בג"צ קבע הבוקר (יום ב', 31.5.04), בהרכב מורחב ומיוחד של 11 שופטים, כי מי שאינו יהודי והגיע לישראל, שהה בה זמן מה, ואחר כך עבר הליך של גיור כדין - בארץ או בחו"ל - זכאי לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, על כל ההטבות הנלוות לכך. ההחלטה נתקבלה ברוב של 7 שופטים מול 4.
דעת הרוב, אותה הוליך הנשיא אהרן ברק, ואליו הצטרפו השופטים תאודור אור, אליהו מצא, דורית בייניש, דליה דורנר, מישאל חשין ואליעזר ריבלין, ודעת המיעוט, בה נקטו השופטים יעקב טירקל, אדמונד לוי, אילה פרוקצ'יה ואשר גרוניס, נחלקו בשאלה האם כאשר חוק השבות נוקט לכל אורכו במונח "יהודי", הכוונה אכן למי שהוא כבר יהודי ועלה לארץ, או שמא גם במי שנעשה יהודי רק לאחר ששהה בה.
ההחלטה ניתנה בעתירתם של 16 עובדים זרים בעלי רישיון עבודה ופלשתיני אחד, שנכנסו לישראל מכוח אשרה זמנית שניתנה להם על-פי חוק הכניסה לישראל, התגוררו בה כמה שנים ואז ביקשו להתגייר. במשך שהותם בארץ הם נטלו חלק בלימודי יהדות, אשר נמשכו ברוב המקרים כשנה, ואז נסעו סיימו אותם בבתי דין לגיור בבריטניה ובארגנטינה - רובם רפורמים, שם עברו גיור מזורז תוך כמה ימים.
בשובם לישראל, ביקשו העותרים לקבל מעמד של עולה מכוח חוק השבות. השלמת הליך הגיור בחו"ל נדרש משום שכיום הדין הישראלי אינו מכיר בגיור לא אורתודוקסי שנעשה בישראל לצרכי חוק השבות.
המתגיירים ביקשו לקבל זכויות עולה חדש לפי חוק השבות, בטענה שהתגיירו בחו"ל, אך משרד הפנים דחה את בקשתם. עמדת המדינה היתה כי מדובר ב"גיורי קפיצה" (בו הלימוד לגיור נעשה בישראל והגיור עצמו בחו"ל) ושמבחינה מהותית יש לראותו כאילו נעשו בישראל. לפיכך טענה המדינה, כי המתגיירים בגיורים הלא-מוכרים אינם זכאים לזכאות כעולים, אלא רק לאזרחות מכוח חוק האזרחות.
נדחה מועד ההחלטה בעניין תקפות גיור רפורמי
וקונסרבטיבי שנערכו בישראל לעניין חוק השבות
בתוך כך, דחה בג"צ את ההכרעה בעתירת המרכז לפלורליזם יהודי, בנוגע לתקפות גיור רפורמי, קונסרבטיבי ו'גיור קפיצה' שנערכו בישראל לעניין חוק השבות, וביקש לקבל עמדה עדכנית בנושא משר הפנים בתוך 45 יום.
על-פי המדיניות הנוכחית, אין משרד הפנים מכיר בגיורים שלא נערכו על-ידי הרבנות האורתודוקסית לצורך חוק השבות.
עם זאת, רמז הנשיא אהרן ברק, כי הוא יפסוק בנושא כשם שפסק בפרשת נעמ"ת (בג"צ 329/99), שם קבע כי תושבים ישראליים, העוברים הליך גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית מחוץ לישראל או בישראל, זכאים להירשם כיהודים בפרטי הלאום והדת אשר במרשם האוכלוסין. ואולם, בג"צ הפריד בהכרעתו זו בין הרישום במרשם האוכלוסין לבין ההכרה בגיור לצרכי חוק השבות.
ברק דחה אז את עמדת המדינה, לפיה כאשר המתגייר מתגורר בישראל, ונוסע לקהילה מחוצה לה רק כדי לבצע בה את טקס הגיור עצמו, אין בכך כדי לחייב את הקהילה היהודית שבישראל להכיר בגיור זה. המדינה סברה, כי בישראל קיימת עדה יהודית אחת, המאורגנת במבנה ממלכתי שבראשו עומדת הרבנות הראשית. גיור בישראל, המהווה מעצם מהותו אקט של הצטרפות לעדה זו, צריך שיהיה על דעת הרבנות המשמשת כראש העדה.
עמדה זו של המדינה היא גם זו שהוצגה לעניין חוק השבות, ואולם לאחר מתן פסק הדין בעניין נעמ"ת, הציגה המדינה עמדה חדשה, לפיה חוק השבות אינו חל כלל על אדם שהגיע לישראל מכוח רישיון או אשרה על-פי חוק הכניסה לישראל, ובהיותו בישראל עבר הליך גיור (בארץ או מחוצה לה). לעניין זה, אין כל חשיבות לאופיו של הגיור, ואף אם הוא גיור אורתודוקסי אין לחוק השבות תחולה על המתגייר.
