נציגי הבנקים נעדרו מישיבה בכנסת והכעיסו את היו"ר

ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית, בראשות ח"כ רון כץ, קיימה (יום ב', 5.6.23) את ישיבתה ראשונה ודנה בעלייה ברווחי הבנקים, ברקע העלאת הריבית והשפעתה על נוטלי המשכנתאות. כץ פתח את הדיון ואמר כי הוא אינו מתכוון לקיים דיונים פופוליסטיים ואינו מחפש אשמים, אלא פתרונות. עם זאת, הוא מתח ביקורת קשה על כך שנציגי הבנקים בחרו שלא להגיע לישיבה, ומי שייצג אותם בדיון היה מנכ"ל איגוד הבנקים. "אנחנו מבינים שיש בעיה של ריכוזיות-יתר בישראל והשאלה היא מה הפתרון", אמר.

מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת, עמי צדיק, אמר כי הריבית על פיקדונות עלתה בקצב נמוך יותר מעליית הריבית על האשראי, וחל גידול ברווחי הבנקים הגדולים בישראל. לדבריו, "רוב ההתחייבויות של הבנק פחות צמודות מהנכסים, אז התוצאה של אינפלציה היא גידול ברווחים. לטענת בנק ישראל, רוב העלייה גולגלה לציבור, אבל יש שוני בין פלחים שונים בשוק".

נציגת רשות התחרות, טובי האריס, אמרה כי הרשות מבצעת מזה מספר חודשים בדיקה, שממצאיה יוצגו תוך בשבוע. לדבריה, הרשות בודקת את התפתחות מרווח הריבית והיקף הגלגול של הריבית לציבור בהלוואות ובפיקדונות ולאחר שתסתיים הבדיקה יתקבלו מסקנות באשר לצעדים שראוי לנקוט. "כל הכלים של הרשות עומדים על הפרק", אמרה.

מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, אמר כי לציבור יש מגוון של אפשרויות מה לעשות עם הכסף שלו, ויחס הגלגול בישראל הוא כמעט הטוב ביותר בעולם. ח"כ יפעת שאשא ביטון הערה כי אין פה בשורה, וההוכחה שלא הכל מגולגל לציבור היא הרווחים של הבנקים. מדמון השיב כי הבנקים מודעים לבעיה של נוטלי המשכנתאות, וכל בנק הפעיל שלל פתרונות לכך. באשר לרווחים אמר: "בואו נכניס את הפיל לחדר, אי-אפשר להתעלם מהרווחים אבל הם נובעים מכך שהיקף הפעילות של המערכת הבנקאית גדל ב-40% ממספר סיבות, והרווח מגיע חזרה לציבור כי הבנקים הם בידי הציבור ואני שמח שאני צריך להסביר פה רווחים ולא קריסה".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ח"כ אורנה ברביבאי אמרה כי אנחנו ביוקר מחיה שלא היה כמותו, ולמרות שעיניה לא צרה על הבנקים, חייבים לצייר פתרונות לציבור. ח"כ עופר כסיף ציין כי תחרות ורווח הם לא המשחק היחיד וצריך להעדיף רווחה על פני רווח ובני אדם על פני בנקים. הוא קרה לעודד פעולת אגודות אשראי בישראל. ח"כ נעמה לזימי הוסיפה, כי כבר בתחילת השנה יזמה את החוק למיסוי רווחי היתר של הבנקים, אך המטרה היא לא לחוקק אלא לטפל בבעיה של מעמד הביניים.

מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים, הד"ר זיו נאור, אמרה כי קצב גלגול הריביות לציבור במגמת עלייה וזה הולך ומשתפר. היא הוסיפה כי בנק ישראל מצפה מהבנקים לפעול להעביר את כספי העו"ש לפיקדונות נושאי ריבית, אך ציינה: "הפיקוח על הבנקים מטרתו להגן על פיקדונות הציבור, כי כשאנחנו שמים פיקדונות בבנק אנחנו מצפים שהם יהיו שם כשנרצה אותו ואם הם לא יהיו זה קטסטרופה, והחשש שלא יהיו הוא מה שמייצר את אותה 'ריצה לבנק' שראינו בארה"ב. לתת לגופים חוץ בנקאיים לנהל פיקדונות לא באותה רמה של פיקוח כמו על בנק זה אומר שלא בטוח שהפיקדונות יהיו זמינים כשיצטרכו אותם".

עוד ציינה נאור, כי בישראל יש מיליון משכנתאות פעילות, כאשר 13% מהן של משקיעים והשאר בעלים של דירה יחידה. לדבריה, למעלה מ-50% מהמשכנתאות החדשות נלקחו ע"י העשירונים הגבוהים 10-8, בגלל עליית מחירי הדיור שגרמה לזה שעשירונים נמוכים מודרים מהמשחק.

נציג לובי 99, משה קאשי, אמר כי הבנקים בישראל הם הרווחיים בעולם במונחי התשואה על ההון, ולא בגלל שהמנהלים מוכשרים אלא בגלל שאין פה תחרות. לדבריו, "לצפות שבנק יתקשר ללקוח ויגיד לו שיש אפיקים יותר טובים ורווחיים עבורו זה גובל בנאיביות". הוא הציע לאפשר ללקוחות מסלולים כמו פיקדון לילי, שבו הכסף יופקד בלילה לפיקדון נושא ריבית ויחזור בבוקר לחשבון, וכן לאפשר לגופים פיננסיים גישה למאגר הלא מזוהה של נתוני האשראי בבנק ישראל.

ח"כ כץ סיכם את הדיון ושב ומתח ביקורת על כך שנציגי הבנקים לא הגיעו לדיון, ואמר כי הדבר מאותת רעות על היחס שלהם לכנסת ולציבור. כץ ביקש נתונים עדכניים מרשות התחרות ובנק ישראל בעניין הריביות, וקרא להנגיש לציבור מידע על האפשרויות שיש לו להוזיל ריביות שהוא משלם ולקבל יותר ריבית על כסף שיש לו. "הבנקים הרוויחו 13 מיליארד שקל ולא יכול להיות שזה לא יחזור לציבור, ולא יכול להיות שדווקא החזקים הם שייהנו מכל ההטבות ומעמד הביניים ימשיך להישחק. כל הצעת חוק שתהייה טובה לטפל במצב הזה תקודם בשיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה, כי אנחנו רציניים בכוונה להיאבק ביוקר המחיה. לדיון הבא אני מצפה לקבל פתרון אמיתי וכדאי שגם נציגי הבנקים יגיעו אליו", אמר היו"ר.