עיצומים כספיים על חברת הדואר בשל סגירת סוכנויות

חברת דואר ישראל נמצאת בימים אלה בעיצומה של תוכנית הבראה, וזאת כחלק מהכנת החברה להפרטה והפיכתה לאטרקטיבית יותר עבור משקיעים. במסגרת רפורמה זו, אישר משרד התקשורת לחברת הדואר לסגור סניפי דואר רבים ברחבי הארץ. החברה כבר סגרה עשרות סניפי דואר, עם תוכניות לסגור עוד סניפים רבים.

סבב הסגירה האחרון של סניפי הדואר, התבצע בחודש מרס השנה. במסגרתו נסגר, בין היתר, גם הסניף הוותיק בכנסת. מתווה סגירת סניפי הדואר בארץ, אשר פוגע בעיקר באוכלוסייה החלשה, זוכה לביקורת ציבורית קשה, לרבות מצד, יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אשר הודיע, לאחרונה, כי "אנחנו בשעתו תמכנו ברפורמה של הדואר ואני מתחרט על זה. זה דבר שהיה אסור לעשות, מי שסובל מזה זו הפריפריה, אנשים שאין להם אלטרנטיבה, שלא לדבר על היישובים המרוחקים. הסבירו לנו אז שהדואר נמצא במצב קשה מבחינה כלכלית ושחייבים רפורמה. כששאלנו האם יסגרו סניפים שזקוקים להם, ואמרו לנו - לא. זה כתם על החברה, שסוגרים דברים שלא חשובים למי שחזק ומסתדר, ולא אכפת מהאחרים".

לצד סגירת סניפי הדואר, אושר לחברה לפתוח סניפי דואר נחותים ("נקודות שירות"), אשר יספקו מגוון מצומצם יותר של שירותי דואר בסיסיים, והדבר מעורר קושי משפטי.

"חוק הדואר קובע במפורש כי יש לספק את שירותי הדואר הבסיסיים 'לכלל הציבור בכל הארץ'", מסביר עו"ד יגאל לוי, לשעבר סמנכ"ל בכיר דואר במשרד התקשורת. "ערב הבחירות האחרונות לכנסת, ביקש שר התקשורת הקודם יועז הנדל, לתקן את הסעיף הנ"ל בחוק ולאפשר לשר לצמצם שירות בסיסי באזורים מסוימים, אך ועדת הכלכלה דחתה את בקשתו. יתרה מכך, יו"ר הוועדה דאז, ח"כ מיכאל ביטון, הודיע בישיבה, כי צמצום השירות לחלק מהציבור, ללא תיקון החוק, יצטרך לעמוד לביקורת של הוועדה, ויועמ"ש הוועדה אף הוסיף שפעולה כאמור, תצטרך לעמוד לביקורת משפטית".

מישאל וקנין, יו"ר דירקטוריון דואר ישראל, ציין בדיון שנערך לאחרונה בכנסת בנושא, כי החברה הפסידה כמעט שני מיליארד שקלים בשלוש השנים האחרונות, וצמצום הפערים בפריפריה אינו עוסק בפתיחת סניפים נוספים, אלא בסיוע לאנשים לעבור מהעולם הישן לחדש. וקנין הוסיף כי עוד סגירת סניפים נחוצה, וכי החברה מחויבת להבטיח שהציבור ימשיך לקבל שירות.

ברקע האמור, במהלך שנראה כמו שינוי כיוון, הודיע בימים אלה משרד התקשורת על הטלת שני עיצומים כספיים על חברת הדואר, בשל סגירת סוכנויות דואר. בהתאם לדיווחי המשרד, עיצום כספי בסך של 22,544 שקל הוטל על חברת הדואר בשל הפרת הוראות סעיפים 3.3(ד) ו-3.4 בנספח ב' לרישיון בנוסחו נכון למועד ההפרה וטרם החלפתו ביום 2 בפברואר 2023 ("הרישיון") בנוגע לסוכנות הדואר נוף ים בהרצליה. על-פי הוראות נספח ב' לרישיון, היה על החברה להפעיל את סוכנות הדואר נוף ים בהרצליה מה-26 באוקטובר 2020 או לחלופין לפנות למנהל הכללי של משרד התקשורת לעניין כוונתה לסגור לצמיתות את סוכנות הדואר נוף ים בהרצליה.

כמו-כן, לפי הודעת משרד התקשורת, עיצום כספי נוסף בסך של 22,544 שקל הוטל על חברת הדואר בשל סגירת סוכנות הדואר בישוב מוסמוס.

לכל אורך יישום הרפורמה בדואר, נמנע משרד התקשורת מלהטיל עיצומים כספיים על חברת הדואר, כאשר העיצום האחרון הוטל על החברה אי-שם ביום 27.12.21.

הדואר יחויב לציין תאריך החזרת דבר דואר לשולח

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

במהלך ישיבת מליאת הכנסת שלשום, שאל ח"כ אברהם בצלאל (שס) את שר התקשורת בנוגע לקשיים איתם מתמודדים אנשים, בעיקר אנשים מבוגרים, עקב סגירת סניפי דואר רבים. בצלאל בירר על האפשרות לחייב את חברת הדואר לציין את התאריך שבו דבר דואר יוחזר לשולח במערכת מעקב הדואר.

השר שלמה קרעי מסר בתגובה כי המועדים להחזרת דבר דואר רשום או חבילה לשולח קבועים ברישיון הכללי של החברה. לדבריו, כל עוד לא נדרש דבר דואר רשום או חבילה בתוך עשרה ימי עבודה מיום ניסיון המסירה הראשון לנמען, החברה רשאית להחזירו לשולח. בפועל, ציין, החברה מחזירה בדרך כלל דואר שאינו נדרש עד 14 ימי עבודה, ובחודשי הקיץ - לאחר 21 ימי עבודה מיום ניסיון המסירה הראשון לנמען.

בעקבות פניית בצלאל, שר התקשורת הנחה את מינהל הדואר במשרד לבחון אפשרות לחייב את חברת דואר ישראל לציין באתר ובפתק לנמען את המועד שבו יוחזר דבר הדואר לשולח.

השר קרעי אמר כי הליך הפרטת הדואר מלווה בקשיים רבים ובהתנהלות בעייתית כלפי אוכלוסיות בפריפריה ואוכלוסיות חלשות וכן בהעלאת תעריפי בנק הדואר ובסגירת סניפים. הוא ציין כי הדבר אינו מקובל עליו וכי הוא פועל למזעור הנזקים. לדבריו, "אולי האוצר, מסתכל דרך החור של הגרוש, ואכפת לו רק שההפרטה תצא ולא משנה מי ייפגע בדרך; אני אמון על השירות לציבור, והפרטה תהיה כאשר השירות לציבור יחזור ויחדש את ימיו, ויהיה שירות טוב, שלא ייפגעו אוכלוסיות חלשות. אז תקשיבו, פקידי ונערי האוצר, זה הכיוון".

קרעי גילה כי ישנם סניפי דואר לא רוצים לתת שירות למי שלא הזמין תור מראש למרות שהסניף ריק. "פנינו לחברה והערנו להם על כך שהם עוברים על תנאי הרישיון שלהם. הרישיון קובע כי תינתן עדיפות למי שהזמין תור מראש, אבל גם מי שלא הזמין תור יכול לקבל שירות", אמר.

משרד התקשורת דוחה את בקשת רשות החברות

שר התקשורת תקף גם את הסיקור התקשורתי בעניין הדואר ואמר: "מנהלת רשות החברות כתבה מכתב, התייעצות למכתב שימוע שנתתי לה, טיוטת מכתב שימוע ליושב-ראש הדואר. אף אחד מהעיתונים לא ראה את מכתב השימוע, ראו רק את התגובה שלה. לא יודעים בכלל, לא ראו את הטענות שלי לפני ולפנים, וכבר בכל העיתונים נתנו גיבוי כולם לזה שהאוצר ורשות החברות נגדי. עוד לא קראתם בכלל, עוד לא ראיתם את מכתב השימוע, לא ביררתם שום דבר. אבל הכל בסדר, הם ימשיכו ללכלך ולרכל ואנחנו נמשיך לשרת את הציבור".

מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים טענה במכתב ששלחה לחברי ועדת השרים לענייני הפרטה, השרים דודי דוד אמסלם, בצלאל סמוטריץ' ויריב לוין, כי צווי האינטרסים הם בנוסחם הסופי ואלו גובשו בעבודת מטה שנמשכה חודשים ארוכים וכללה שימוע לציבור והטמעת הערות של כלל הגורמים הרלוונטיים. רוזנבוים טענה עוד כי גם הערות משרד התקשורת נכללו בצווי האינטרסים של הדואר, כך שאין כל סיבה לדחות את הדיון.

היועצת המשפטית (בפועל) של משרד התקשורת, ברוריה מנדלסון, הגיבה כי בניגוד לבקשת רשות החברות לכנס את ועדת השרים – המהווה שלב הכרחי לקראת היציאה להפרטה, טרם הושגו הסכמות עם משרד התקשורת על "צו האינטרסים" בהפרטה, כאשר כינוס ועדת השרים מחייב את הסכמת המשרד.

מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת, מימון שמילה, כתב לרוזנבוים: "אין מקום לכנס את ועדת השרים לענייני הפרטה לדון באישור צווי האינטרסים החיוניים בקשר עם הפרטת הדואר.