השום הסיני נצבע בלבן, נשטף בכלור, מכיל חמישית מהחומר הפעיל ועולה פי 4

ועדת הכלכלה קיבלה השבוע (14.6.23) סקירה משר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אבי דיכטר, על פעילות משרדו, שבה עלה בין היתר משבר השום. "לצערנו, הגענו למשרד עם אווירה מאוד לא טובה של התייחסות ציבורית כלפי החקלאים, אמר סגן שר החקלאות, ח"כ משה אבוטבול. "הרבה אנשים שלא הבינו בחקלאות קיבלו החלטות שהובילו למשברים גדולים, כמו משבר השום. השר ואני נאבקים באוצר לא כי אנחנו נהנים מזה, אלא בגלל שאנחנו לא רוצים שיחזרו על משגים כאלה ואחרים".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, אמר כי אם בעבר שילמנו 30 שקל לקילו היום משלמים פי 4. הוא הסביר, כי "חיי המדף של השום הסיני הוא 50% מחיי המדף של השום הישראלי, ויש בו חמישית מהחומר הפעיל שיש בשום הישראלי, כך שכדי לקבל את אותו דבר צריך לשלם פי 4-5. זה לא שום, צבעו אותו בלבן, שטפו בכלור והחומר הפעיל הוא חמישית. אני מקווה שנצליח לשכנע את שר האוצר להחזיר את המכס ל-3 שקלים וחצי".

מנגד, רכז כלכלה, תעשיה ותיירות באגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר כי כרגע אין כוונה להעלות מכסים, שכן זה מעודד את יוקר המחיה. הוא הוסיף כי מתנהל שיח עם משרד החקלאות על ענף השום, אך המחיר ירד ב-7 שקלים לקילו ואפילו יותר.

בפתח הדיון אמר היו"ר דוד ביטן כי השר אבי דיכטר עושה עבודה מצוינת, והוועדה תסייע לו במה שצריך מאחר שהחקלאות זה נושא חשוב. דיכטר שיבח את הוועדה על מספר הדיונים שהקדישה לנושא החקלאות, ואמר כי הדבר מעיד על כך שכולם מבינים שהעידן השתנה.

השר דיכטר התייחס למשבר האקלים ואמר כי לא מדובר בשינוי או מילים מכובסות, אלא במשבר אקלים עולמי שלא יפסח עלינו. "העולם עובר ממציאות של היצע למציאות של ביקוש, ואם לא נבין את זה בזמן נמשיך לדשדש ויום אחד נחטוף את הבומבה ונתעורר", אמר. הוא הוסיף כי היעד הוא לדאוג לביטחון מזון בריא, ולא סתם מזון.

דיכטר הוסיף: "החודשים הראשונים הוקדשו למנוע פגיעה אסטרטגית בחקלאות, על-ידי ביטול אפקטיביות של הגנת הצומח. אם היה יבוא מכל מקום על-ידי כל אחד והמדינה הייתה פוגשת מזיקים בשעריה, זה היה הופך אותנו למדינה שעוסקת בחקלאות רק בשיעורי ההיסטוריה. האוכלוסייה בישראל גדלה ב-50% בעשרים השנים האחרונות וכך גם תפוקת ענפי החלב והביצים שמשרד החקלאות מנהל, אבל תפוקת הירקות והפירות לא עלו באחוז אחד, ואם לא יהיה שינוי נהיה בבעיה. הגיל הממוצע של חקלאים הוא 62, אבל בגיל הזה לא עושים פריצות דרך בחקלאות. המשפט הכי קשה ששמעתי מחקלאים זה שהם לא רוצים שהבנים והבנות שלהם ימשיכו בחקלאות אחרינו. זה משפט קשה מאוד, אין לו סיבה והוא בר תיקון".

הוא פירט מספר צעדים שהמשרד מתכוון לעשות כדי לשנות את המצב, בניהם הגדלת מכסת העובדים הזרים מ-31 אלף ל-45 אלף, שימוש במים מושבים, תוספת עתודות קרקע לחקלאות וחדשנות. "אנחנו מכוונים לכך שבישראל יבינו שהחקלאות היא הפתרון ולא הבעיה. צריך לתת לה כלים ואמצעים ואנחנו יודעים להביא את זה ביד אחת, והוועדה תסייע לנו ביד השנייה".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

ח"כ אלון שוסטר אמר כי הוא מודה לראש הממשלה על המינוי הנדיר והחיובי בכל קנה מידה, של השר דיכטר וסגנו וציין: "מרגישים שינוי ברוח הנושבת בחקלאים. בנתונים שאני קראתי, 3% מהוצאות משפחה ממוצעת הם על פירות וירקות ועליהם מתבחבשים עד כדי חשש מאבדן מאות אלפי דונמים. הרס החקלאות לא שווה את הניסיון הזה של כמה עשרות שקלים, שאולי נצליח שזה לא יישאר בפער התיווך".

ח"כ מטי צרפתי הרכבי אמרה גם היא כי "באין חזון יפרע עם, וזה מחמם את הלב לראות חזון וחשיבות לחקלאות בישראל". ח"כ יסמין פרידמן בירכה על הכוונה להתבסס יותר על צריכת המדינה ופחות על יבוא, ושאלה האם יש תוכנית להגדלת תקציב רווחת בעלי חיים ותכנים לצמצם עד הפסקה של ייבוא טלאים ועגלים במשלוחים חיים.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

מנכ"ל המשרד לביא אמר כי הופתע מזה שלישראל אין תוכנית לאומית לביטחון מזון. לדבריו, "בעוד שסין למשל מתכננת את החקלאות 100 שנים קדימה, אנחנו לא מסתכלים אפילו 5 שנים קדימה. זה לא בדיוני שבישראל צריך להסביר ללא מעט אנשים במדינה שצריך חקלאות במדינה".

יו"ר התאחדות האיכרים והחקלאים, דובי אמיתי, בירך את השר אך הזכיר כי כבר שנתיים החקלאים מפנימים שהמכס יורד כדי לפתוח את הייבוא, אבל התמיכה שהתחייבו שתגיע בתוך שלושה חודשים לא מגיעה. היו"ר ביטן התייחס לכך ואמר: "אם ההסכם לא ייחתם בהקדם ניאלץ לעשות את זה בחקיקה. יש 760 מיליון שקלים שצריך לדעת לחלק אותם, ואם האוצר ינסה למסמס אנחנו פה להודיע לו שזה לא יקרה. הבטחות צריך לקיים".

השר דיכטר הוסיף: "האוצר שותפים שלנו, בחלק מהדברים הגענו להסכמה ובחלק לא, אבל החקלאי לא יכול להמתין שנה שלמה ללא תמיכה. יש מהלכים לא סבירים. ב-13 השנים האחרונות המדד עלה ל-117.3 נקודות ובניכוי פירות וירקות זה 117.2 נקודות. משהו בתפיסה דפוק, שמים על הפירות והירקות משקלת יותר כבדה ממה שמגיע לה. האיום הכי גדול על החקלאות הוא לא יוקר המוצרים אלא עצם קיום המוצרים. אם לא יהיו מוצרים ננהל פה דיונים אחרים לגמרי, ואני מעדיף לדון על מחיר המוצרים מאשר על קיום המוצרים".