מצב החרום הוארך בשנה נוספת, אך סבלנות הח"כים פוקעת

הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, דנה (יום ה', 8.6.23) בבקשת הממשלה כי הכנסת תחזור ותכריז על מצב חרום והחליטה, ברוב קולות, להמליץ למליאת הכנסת להכריז על מצב חרום לשנה נוספת.

כזכור, ב-28 ביוני 2022 הכריזה הכנסת על מצב חרום עד ליום 28 ביוני 2023. החלטת הממשלה 476 מיום 30.04.23 ביקשה כי הכנסת תכריז על מצב חרום למשך שנה נוספת. על-פי תקנון הכנסת, הוועדה המשותפת בוחנת את הצורך להכריז על מצב חרום, את התקנות לשעת חרום שהותקנו מכוח ההכרזה האחרונה ואת החקיקה שתוקפה מותנה בקיומו של מצב חרום, ואז מביאה את המלצותיה לאישור מליאת הכנסת.

עו"ד עידו בן יצחק, סגן היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון, סקר בפני חברי הוועדה את המצב החוקי הקיים בנושא מצב החרום ואמר כי עם הקמת המדינה, הכריזה מועצת המדינה הזמנית על מצב חרום. ההכרזה לא כללה הגדרה של מהו אותו "מצב חרום", היא לא הוגבלה בזמן, והיא מעולם לא בוטלה.

להכרזה על מצב החרום שתי השלכות עיקריות: 1. הסמכת הממשלה להתקין תקנות שעת חרום, בהתאם להוראות חוק היסוד, שבכוחן לגבור על חקיקת הכנסת. 2. ישנה חקיקה התלויה בהכרזה על מצב חרום, היינו, תוקפם של חוקים וחקיקת משנה שהותקנו מכוח היותם תלויים בקיומו של מצב חרום.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ככלל, אמר עו"ד בן יצחק, בשני העשורים האחרונים מיעטה הממשלה להשתמש בסמכותה להתקין תקנות שעת חרום. בין 2005 ל-2019 הותקנו שתי תקנות שעת חרום, שתיהן לשם הבטחת שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית.. אולם עם פרוץ משבר הקורונה, השתמשה הממשלה בסמכותה זו על בסיס כמעט יומיומי, באופן שלא היה כמותו מזה עשרות שנים. בסך-הכל, בין מרץ ליוני 2020 התקינה הממשלה 38 תקנות שעת חרום (רבות מהן תוקנו מספר פעמים). בנובמבר 2021 השתמשה הממשלה בסמכות זו פעם נוספת, לאחר גילויו של זן אומיקרון, אז הותקן סט אחד של תקנות, שעמד בתוקף במשך 4 ימים. מאז ההכרזה הקודמת על מצב חרום לא השתמשה הממשלה בסמכותה להתקין תקנות שעת חרום.

עוד ציין עו"ד בן יצחק כי מאז החלה הוועדה להדק את הפיקוח על החקיקה שקיומה מותנה בקיומו של מצב החרום, בשנת 2009, הוסדרו כבר 4 חוקים ו-151 צווים. כיום, נותרו 5 חוקים ו-14 צווים שטעונים הסדרה.

כלל חברי הכנסת אשר השתתפו בדיונים החמיאו על המגמה החיובית של התקדמות ניתוק החקיקה ממצב החרום מאז 2009, אך גם אמרו כי יש להתקדם בקצב מהיר יותר כדי לסיים את מלאכת הניתוק.

חברי הוועדה שמעו את התייחסויות נציגי משרדי הביטחון, הכלכלה, בריאות, הגנת הסביבה, העבודה, התחבורה והאנרגיה – כאשר כל אחד פירט היכן נמצא סטטוס הטיפול בכל אחד מפרטי החקיקה אשר עדיין יש לנתקם מעצם ההכרזה על מצב החרום.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ח"כ מיכאל ביטון: "הכרזה של מצב חרום כל שנה, במשך 75 שנים, היא מסר לא טוב שישראל משדרת לאזרחיה ולעולם, גם אם הוא טכני. לא צריך מצב חרום כללי. אפשר להביא בחוק סמכות לשר להכריז מצב חרום בנושאים מסוימים ולתקופות זמן מוגבלות, בין אם זו רעידת אדמה, קורונה או מלחמה, והכל בפיקוח הכנסת. את כל שאר 19 פרטי החקיקה יש לאגד בחוק אחד, עם תוקף זמני, ואז ניתן יהיה לוותר על מצב החרום הכללי.

