ועדת המשנה מוטרדת מחוסר הבנייה ביהודה ובשומרון

ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני יהודה והשומרון קיימה (יום ג', 7.6.23) ישיבה בסוגיית הבנייה בהתנחלויות ביהודה והשומרון. ועדת המשנה, בראשות ח"כ משה סולומון, בחנה את דחיפות הבנייה באזור, תוך שימת דגש על הפוטנציאל שלה להקל על מצוקת הדיור המתמשכת. הדיון שפך אור על נקודות מבט משפטיות, השלכות פוליטיות והצורך בתהליכי תכנון ואישור.

סולומון ציין בפתח הישיבה כי הבנייה ביו"ש צריכה להיות מובנת מאליה, כבכל מקום במדינת ישראל. "אנו נמצאים בעיצומו של משבר דיור. הפתרון נמצא ככל הנראה מתחת לגשר. אני מקווה כי נוכל לסייע בפתרון המשבר באמצעות עידוד בנייה באזור זה, שנמצא בקרבת ירושלים והמרכז. יש צורך בבנייה ביהודה ושומרון ובהקלת החסמים. כממשלה לאומית אנו רוצים לקדם את הבנייה ביהודה ושומרון", אמר.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

סגן היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד משה פרוכט, הסביר על הפן המשפטי בכל הנוגע לקרקעות ביהודה ושומרון וציין כי שליש מהקרקעות בשטח הן מוסדרות. לדבריו, מבחינה מקצועית נכון לחדש את הליך ההסדר באיו"ש. פרוכט הבהיר כי ההסדר אינו קשור לשאלת החלת החוק הישראלי ולא מתבסס על הדין הישראלי, אלא על הדין החל באזור. "ללא הליך הסדר נתקשה לתת מענה לקשיים. כולם מבינים שיש גם השלכות מדיניות", אמר.

נציג מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, אוהד הייזלר: "ועדה מחוזית באיו"ש מתפקדת לכאורה כמו כל ועדה מחוזית רגילה אבל התקצוב שלה הוא בחסר גדול. אין היום באמת תכנון מתאר ארצי ביהודה ושומרון. אפשר לראות זאת גם באתר מנהל התכנון - פשוט לא ניתן למצוא את התוכניות הללו".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

סגן מנהל מחוז ירושלים במשרד הבינוי והשיכון, דב מושקוביץ: "משרד הבינוי נכנס לתמונה כאשר אנו מדברים על קרקע מוסדרת. אנו הגוף המרכזי שבעצם מתכנן ביהודה ושומרון. אישור התוכניות הוא במסגרת מועצת התכנון העליונה. אנו נדרשים גם לאישורים מדיניים. ברגע שהתוכניות מאושרות אז יוצאים לשיווק דרך אגודות ויזמים".

ח"כ לימור סון הר-מלך: "נקודת המוצא שלי ביחס לכל הדיון הזה היא שליהודים יש זכות להתיישב בנחלת אבותינו. שמענו את כל החסמים והסרבול - יש פה מגמה מהותית שעומדת מאחורי ההתנהלות ואני מאוד שמחה לשמוע שיש רצון לשנותה. בסוף כל ההתנהלות הזו היא תוצר של תפיסות העולם המדיניות שלנו. עם ישראל צריך לדעת כי יש אפס אכיפה ביחס להתפשטות ולהשתלטות על אדמות נחלת אבותינו מצד הכפרים הערביים. הם למעשה קובעים לנו מדיניות בשטח".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

ח"כ גלעד קריב: "זו נחלת אבותינו וצריך להיות לנו קשר רגשי לכל חלקיה של ארץ ישראל. מוטלת עלינו משימה מאוד לא פשוטה של מציאת האיזונים בין הזכויות הטבעיות וההיסטוריות שלנו לבין הצורך לקיים מדינה מוכרת וההכרה בזכויותיהם של בני אדם נוספים שחולקים עמנו כברת ארץ. יכול להיות שהרצון שלנו לקיים מדינה יהודית ודמוקרטית יחייב אותנו להיפרד מחלק האזורים כך שנוכל לקיים בחלקים אחרים של נחלת אבותינו קיום יהודי ריבוני ודמוקרטי".

ח"כ זאב אלקין: "כדי לקיים את הדיון הזה בצורה רצינית צריך לראות מספרים הפרוסים לאורך שנים. התהליך ביו"ש צריך להגיע לאישור בתוקף מטעם המועצות. שיווק של התוכנית דורש גם אישור מדיני. בנוסף, תושב יו"ש שקונה שם דירה - בפועל אין לו זכויות על הקרקע. לכן, המגמה לדרוש כי הקרקע תכנס לעסקה הראשונית היא נכונה".

יו"ר ועדת קרקעות אפרת, גדעון מרגלית: "מתבצעות עבירות בצהרי היום ממרומי המקפצה. אם אני רוצה לקנות בית ליד בריכות שלמה - אסור כי זה גם אזור חקלאי וגם בחלק הזה של שטחי A או B אסור לי לקנות. מה שמתבצע הוא כיבוש זוחל. נגנבו לנו 200 אלף דונם ע"י אנשים שהחליטו שזה מה שהם עושים. אנו אזרחים שומרי חוק וחיים בשלום ואהבה. נושא האדמות זה המהות של מדינת ישראל".

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ סלומון, סיכם את הדיון: "ממשלת ישראל צריכה לקבוע מדיניות. ארצה לקיים דיון המשך בנושא ולזמן את נציגי המנהל האזרחי. משכך, ועדת המשנה מבקשת נתונים מסודרים ממנהלת ההתיישבות וממשרד השיכון בנושא מספר התקנים, אישור תוכניות ומשך הזמן הממוצע מן התכנון ועד לשיווק. אבקש גם את עמדת היועץ המשפטי של משרד הביטחון ביחס להחלת חוק התכנון והבנייה ביהודה ושומרון".