השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן:
"הסיפור של חוות מזור מצביע על המקצועיות חסרת הפשרות של גורמי המקצוע במשרד, שפעלו במשך שנים רבות לשמירה על רווחת בעלי החיים ולשמירה על חיות הבר. אני מברכת על פסק הדין החשוב, נמשיך לפעול במקצועיות לשמירה על הסביבה ועל חיות הבר".
בית המשפט המחוזי בלוד דחה (12.6.23) האחרון את עתירתה של חברת בי.אפ.סי בע"מ (חוות מזור) נגד המשרד להגנת הסביבה, וקבע כי הליך התקנת התקנות על-ידי המשרד בהן נקבע איסור על רבייה וסחר בקופים למטרות ניסויים ומחקר רפואי - היה הליך תקין שלא נפל בו פגם. בית המשפט קיבל את טענות המדינה כמעט במלואן, וקבע כי חוות מזור אינה זכאית לכל פיצוי.
חוות הקופים שהוקמה במושב מזור, עסקה במשך שנים רבות בגידול קופים לרביה לצורך ייצואם לחו"ל לגופי מחקר. המקום שימש לגידול קופים מסוג "מקוק ארוך זנב", אשר יובאו מהאי מאוריציוס לאחר שנלכדו בטבע, וגודלו לרבייה בחווה בישראל. מאותן קופות נלקחו הצאצאים שנולדו בחווה בשבייה פעם אחר פעם, ונמכרו לצורך ניסויים, מרביתם באמצעות יצוא למדינות שונות.
בשנת 2013, לאחר בחינה ממושכת שערך האגף להגנה על בעלי החיים במשרד להגנת הסביבה עם גורמים נוספים, הודיע השר להגנת הסביבה דאז, גלעד ארדן, על החמרת מדיניות הסחר בקופים, ועל איסור עיסוק בסחר בקופים על-ידי גורמים מתווכים. האיסור נקבע בתקנות לאחר קיום הליך היוועצות רחב לרבות שימוע לחוות מזור, בכתב ובעל פה, ובאישור היועץ המשפטי לממשלה, ונכנס לתוקפו בינואר 2015 לאחר תקופת מעבר של שנתיים שבה ניתנה לחווה תקופת היערכות. החל מינואר 2015 חוות מזור לא הייתה יכולה עוד לקבל היתרים לעיסוקה במתכונתה המקורית.
לאחר כניסת התקנות לתוקפן, נותרו בחווה כ-1,250 קופים ילידי שבי, לאחר שכ-650 הקופות ילידות הטבע הוצאו מהחווה להחזקה ושיקום בעמותת "מקלט הקופים" בבן שמן, במימון המשרד להגנת הסביבה. החווה ניסתה להתנער מאחריותה לקופות ילידות הטבע עם הפסקת הרבייה בחווה, וטענה כי היא מסירה מעצמה כל אחריות לגורלם של הקופים. עם זאת, המשרד להגנת הסביבה סבור היה כי על החווה מוטלת החובה לדאוג לקופים, או למצוא להם פתרון הולם וראוי, גם כאשר אלה אינם יכולים לשמש אותה עוד לצורך השאת רווחים כלכליים.
חוות מזור מכרה את הקופים הנותרים זמן קצר לפני כניסת איסור הייצוא לתוקף. למיטב ידיעת המשרד, הקופים נרכשו במימון אדם פרטי שאינו מתגורר בישראל, על-ידי "שמורת הקופים", שהוקמה למטרה זו. המדינה לא הייתה צד להסכם זה והאמור נודע לגורמי המדינה בדיעבד.
למרות זאת מתוך דאגה כנה לשלומם של הקופים, דאג המשרד להגנת הסביבה למימון כלל הקופים בעלות כוללת של 3.7 מיליון שקל בשנה, עד אחרית ימי חייהם. כיום, הקופים ילידי השבי עדיין שוהים בחוות מזור, שכן שמורת הקופים שכרה את המקום ועדיין לא נמצא מקום חלופי עבורם.
בשנת 2021 הועבר הטיפול בקופים לניהול רשות הטבע והגנים באמצעות מקלט הקופים הישראלי, ומאז התנאים של הקופים במקום השתפרו משמעותית תחת הטיפול המסור של מקלט הקופים הישראלי. עם זאת, המקום לא יכול להוות פתרון קבע עבורם. המשרד פועל יחד עם רשות הטבע והגנים למציאת פתרונות קבע, לרבות ניסיון לקבל שטח נוסף עבורם בסמוך למקלט הקופים הישראלי.
מספר שנים לאחר התקנת התקנות, הגישה חוות מזור תביעה נגד המשרד להגנת הסביבה על סך 30 מיליון שקל בטענות שונות כנגד תיקון התקנות. בפסק הדין שניתן ביום שני, דחה בית המשפט המחוזי את טענות בעלי החווה, וקיבל את טענות המשרד כמעט במלואן. בית המשפט פסק כי לא נפל פגם בהליך התקנת התקנות, כי חוות מזור הגישה תביעה נזיקית שהיא למעשה תקיפה עקיפה אסורה של החלטה מינהלית, וכי החווה אינה זכאית לכל פיצוי, לא בגין התקנות ולא בגין יתר העילות שפורטו בתביעה.
את המשרד להגנת הסביבה ייצגה בהליך עו"ד יהודית אריאב פוקס מפרקליטות מחוז מרכז, בליווי משפטי של עו"ד טל זסק ועו"ד נטע דרורי מהמשרד להגנת הסביבה, וגלי דוידסון, מנהלת אגף להגנה על בעלי החיים במשרד.
גלי דוידסון, מנהלת אגף הגנה על בעלי חיים במשרד להגנת הסביבה: "המשרד מברך על פסק הדין, אשר מוכיח כי ההחלטה להפסיק סחר בקופים על-ידי גורמים מתווכים לצורך ייצואם לניסויים לחו"ל הייתה החלטה צודקת ועניינית שלא נפל בה כל פגם. המשרד ימשיך לקדם החלטות שיפחיתו את השימוש הכלכלי והמסחרי הנעשה בחיות בר מוגנות".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה