חוק הפרוטקשן: עונש המינימום יופחת בשנתיים

הוועדה המשותפת לוועדת החוקה והוועדה לביטחון לאומי סיימה (יום ב', 3.7.23) את הקראת סעיפי הצעת חוק העונשין (תיקון - הגדרת איום), התשפ"ג-2023, שיזם ח"כ יצחק קרויזר, לקריאות שנייה ושלישית.

על-פי עמדת רשויות האכיפה, כפי שהוצגה לוועדה בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה, תופעת דמי החסות (פרוטקשן) שינתה את פניה לאורך השנים באופן שמקשה על ההתמודדות עמה בכלים המשפטיים המסורתיים. כך, בין היתר, במקרים רבים אין איום מפורש מצדו של העבריין כלפי הקורבן. לאור כך, השתכנעה הוועדה כי יש מקום לתקן את חוק העונשין ולהוסיף לו סעיף עבירה חדש, שעניינו גביית דמי חסות.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

הנוסח שהוכן לקריאה הראשונה כלל את היסודות הבאים:
*

גביית דמי חסות תוך ניצול מצוקה ללא איום

חזקת מודעות

גביית דמי חסות באיומים

עונש מזערי

סעיף דיווח

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: "הייתי מעוניין מאוד לאשר את החוק עוד בכנס הזה, לאחר שהנוסח עבר שינויים רבים. עם זאת, טרם הוצגו בפנינו הנתונים על כתבי האישום והעונשים בגין תופעת דמי החסות, ולכן לא נוכל להצביע על הצעת החוק היום".

עו"ד אפרת חקאק, מהייעוץ המשפטי לוועדה: "נוסח החלק הראשון להצעת החוק מבוסס על נוסח ארכאי של עבירת העושק ולכן הוא מאוד רחב. כמו-כן, לגבי חזקת המודעות- יש בה סכנות להרחבת מעגל האנשים שעכשיו נחשיב כעבריינים, או עבריינים בפוטנציה שנטל ההוכחה יעבור אליהם. לגבי העבירה הפחות חמורה שעניינה גביית דמי חסות ללא איום- לפני הקריאה הראשונה הפרדנו בין עסקת דמי חסות שלא הושלמה, שם העונש המרבי 5 שנים לבין עסקה שהושלמה שם העונש המרבי 7 שנים. אני לא חושבת שנכון לעשות זאת בעבירה עצמה, כי העונש המרבי מספק כלי לבית המשפט לקבוע את העונש בנסיבות המקרה, מצד שני, אם יישאר בנוסח החוק עונש מינימום, אז ככל הנראה עדיף להשאיר את שתי האפשרויות, כי לא נכון לתת עונש מינימום במקרה בו העסקה לא הושלמה. אני מאוד מוטרדת מכך שעד כה אין לנו נתונים על השולחן".

היו"ר ח"כ רוטמן: "ברגע שיש איום, טווח הענישה הוא 9-7 שנים. לעומת זאת, דרשת דבר שלא מגיע לך כדין, תמורה שאינה סבירה - אין את רכיב האיומים, אין רלוונטיות לקבוע את המדרג של 7-5 שנים. פרק זמן של 5 שנים נראה קצר מדי להוראת השעה, ואני צופה שהיא תוארך ל-10 שנים. אפשר לקבוע שהוראת השעה תהיה למשך 5 שנים והארכתה לתקופה נוספת תהיה באישור ועדת החוקה ולא בחקיקה בשלוש קריאות".

ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית): "מה המענה למקרה בו אין איום, ויש הצעה עסקית לשותפות, אך בעל העסק מכיר את המוניטין ואת האקלים העסקי, לא מדובר באיום רשמי אך בעל העסק מבין ביסוד הנפשי שגובים ממנו דמי חסות".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

עו"ד לילך וגנר, ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה במשרד המשפטים השיבה: "הטלת אימה יכולה להיות בכל דרך והפסיקה פירשה את היסודות באופן רחב. כשאדם מיוזמתו פונה לשלם לאותו גורם כי הוא חושש שאם לא ישלם יבולע לו- אלו התנהגויות שלא נכנסות היום בעבירת הסחיטה. לכך מתייחסת העבירה החדשה. בעבירה החדשה צריך להוכיח שהאדם שקיבל את הפניה לשותפות פועל בפחד. יש חזקה שעוזרת להוכיח את היסוד הנפשי ומהווה לו תחליף, כך שלא צריך להוכיח את היסוד הנפשי של העבריין. יש בכך צעד מרחיק לכת, אך החקיקה נועדה לתת מענה לסיטואציות בהן אין איום גם במשתמע. אנחנו יוצרים עבירה עם חזקה, כשאנחנו יודעים שמכסה מקרים שלא אמורים להיות תחתיה. הוספת רכיב עונש המינימום מעלה קושי. בעבירה המוגמרת של הסחיטה הקושי יותר קטן כי יש בה את רכיב האיומים. בעבירה החדשה, הנסמכת על שיקול הדעת של הרשויות, זה בכל זאת מעלה קושי מיוחד. לכן, חשבנו שפרק הזמן להוראת השעה צריך להיות ארוך יותר והממשלה התכנסה ל-5 שנים. אין צורך להאריך את ההוראה, כי מחקרים הראו שגם הוראת שעה שכזו מכווינה את שיקול דעת השופטים".

עו"ד יהודה שפר, לשעבר המשנה הפלילי לפרקליט המדינה: "העבירה תיתן מענה במקרים נדירים ברף הפלילי, אך הציפייה לטיפול ברף הפלילי מוגזמת. אומנם במישור פלילי זה יהיה נדיר יותר אך בדוגמאות כאלו אפשר יהיה להשתמש בחילוט אזרחי".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית: "אחד הקשיים הגדולים שהצפתי הוא "הדורש או מקבל דבר שאינו כדין" אך בהינתן שזה בכל זאת נכנס, יש היגיון בביטול ההבחנה. אם מדובר בעבירת בסיס שאין בה איום, העונש צריך להיות חמור פחות מאשר עבירה שיש בה איומים". סיטואציה זו קורית כמעט בכל סכסוך גירושין או עבודה ואני מאוד חושש מהפללה של המקרים הללו. כך לדוגמה, אני מעסיק מטפל בביתי ויש סכסוך על פיצויי פיטורין ואני דורש ממנו משהו שלא מגיע לי לכאורה והוא חושש להיות מגורש, או שרכושו יילקח ממנו ואני מנצל זאת".

ח"כ אליהו רביבו (הליכוד): "אבקש להוסיף לנוסח כי 'דורש או מקבל דבר שלקורבן אין בו צורך אלמלא התקיים הקשר עם העבריין'. מדובר על שירות שאיני זקוק לו אלמלא השותף הכפוי. אנחנו חייבים להבהיר שללא אכיפה מוגברת, אין לכך שום אפשרות להצליח. אם יש ספק בצורך בעונשי מינימום, אשמח להרחיב בנושא".

רוטמן: "מבחינתי סיימנו את ההכנה וההקראה לקריאות שנייה ושלישית. ככל הנראה נצטרך לקיים דיון נוסף בו יוצגו הנתונים שביקשנו, וכן יש לבדוק את נושא המדרג של 7-5 שנים- האם להשאיר את המדרג או לצמצמו".