עו"ד בן יצחק: "הצעת חוק דומה הוגשה ע"י ח"כ גלעד קריב בכנסת הקודמת. ועדת השרים לחקיקה ביקשה ממנו להמתין להצעת חוק ממשלתית, וזו לא הגיעה עד היום. כמו-כן, כבר היום אם נבטל את מצב החרום, החוק מאפשר להכריז על מצב חרום בעתיד, בנוסף לחקיקה המעניקה סמכויות הכרזה במצבי חרום – מצב מיוחד בעורף לשר הביטחון, אירוע חרום אזרחי לשר לביטחון לאומי, וכמובן חוק הקורונה".

ח"כ משה טור פז: "מצטרף לקו של ח"כ ביטון, של להשתדל שלא להפטיר כדאשתקד. ההתקדמות שתוארה החל ב-2009 מראה שאם מחליטים בנחישות אפשר להגיע להישגים יפים. יש ערך שמדינת ישראל תראה את סופו של מצב החרום לאחר 75 שנים ויש מקום להלחיץ קצת יותר חלק מהמשרדים שמתקדמים בעצלתיים. ח"כ ביטון הוסיף: הם מטפלים במצב החרום כאילו אין מצב חרום".

ח"כ עופר כסיף: "הכרזה על מצב חרום היא דבר פסול ומנוגד למהות הדמוקרטיה. עצם העיקרון, עוד לפני שנדרשים לחוק או צו, כזה או אחר, הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה, ואני לא רוצה לחזור על מילותיו החריפות של בגין כנגד הדבר הזה עוד משנות ה-50 של המאה הקודמת. המצב כיום הוא אבסורדי לחלוטין, שאין מספיק דרישה לחקיקה כדי להכריז על מצב חרום, אבל יש פה חקיקה שעבורה צריך את מצב החרום.

"אני כן מבקש להתייחס ספציפית לחוק אשר מאפשר את המעצרים המנהליים - מעצר מנהלי הוא דבר פסול, שוודאי דרכו אי-אפשר להצדיק את הארכת קיומו של מצב החרום. זה דבר אנטי דמוקרטי בעליל, שאני וחבריי מתנגדים לו באופן גורף, גם כאשר החילו אותו בשלב מסוים על הרוצחים בדומא, מבלי להגיד מה דעתי עליהם".

עו"ד גאל אזריאל, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "בקשת הממשלה היא להכריז על מצב חרום לשנה נוספת. כתוצאה מריבוי מערכות הבחירות בשנים האחרונות, לא הייתה התקדמות מספקת בנושא ניתוק החקיקה ממצב החרום. שמעתם ממשרדי הממשלה שהם בתהליכים, בין השאר לאור זה שיש ממשלה חדשה ויש מדיניות חדשה לשרים, שרוצים לבחון את הצעות החוק והצווים בטרם קידומם. הממשלה גם החליטה שהמשרדים ישימו את זה גבוה בסדר העדיפות, והמשרדים התבקשו לעדכן על התקדמותם פעמיים בחצי השנה הקרובה".

יו"ר הוועדה, יולי אדלשטיין סיכם: "המגמה ברורה. נעשתה עבודה יפה, עוד החל מתקפותו של ח"כ אברהם מיכאלי וועדת המשנה שלו ב-2009. נשארנו עם 19 סעיפים – 5 חוקים ו-14 צווים. המגמה צריכה להימשך. משרדי הממשלה ודאי לא אשמים באותן כנסות שלא הוציאו מתוכן ממשלה, ורצף מערכות הבחירות, ומשבר הקורונה. עם זאת, אין כבר קורונה, יש כנסת וממשלה מתפקדות, והנושאים ופרטי החקיקה מוכרים לכולם. אם לא נראה התקדמות משמעותית ב-4-3 החודשים הקרובים, נשקול את צעדינו, בין אם הקמת ועדת משנה לנושא, ובין אם קידום הצעת חוק כפי שהציע ח"כ ביטון, וכפי שכבר הממשלה עצמה ניסתה בעבר לקדם.

"עשיתי שימוש בהכרזה על מצב החרום יותר מכל שר אחר ב-20 השנים האחרונות, והצלנו הרבה מאוד חיים בשל כך. לכן אני אמליץ לחברי כן לאשר את בקשת הממשלה ולהמליץ להאריך את מצב החרום בשנה נוספת, אבל כדי שלא יהיו אי-נעימויות וזעקות שבר, אני כבר עכשיו מודיע שלא אסכים לעמוד בעוד 11 חודשים בפני בקשה נוספת להארכה, ללא התקדמות משמעותית מאוד בניתוק החקיקה ממצב החרום".

לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה להצבעה את ההמלצה להכריז לשנה נוספת, וזו אושרה, כאמור, ברוב קולות. ח"כ עופר כסיף, התנגד, ומולו תמכו בהצעה חמישה – ח"כ שרון ניר, משה טור פז, מיכאל ביטון, נסים ואטורי, ויו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין.