96% מאנשי המקצוע בתחום הרפואה, חינוך ועבודה סוציאלית, רואים בהיעדר הזנה במוסדות חינוך בעיה דחופה ביותר, הפוגעת בבריאותם ובלימודיהם של הילדים הסובלים ממנה. בעיית חוסר הביטחון התזונתי בקרב הילדים בחברה הישראלית הולכת וגוברת.
בשיח הציבורי והפוליטי בולטת בהיעדרה ההתייחסות לנקודת מבטם של הורי הילדים, ושל אנשי החינוך הרפואה והעבודה הסוציאלי, אשר בפועל מתמודדים עם הבעיה והשלכותיה של תופעת התת-תזונה בחיי היום יום. כך עולה ממחקר שבוצע במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון לקראת כנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות" שייערך מחר (ג', 1.6.04) באוניברסיטה.
בכנס יוצגו ממצאים קשים משני מחקרים שנערכו לאחרונה על-ידי חוקרים וסטודנטים במחלקה לעבודה סוציאלית. המחקר הראשון בחן את דיווחיהם ועמדותיהם של הורים, ממגוון בתי ספר בדרום, לגבי הצורך בתכנית הזנה. המחקר השני בחן את עמדותיהם של אנשי מקצוע מתחומי הרפואה, החינוך והעבודה הסוציאלית לגבי משמעות בעיית חוסר הביטחון התזונתי בקרב ילדים. תוצאות המחקרים מצביעות על צורך דחוף ביותר בפיתוח מפעל הזנה לילדים ועל עניין רב של ההורים, מכל השכבות, להשתתף בתכנית כזאת.
הפורום
הפורום המשותף לצדק חברתי של סטודנטים ומרצים במחלקה לעבודה סוציאלית באונ' בן-גוריון בנגב, בראשו עומד ד"ר רוני קאופמן, יכריז בכנס על תחילתו של מבצע החתמה המוני על עצומה תחת הכותרת שנועדה להשפיע על חברי הוועדה לחקיקת חוק ההזנה בכנסת, על-מנת להשתית את חוק ההזנה על העקרונות הבאים:
1) צדק חברתי - ארוחה חמה כחלק מסל החינוך באחריות המדינה; כבוד ואוניברסליות - ארוחות חמות ומזינות לכלל הילדים ולא תוכנית סטיגמטית רק לילדי מצוקה;
2) נגישות - סבסוד מלא לבעלי הכנסות נמוכות מהשכר הממוצע והשתתפות מודרגת לבעלי היכולת;
3) השתתפות הקהילה - ייצור מקומי של המזון (לדוגמא קבוצות עבודה של מובטלים);
4) שיתוף ההורים בקביעת התפריט;
5) חינוך לתזונה בריאה - אינטגרציה של ההזנה לתכנית הלמודים. פעילי הפורום מביעים חשש כבד שהצעת חוק שתושתת על עקרונות כמו סלקטיביות (לנזקקים בלבד) ומימון על ידי נדבנים, תעמיד ילדים בפני הברירה לסבול מחרפת רעב (בושה), או מזלעפות הרעב (כאב פיזי של בטן ריקה).
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה