הרשות להגנת הפרטיות מפתחת כללים לאתגרי הפרטיות בבינה המלאכותית

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה (יום ב', 12.6.23) דיון על עתיד הבינה המלאכותית (AI) בישראל. את הדיון הנחתה ח"כ אורית פרקש הכהן, שכיהנה כשרה לחדשנות, מדע וטכנולוגיה בממשלה הקודמת. הדיון התמקד בהזדמנויות ובסיכונים של AI, כמו גם בצורך באסדרה.

הד"ר זיו קציר, מנהל תוכנית בינה מלאכותית ברשות החדשנות, אמר כי הרשות משקיעה רבות בבינה מלאכותית, כאשר שליש מהמענקים שלה מגיעים לחברות שמיישמות בינה מלאכותית. הוא גם אמר שהממשלה פועלת ליצירת תשתית לאומית למחקר ופיתוח בינה מלאכותית. בקרוב אף יתקים ניסוי-חלוץ בנושא. תשתיות מו"פ לאומיות בהיקף כולל של 517 מיליון ש"ח אושרו בתקציב 2022-2021, כאשר 500 מיליון ש"ח נוספים יועדו בתקציב 2024-2023.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

הד"ר נעמי בק, סמנכ"ל האסטרטגיה בגנים הבוטניים, אמרה כי לבינה מלאכותית יש פוטנציאל לחולל מהפכה בתעשיות רבות, כולל בשירותי הבריאות, התחבורה והחקלאות. היא אמרה שחשוב להשקיע במחקר ופיתוח בינה מלאכותית, אבל חשוב גם להיות מודעים לסיכונים, כמו לפוטנציאל ההטיה והאפליה. עוד הודיעה על תקציב של 150 מיליון ש"ח לתוכנית מדעי נתונים בבינה מלאכותית.

עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועמ"ש למשפט כלכלי, אמר כי במשרד עמלים כבר 3 שנים על הכנת מסגרת אסדרה ל-AI. לדבריו, המסגרת תצטרך לאזן בין הצורך בעידוד החדשנות לבין הצורך להגן על הצרכנים והעובדים.

"הרגולציה בעולם מסתכלת ומכוונת את פעולותיה ביחס לאדם. שאלות כמו אפליה, האם על אדם לדעת שמערכת מלאכותית מקבלת את ההחלטה, שאלת האחריות המשפטית ועוד. נצטרך לעשות התאמות ופרשנות לחוקים הקיימים. בחלק מהדברים נצטרך לבצע חקיקה חדשה. האסדרה תהיה בהתאמה סקטוריאלית ולא בהכתבה רוחבית כמו שנקבע באירופה". לוין הוסיף כי התכנון הוא שיהיה מנגנון לתיאום ושיתוף פעולה פנים ממשלתי, תשתית אסדרתית ומשפטית לפיתוח ושימוש בבינה מלאכותית ושיח עם המגזר העסקי והאקדמיה לזיהוי מגמות טכנולוגיות ודרכי התמודדות.

צילום: יאסר חוג'יראת, אורית פרקש הכהן [דני שם-טוב]

עו"ד אמיר וסרמן, נציב תלונות הציבור של רשות ניירות הערך, אמר כי הרשות פועלת להבנת הסיכונים וההזדמנויות של AI במגזר הפיננסי. הוא אמר שהרשות מפתחת כללים ותקנות חדשים כדי להבטיח שימוש ב-AI בצורה אחראית במגזר הפיננסי. צוות שהוקם יעריך האם כללים אלו מתאימים למערכת פיננסית המונעת על-ידי AI.

ליאת גלזר, מנהלת יחסי ממשל ומדיניות ציבורית בגוגל, אמרה שגוגל מחויבת לבינה מלאכותית אחראית. היא אמרה שגוגל פועלת לפתח בינה מלאכותית שהיא הוגנת, חסרת פניות ושקופה, שתוכל גם לחזות אסונות.

הד"ר יובל פינטר, מרצה במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון, אמר כי בינה מלאכותית היא כלי שניתן להשתמש בו לטוב ולרע. הוא אמר שחשוב לחנך את המשתמשים לגבי הסיכונים של AI ולפתח הנחיות אתיות לשימוש בה.

צילום: אלון שוסטר [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ניר גרסון, סגן מנהל המחלקה לייעוץ ואסדרה משפטית ברשות להגנת הפרטיות, אמר כי הרשות להגנת הפרטיות פועלת על-מנת להבטיח שימוש בבינה מלאכותית באופן שמגן על הפרטיות. הוא אמר שהרשות מפתחת כללים ותקנות חדשים כדי להתמודד עם אתגרי הפרטיות שמציבה הבינה המלאכותית. ברשות עובדים על מסמך פרשנות כדי לאחד את הפרשנות של חוקי הגנת הפרטיות ביחס לבינה מלאכותית. צפויים לקדם הליכי חקיקה לתיקון חוק הגנת הפרטיות, תוך התייחסות לאתגרים שמציבה הבינה המלאכותית.

אורלי הראל, מנכ"ל סטארט-אפ Cernos AI, אמרה של-AI יש פוטנציאל לחולל מהפכה בתחום הבריאות. היא אמרה שניתן להשתמש בבינה מלאכותית לאבחון מחלות, לפתח טיפולים חדשים ולשפר את הטיפול בחולים. הראל הוסיפה שהממשלה צריכה להשקיע במחקר ופיתוח בינה מלאכותית כדי להבטיח שישראל תישאר מובילה בתחום ה-AI.