העליון הטיל על חברות אבטחה אחריות לרצח

חברת מודיעין אזרחי נושאת באחריות הנזיקית לרצח שביצע מאבטח שהעסיקה, למרות שהוא השתמש בנשק מחוץ לשעות העבודה - משום שלא הקפידה על כך שיפקיד אותו בידיה בסיום המשמרת. ואילו חברת האבטחה מיקוד אחראית מבחינה נזיקית לרצח, משום שמאבטח מטעמה אפשר לרוצח להיכנס חמוש לזירת הרצח. כך קובע (18.6.23) שופט בית המשפט העליון.

טאדסה גטאהון רצח ביולי 2013 את עו"ד נתן ז'ורנו ובתו ימית ז'ורנו, במשרדו בבית כלל בירושלים. ז'ורנו ייצג בעבר את גטאהון בהליכי גירושין, נדחתה טענתו לפיה אין להרשיעו ברצח בשל מצבו הנפשי והוא נדון לשני מאסרי עולם מצטברים. הוא ביצע את הרצח באקדח שקיבל במסגרת עבודתו במודיעין אזרחי, ואילו מיקוד הופקדה על אבטחת הבניין. הביטוח הלאומי פיצה את משפחת ז'ורנו והגיש תביעת שיבוב נגד שתי החברות. בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט רפי יעקובי) קיבל את התביעה, הטיל על מודיעין אזרחי 75% מהאחריות ועל מיקוד - 25%.

מיקוד טענה, כי גטאהון הציג רשיון נשק בפני המאבטח מטעמה, אך המחוזי דחה טענה זו ועמית אומר שאין סיבה לסטות מממצא עובדתי זה. מודיעין אזרחי טענה, כי אין לצפות שמאבטח ירצח בנשק שקיבל לצורכי עבודתו, וכי הנחיות המשרד לביטחון פנים בנוגע לטיפול בנשק מחוץ לשעות העבודה השתנו לעיתים קרובות ובלבלו את החברות. עמית דוחה את שתי הטענות.

עמית קובע בנחרצות (כלשונו), כי חברת אבטחה צריכה לצפות באופן כללי שמאבטח ישתמש בנשק בצורה פושעת מחוץ לעבודתו. הוא גם אומר כי אין ממש בטענותיה של מודיעין אזרחי לגבי הנחיות המאסדר: החברה עצמה חתמה על התחייבות ברורה שהנשק יהיה בידי המאבטחים רק בעת עבודתם, וערב הרצח אף החמיר המשרד את מדיניותו ואסר להוציא את הנשק אל מחוץ למקום העבודה.

החברות טענו: הנרצח אשם חלקית

צילום: גטאהון. קיבל נשק כמאבטח [צילום: פלאש 90]

עוד דוחה עמית את טענת שתי החברות, לפיהן יש להטיל אשם תורם על נתן ז'ורנו, משום שלא התלונן במשטרה כאשר גטאהון איים עליו שמונה חודשים לפני הרצח - תלונה שהייתה מובילה לשלילת הנשק. החלטתו של ז'ורנו הייתה סבירה בנסיבות אותו אירוע, ואין לדעת כיצד היו מתגלגלים הדברים אם כן היה מתלונן. איומים בעידנא דריתחא הם שכיחים, אבל רק אחוז קטן מהם מתממשים - ולכן מדובר בחוכמה בדיעבד, מוסיף עמית. "גם בהיבט של מדיניות שיפוטית, בית המשפט לא בנקל יטיל אשם תורם על מי שנרצח על לא עוול בכפו, מבלי ש'תרם' בדרך כלשהי לאירוע", הוא מציין.

לדברי עמית, האחריות המוטלת על מודיעין אזרחי ועל מיקוד שונה מזו המוטלת על גטאהון: הלה קיפח חיי אדם, ואילו מחדליהן הם שאפשרו את הרצח. מאחר שהרוצח הוא חדל פרעון, זכותו של הביטוח הלאומי לגבות את כל התשלום משתי החברות. עמית גם קובע עקרונית, כי בתביעת שיבוב של הביטוח הלאומי ניתן להטיל אחריות "ביחד ולחוד".

מודיעין אזרחי ומיקוד חויבו בהוצאות בסך 50,000 שקל. השופטים דוד מינץ ויחיאל כשר הסכימו עם עמית. את שתי החברות ייצגו עוה"ד יובל ראובינוף, נתנאל פרנקל ויריב מדר, ואת הביטוח הלאומי - עו"ד ג'יהאד חורי.