו. כשם שהרכב מאוזן של הוועדה לבחירת שופטים הוא תנאי הכרחי לעצמאותה של הרשות השופטת, כך גם עילת הסבירות היא תנאי הכרחי לעצמאותם של שומרי הסף, ולמעמדו של שלטון החוק כערך בסיסי בחברה דמוקרטית.

"לאור האמור לעיל, אבקש לחזור על עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה לפיה משמעות ההצעה - אם תתקבל - היא ביטול ערובה חשובה המבטיחה שהשלטון יפעל בהגינות ובהיעדר שרירות כלפי הפרט. ההצעה תגרום לפגיעה קשה במגוון רחב של מישורים בעבודת הממשלה, על כל גופי ויחידותיה. היא תפגע בערכים דמוקרטים בסיסיים, כמו תקינות פעילות המנהל, טוהר המידות של השירות הציבורי, שלטון החוק ואמון הציבור. על כן, עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה היא שאין מקום לקידום ההצעה", דברי המשנה ליועמ"ש.