הפקדה לביטוח מנהלים תוגבל לשכר הגבוה פי 2 משכר ממוצע

במטרה להבטיח קצבה ראויה במועד הפרישה לחוסכים, מציעות תקנות חדשות להגביל את ההפקדה ל"ביטוח מנהלים" לחלק השכר שמעל פעמיים השכר הממוצע במשק, כך שהחלק שעד לפעמיים השכר הממוצע במשק יופקד לקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח.

במשרד האוצר הציגו בפתח דיון בוועדת הכספים כי ביטוחי המנהלים מסבים נזק לציבור החוסכים במסגרתם, וכי בעבר היו לביטוח המנהלים יתרונות מסוימים, דוגמת מקדם מובטח, לקביעת הקצבה החודשית, במקרה של עלייה בתוחלת החיים, וכן תשואה מובטחת, וכי אלה כבר אינם בתוקף.

במסגרת הדיון הציגו באוצר סימולציה לפיה חיסכון במסגרת קרן פנסיה חדשה יצבור סכום הגדול ב-58% מחיסכון במסגרת ביטוח מנהלים, וכי במסגרת ביטוח מנהלים מקדם המרה גבוה יותר, דמי ניהול גבוהים יותר, ועלות גבוהה משמעות לכיסויים ביטוחים.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

מנגד טענו נציגי הקרנות והחברות המוכרות ביטוחי מנהלים כי הסימולציה אינה נכונה או אינה מייצגת את המוצר הנמכר כיום, וכי במקרים רבים יהיו לקוחות ביטוח מנהלים שישלמו דמי ניהול המקבילים לדמי ניהול בקופות ברירת מחדל.

עוד טענו נציגי הגופים כי אומנם קרן פנסיה מתאימה יותר למרבית הציבור אך בביטוח המנהלים יתרונות רבים שיכולים להוות מענה לחלק מהאוכלוסייה והשלמה לקופות הפנסיה, וכי הדגש בהם הינו התאמה של המסלול למצבו האישי של החוסך והבטחת וודאות, ונימקו כי בניגוד לאדם המחזיק קרן פנסיה, אדם המבוטח בביטוח מנהלים חסין מהפחתות בקצבת הפרישה בעת עלייה משמעותית בתוחלת החיים בישראל, וכך לגבי מקרה של תביעות נכות או שיירים רבות, וכי הדבר נכון גם לאחר שכבר פרש והחל לקבל קצבה. כן טענו כי החוסך זכאי לביטוח בריאות שלם יותר, וכי אם ירצה להוריש את כל כספו במקרה של מוות, לדוגמה במקרה של נישואים שניים, ושהכסף ילך לילדיו, הדבר אפשרי.

עוד נטען מצד הקרנות, כי דווקא התקנות יגרמו לאזרח לשלם יותר, כאשר אם ירכוש את מלוא הפוליסה מביטוח המנהלים הוא יזכה לדמי ניהול נמוכים משמעותית, וכי במצב המוצע הוא ישלם גם תעריף גבוה על החלק הנוסף בגין ביטוח המנהלים וגם את החלק לקרן ברירת המחדל. לצד כך ציינו חלק מהקרנות כי התקנות צפויות לחסל את ביטוח המנהלים.

במהלך הדיון עלתה הצעת פשרה כי השינוי יעמוד על הגבלת ההפקדה לחלק השכר שמעל פעם אחת השכר הממוצע במשק.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, תהה מדוע להותיר בכלל את המוצר בשוק, על כך השיבו באוצר כי הם לא רוצים להתערב לגמרי בשוק, וכי התערבותם הינה נוכח הנזק לציבור, לעניין הצעת הפשרה ציינו באוצר כי גם אם יופחת השיעור למעל פעם וחצי השכר במשק, עדיין תירשם פגיעה של מאות אלפי שקלים בחוסכים.

ברשות שוק ההון דחו את טענות החברות, וציינו כי במהלך השנים פעלו לשפר את מוצר ביטוח המנהלים דרך פעילות להורדת דמי הניהול, אך ציינו כי עיקר הפער בחסכון נובע מכיסויים ביטוחים גבוהים מאוד וממקדם המרה גבוה יותר. כן ציינו ברשות כי אם היום תהיה התארכות בתוחלת החיים, גם מקדם ביטוחי החיים ישתנה בדומה למקדם קרנות הפנסיה, וכי יתרונות של הבטחת מקדם והבטחת תשואה היו נכונים עד שנים מסוימות, ולכן התיקון גם לא מוחל לאחור, שעה שיש לקוחות ותיקים עם תנאים מיטביים שאינם מוצעים עוד. כך קראו ברשות לאשר את החקיקה כלשונה.

נציגי ההסתדרות ציינו כי גם הם בעד השינוי המוצע. חברי הוועדה וגורמים נוספים בדיון תהו מדוע האוצר פועל רק לאחר כל כך הרבה שנים, וקראו לאוצר לפרסם את מהות ההבדלים במקביל להליך אישור התקנות, על-מנת להביא את הדברים לידיעת הציבור, כולל ציבור שכבר נמנה על לקוחות ביטוח המנהלים. בתום הדיון ציין יו"ר הוועדה כי ברצונו להמשיך ולהבין את הסוגיה לעומקה, וכי הצבעה תתקיים בשבוע הקרוב.