משנדחתה עמדה זו כעת, ביקש ברק לדעת האם המדינה משנה את עמדתה בנושא.
השר פורז הציג את עמדתו בנפרד
שר הפנים, אברהם פורז, הציג לבג"צ את עמדתו האישית בנפרד מעמדת המדינה. לדבריו, "חוק השבות חל רק על מי שהיו יהודים ערב בואם לישראל". דעתו היא, "כי אין להפוך את הליכי הגיור לאמצעי לרכישת מעמד בישראל למי שאינם זכאים לו ושוהים בישראל שלא כחוק או כתיירים או כעובדים זרים. לפיכך גם גיור 'קפיצה', שראשיתו בישראל וסופו בחו"ל, אינו מקובל על שר הפנים".
"עם זאת, סבור השר, שיש לזכור כי בישראל נמצאים מאות אלפים של אנשים שאינם יהודים השוהים בה כחוק ושהגיעו אליה מכח חוק השבות. לדעת שר הפנים, הפתרון לבעייתם של הרוצים להתגייר הוא בגיור חלופי. התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית התחייבו בפני שר הפנים כי הן יקפידו על מדיניות אחראית ושקולה למניעת ניצול לרעה של הליכי גיור".
הנשיא ברק: 'עליה' היא השתקעות של יהודי
בישראל ואין זה משנה מתי הפך ליהודי
"ביסוד חוק השבות מונחת העליה לישראל. חוק השבות קובע כי 'כל יהודי זכאי לעלות לישראל'. הוא ממשיך וקובע כי 'העליה תהיה על פי אשרת עולה'. השאלה הניצבת בפנינו הינה מהי אותה 'עליה' בה דן חוק השבות", כתב הנשיא ברק בהחלטתו, והשיב: "'עליה' לישראל משמעותה קיבוץ הגלויות ושיבת בנים לגבולם... זוהי תכליתו של חוק השבות, ועל-פי תכלית זו מתפרשות הוראותיו".
"'עליה' משמעותה השתקעותו של יהודי בישראל. לעניין זה אין כל חשיבות לשאלה מתי הפך האדם שהשתקע בישראל ליהודי – בטרם שהייתו בישראל או לאחר מכן. אכן, תהליך הגיור משמעותו 'הצטרפות לעם ישראל. זהו כל אופיו וכל מטרתו'".
"אין כל חשיבות לשאלה אם הגיור קדם למקום המגורים או שמקום המגורים קדם לגיור. תהא זו הפליה פסולה אם יראו בפלוני 'עולה' משום שהתגייר ולאחר מכן השתקע בישראל, ולא יראו באלמוני המבקש להשתקע בישראל 'עולה' אך משום שגיורו בא לאחר השתקעות בישראל. שני המתגיירים הצטרפו לעם ישראל והשתקעו במדינת ישראל; שניהם בנים השבים למולדתם. השוני בין שני המתגיירים בעניין 'סדר הזמנים' של הגיור והעליה אינו רלבנטי לתכליתו של חוק השבות, ואין לפרש את חוק השבות באופן המביא להפליה פסולה זו".
"אכן, הוראת סעיף 3(א) לחוק השבות, לפיה 'יהודי שבא לישראל ולאחר בואו הביע את רצונו להשתקע בה, רשאי, בעודו בישראל, לקבל תעודת עולה', אין לפרשה כהסדר שלילי לגבי מי שבא לישראל כשהוא אינו יהודי, ולאחר מכן התגייר. הוראה זו עוסקת במקרה המיוחד של יהודי שטרם גיבש עמדתו והגיע לארץ שלא על-פי אשרת עולה. אין להסיק מכך שרק יהודי שהגיע לארץ שלא על-פי אשרת עולה, רשאי, בעודו בישראל, לקבל תעודת עולה. לא בדרך טכנית-פורמליסטית זו נפרש את אחד מהיסודיים שבחוקי ישראל".
ברק חלק על שופטי דעת המיעוט, שנסמכו בהחלטתם בין היתר, על הדברים שנאמרו בכנסת בעת חקיקת חוק השבות, ואמר כי "את חוק השבות אין להבין אך על-רקע הדברים שנאמרו בעת חקיקתו. חוק השבות הוא חוק יסודי. הוא מחוקי התשתית שלנו. יש לפרש אותו מתוך 'מבט רחב'. יש לתת להוראותיו אותו מובן התואם את תפיסות היסוד של החברה הישראלית בתנועתה על פני ההיסטוריה. תפיסת יסוד זו רואה הפליה פסולה בין מי שעבר את הליכי הגיור כולו בחו"ל בטרם דרכה כף רגלו בארץ, לבין מי שאיתרע מזלו, רחמנא ליצלן, ואף ביקר בארץ כדין בטרם סיים את הליכי הגיור, ואולי אף למד כאן לצרכי גיורו".
דעת המיעוט: החוק קובע מפורשות: 'כל יהודי זכאי לעלות ארצה'
דעת המיעוט סברה, כי אדם כזה יקבל אזרחות רק מכוח חוק האזרחות ואין הוא זכאי להטבות השונות מכוח חוק השבות, משום שחוק השבות קובע מפורשות ש"כל יהודי זכאי לעלות ארצה", ואילו אדם כזה עלה כאשר לא היה יהודי.
השופט טירקל למשל, כתב בהחלטתו כי "חוק השבות [בא] להקנות את הזכויות על פיו למי שהיה יהודי לפני שבא לישראל, והדבר משתמע מפשט לשונו של החוק. את מילותיו של סעיף 1, אי אפשר, לדעתי, לפרש אלא כהצהרה על זכותו של יהודי, הנמצא מחוץ לישראל, שהיה יהודי בטרם בא בשעריה; ואין לפרש אותן כמעניקות זכות גם למי שלא היה יהודי, שהיגר לישראל, ומבקש בדיעבד להכיר במעשה ההגירה שלו, כאילו היה 'עליה', משום שהיה ליהודי לאחר מכן. אין 'עליה קונסטרוקטיבית'".
שר הרווחה: משרד הפנים אינו סניף של "שינוי"
שר הרווחה, זבולון אורלב, הזהיר כי צפוי משבר בקואליציה בשל החלטת בג"צ הבוקר בעניין הגיור. לדבריו, ההחלטה להעניק הכרה מכוח חוק השבות גם לאנשים שעשו "גיור קפיצה" היא הפרה בוטה של הסטטוס-קוו בענייני דת ומדינה.
אורלב דורש ששר הפנים פורז, איש מפלגת שינוי, יעמוד בהסכם הקואליציה שבו נקבע כי יש לשמור על הסטטוס-קוו בענייני גיור ולא יגיש עמדות אישיות לבג"צ, השונות מעמדות המדינה הרשמיות. אם בכוונתו לשנות את אי-ההכרה בגיורים רפורמיים, עליו להביא זאת לדיון בממשלה, אמר אורלב.
שר הרווחה הוסיף, כי משרד הפנים אינו סניף של מפלגת שינוי שהתחייבה בהסכם הקואליציוני לשמור על הסטטוס-קוו. החלטה של שר הפנים להכיר בגיורים רפורמיים בישראל היא הפרה בוטה של הסטטוס קוו ותוביל למשבר קואליציוני.
תגובות נוספות
- מארגון רבני 'צהר' נמסר בתגובה, כי על שר הפנים לשקול את כל המשמעויות בשאלת הגיור, בתשובתו לבג"צ, מאחר שהשאלה אינה אזרחית בלבד אלא שאלת זהותה היהודית של המדינה. "יש להתנגד לשינוי הסטטוס-קוו הנהוג מאז קום המדינה. צירוף אנשים שחלק גדול בעם לא רואה בהם יהודים, לעם היהודי, יביא להעמקת הקרע בחברה הישראלית ועומד בניגוד לאינטרס הקיומי של העם היהודי", אומרים ברבני צהר.
- יו"ר סיעת ש"ס, ח"כ אלי ישי, אמר בעקבות הפסיקה כי "העברת ההחלטה בנושא הגיור לידי שר הפנים, אברהם פורז, יש בה כדי לעקר מתוכן את הגדרת 'מיהו יהודי'. נתינת הכשר על-ידי פורז לגיורים משונים הופכת את ההצטרפות לעם ישראל פשוטה יותר מאשר לקאנטרי קלאב".
ח"כ ישי חושב שנכון היה לבית המשפט לקבוע עמדה חד-משמעית, שאין זולת הגיור האורתודוקסי. "אם לא נתעורר, החלטות מעורפלות שכאלה יובילו אותנו לחורבן ולהתפרקות מהזהות היהודית". ח"כ ישי העביר מכתב לראש הממשלה, בו הוא דורש שלא להעביר את הסמכויות לידי פורז, אלא לרבנים הראשיים ומליאת הממשלה.
- בעקבות החלטת בג"צ, קורא שר העלייה והקליטה לשעבר, ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד-ישראל ביתנו) לתנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות "להפסיק להשלות את העולים בסוגיה זו ולוותר על מאבקים אידיאולוגים-משפטיים על גביהם. הגיור היחידי שיקל על שילוב העולים בחברה הוא הגיור האורתודוקסי ובשיפור תהליך זה כולנו צריכים להתרכז".
-ח"כ רומן ברונפמן (מרצ) מברך את החלטת בג"צ בנושא הגיור. לדבריו, "רק הכרה בכל הזרמים של היהדות והענקת מעמד שווה לכולם, יוכלו להביא לחברה פלורליסטית ומודרנית".
בג"צ 2597/99 תאיס רודריגז טושביים ואח' נ' שר הפנים ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה