אושרה לקריאה ראשונה הצע"ח לצמצום עילת הסבירות

ועדת החוקה אישרה (יום ג', 4.7.23) לקריאה ראשונה את הצ"ח יסוד: השפיטה - עילת הסבירות. 9 ח"כים תמכו בהצעה, 5 התנגדו ושניים (הח"כים קריב ואלהרר) נכחו באולם ולא השתתפו בהצבעה.

במהלך ההצבעה החלה מהומה בוועדה לאחר שחברי האופוזיציה מחו על כך שלא ניתנה רשות דיבור למשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון. לאחר ההצבעה התיר היו"ר ח"כ שמחה רוטמן לבקשת היועמ"שית לכנסת עו"ד שגית אפיק רשות דיבור לעו"ד לימון ואמר: "אני סבור שזמן הדיבור לייעוץ המשפטי לממשלה ניתן הרבה מעבר ולפנים משורת הדין".

עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית הזהיר בעקבות ההצעה לצמצום עילת הסבירות: "ההצעה תגרום לפגיעה קשה במגוון רחב מאוד של מישורים בהובלת הממשלה. אנחנו לא רואים את זה היום, אבל אנחנו נראה את זה וזה יהיה מהיר".

יואב סגלוביץ הטיח ביו"ר רוטמן: "רוטמן, אני נגד התהליך המושחת הזה, נגד סתימת הפיות של כולנו, נגד זה שאני לא יכול לשאול את היועצת המשפטית שאלה, אני נגד ההתנהלות שלך בחצי שנה האחרונה, ואני אגיד לך עוד משהו - זה לא יעבור". סגלוביץ הוסיף: "אנחנו לא עובדים אצלך"

על-פי החוק, שנדון בוועדת החוקה בכנסת, תבוטל עילת הסבירות על כל החלטות השרים, הממשלה וראש הממשלה. עם זאת, היא לא תבוטל על החלטות של ראשי רשויות ופקידי ציבור.

יו"ר הוועדה, ח"כ רוטמן אמר בפתח דיון הוועדה להכנה לקריאה ראשונה: "כאשר בימ״ש מקבל החלטה בניגוד לערכיו של הציבור הרחב במדינת ישראל ובניגוד לערכיו של נבחר הציבור שעל כתפיו הטיל החוק את ההחלטה, זו שאלה של ערכים. האם אנחנו במדינה דמוקרטית שבה ערכי הציבור באים לידי ביטוי בהחלטות הנבחרים שלו או שמי שקובע בכל שאלה קטנה כגדולה הוא מישהו שאינו נבחר וכופה על המדינה את ערכיו".

ד"ר אביעד בקשי, האחראי על המחלקה המשפטית בפורום קהלת אמר בדיון: "יש מקום לביקורת שיפוטית על פגיעה זכויות אדם. בית המשפט יכול להתערב וצריך להתערב בעילת המידיתיות. כאשר יש בעיה של אפליה שבית הנשפט יתערב. השאלה איזה רמטכ"ל למנות - כאשר הוא כשיר לפי החוק. אבל נגיד במקרה של גלנט, שהוא עשה משהו לא ראוי. השאלה מה משקל יותר כבד - ממשלה שרוצה למנות רמטכ"ל שממש את המדיניות שלה. אני חושב שזו שאלה של הרשות המבצעת, שרוצה לממש את המדיניות שלה ולא של מערכת המשפט".

ח"כ משה סעדה תקף בדיון את המחאה נגד הרפורמה: "פרעות אסור לעשות - לא בחווארה ולא בשדה התעופה 'בן גוריון', כי כולם שווים בפני החוק". סעדה הזהיר את חברי האופוזיציה: "בסוף, אתם תשלמו את המחיר. למעט מיעוט סהרורי, הציבור מדיר רגליו מההפגנות הללו, ובע"ה למרות האיומים, למרות הפרוטקשן אנחנו לא נחשוש".

ח"כ גלעד קריב פנה ליועץ המשפטי של הוועדה ד"ר גור בליי ואמר: "ולך ד"ר גור בליי, אדוני היועץ המשפטי שאני מלא כבוד אליך ולייעוץ המשפטי כולו - יש כאן תהליך של דריסת תקנון הכנסת, אתם יודעים עד כמה הדיון הזה לא ממצה ולא ראוי, אני מצפה מכם להשמיע אמירה ברורה", והוסיף הערה ליו"ר רוטמן:
: "אל תעלב מהקטע של המצפון, אפשר לשקם"

פרופ' דותן: "הצ"ח הנוכחית בעייתית מאוד"

פרופ' יואב דותן בדיון הוועדה להכנת הצ"ח לקריאה ראשונה: "אני מבין ששמי עלה באופן תדיר בדיוני הוועדה ומרבים לצטט אותי. הצ"ח הנוכחית בעייתית מאוד בעיניי. ביקרתי את דוקטרינת הסבירות ולא התנגדתי שתעשה חשיבה מחדש אבל הצ"ח הנוכחית היא לשפוך את התינוק עם מי האמבט. זו הצעה גורפת מאוד המתיימרת להבדיל בין החלטות הדרג הפוליטי למנהלי אבל בפועל להערכתי זה לא מה שיקרה משום שההבחנה בין החלטות פוליטיות באופיין להחלטות שהן לא כאלה, אינה יכולה להסתמך אך ורק על הדרג המקבל את ההחלטה. אם מישהו היה רוצה לעשות עבודה רצינית היה חייב להתייחס להבחנות נוספות כמו בין החלטות מדיניות כלליות לאינדיבידואליות.

שאלת היו"ר ח"כ רוטמן על עמדותיו של השופט סולברג אמר: "יש לי הערכה עצומה לכתיבתו ועמדותיו. אני לא פרשן שלו וצריך לזכור שלשופטים יש מגבלה הנובעת מעומס, הם יכולים לקבוע בפס"ד בהתייחס למערכת עובדתית ספציפית או הרצאה בכנס, בד"כ אין להם זמן לעשות מחקרים מקיפים. לכן, הרציונל הבסיסי המנחה את סולברג תקף, אבל היכולת שלו כשופט להציג מארג מלא של הבחנות וכוונונים, צריכה להיעשות ע"י המחוקק אם הוא מתערב בזה, מטיבם של דברים מוגבלת מהסיטואציה בה פועל השופט. אני לא חושב שאין טעם בהצעתו אך יש לעשות עבודה הרבה יותר יסודית בהבחנות. נדמה שההצעה הזו שונה מאוד מהצעת סולברג.

הייתה הצעה הרבה יותר מדויקת שהעברנו והיא לפחות משוחררת מהתפרים הגסים מאוד בהם תפורה ההצעה הנוכחית שהיא מאוד בעייתית. ההצעה תואמת את מה שאמרתי - לא מעבירים את הקו בין הדרג הפוליטי לבין פקידים אלא מבחינים בין החלטות של מליאת הממשלה לבין החלטות של שרים, בין החלטות מדיניות כלליות להחלטות אינדיבידואליות. החלטת שר לא צריכה להיות פטורה מביקורת סבירות. על הבסיס הזה, אם המחוקק מחליט להתערב, ואני לא בטוח שבעת הזו זה רעיון טוב, אבל אם עושים זאת זה צריך להיעשות לא על בסיס גורף".

ביחס לשאלת המגמות בפסיקה לגבי הסבירות אמר: "בעשור האחרון חלק משופטי העליון מביעים אי-נחת הולך וגובר מהשימוש בסבירות כפי שנעשה בעשורים האחרונים בפסיקה. יש על כך ויכוחים בין השופטים וזו דווקא סיבה להימנע מהתערבות סטטוטורית. בית המשפט אינו סטטי, הוא שוקל עמדתו ומפתח הלכה ולטעמי אם בכלל נדרשת התערבות המחוקק זו סיבה להימנע".

לשאלת ההשלכות היומיום על האזרחים: "ההצעה סופר בעייתית כי אפשר לסווג בקלות כל החלטה לרישיון ציוד תקשורת, אשרת כניסה לישראל או תוכנית מתאר כהחלטת דרג פוליטי למרות שאינה החלטה פוליטית כפי שאנחנו מדברים עליה.

אם הממשלה מקבלת החלטה על מבצע בג'נין או קו מטרו חדש יש לנו מנגנוני ביקורת חלופיים כמו התקשורת, הציבור, הכנסת. לעומת זאת ליבואן ציוד תקשורת אין מנגנונים למעט מאכערים ושם צריך את הסבירות".