ב"כ נתניהו: אין קשר בין מעשיו לאסון מירון

"אין כל קשר סיבתי בין מה שעשה או לא עשה ראש הממשלה לבין האסון". כך אומרת (23.5.23) עו"ד רינה מיוחס, באת-כוחו של בנימין נתניהו, בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון. נתניהו לא יעיד שוב בפני הוועדה, למרות שהוזהר שהוא עלול להיפגע ממסקנותיה, ומיוחס היא שהציגה את עמדתו. היא גם רומזת, שהאחריות מוטלת על בג"ץ ועל היועצים המשפטיים, אשר לטענתה בלמו את כוונת הממשלה להפקיע את ההר ולהעבירו לניהול המדינה.

לדברי מיוחס, "כל העדויות לא מצביעות על אחריותו של נתניהו. הטלת אחריות נוכח העובדות הידועות כבר, קובעות קנה מידה של התנהגות שלא ניתן לעמוד בו. ראש הממשלה מנהל את המדינה ומטפל במגוון גדול של נושאים לפי סדר חשיבותם. הוא לא היה צריך לדעת את הפרטים המצויים באחריותם של השרים ובעלי התפקידים.

"אם זה יהיה קנה המידה, ראש הממשלה לא יוכל לתפקד. חייב להיות סינון של הנושאים; אין ארגון שיכול לתפקד אחרת. ראינו מה מגיע לשר ומה לא מגיע אליו. השר ניזון מפי יועציו ולא מצפים ממנו שיבדוק את טיב הייעוץ. ראש הממשלה צריך לסמוך על סביבתו, שדברים שצריכים להגיע לידיעתו יובאו לידיעתו".

לדברי מיוחס, "הוועדה ציינה שאין קשר סיבתי בין מעשיו של ראש הממשלה לבין האסון, מה שהופך את הדיון למישור הציבורי. לא הייתה גם הפרה ציבורית, כי הוא לא סטה משום סטנדרט התנהגות ציבורי. אין כל קשר סיבתי בין מה שעשה או לא עשה לבין האסון". לדבריה, הבכירים לא סברו שעל הנושא לעלות לנתניהו; כך העידו גם השר דאז אמיר אוחנה וגם המפכ"ל קובי שבתאי, ואילו נתניהו עשה את כל מה שהיה צריך לעשות בתפקידו כראש הממשלה.

מיוחס הוסיפה: "בג"ץ סיכל את ההפקעה ומנע מהמדינה לטפל באתר כפי שחשבה שראוי לטפל בו. ניתן צו ביניים כמקובל בבג"ץ. לא התנהל שום דיון רציני עם השרים ולשכת ראש הממשלה. היועצים המשפטיים ניהלו את העניין ביניהם, כמקובל. במקרה הזה צריך היה ליידע את השר, ואולי הוא היה אומר שהוא מתנגד לביטול ההפקעה ולמתווה שהוצע, אולי עמדתו הייתה מתקבלת ואולי לא היינו פה היום".

רמז כלפי מנדלבליט

צילום: מיוחס היום בוועדה [צילום: לע"מ]

מיוחס הזכירה, כי נתניהו העיד שלא כל המכתבים הנשלחים ללשכתו מגיעים אליו, וכך צריך להיות, אבל "הבנתי שהוועדה לא קיבלה את דבריו". היא ציינה, כי אוחנה ושבתאי אמרו במפורש שלא עלה על דעתם לערב את נתניהו, ואיש לא עירב אותו פרט להיבט הקורונה. גם בנושא זה, איש לא אמר לו שאין תקנות כנדרש.

"אני לא יודעת למה זה לא הובא לידיעתה של היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה [שלומית ברנע-פרגו]; יש לי מחשבות למה לא עירבו אותה", המשיכה מיוחס. "גם אם היא הייתה יודעת, לא הייתי מצפה שהיא תגיד לו. הייתי מצפה ממישהו אחר שיגיד לו [כנראה אביחי מנדלבליט, שיעיד בהמשך היום]".

מיוחס המשיכה: "עד לאן ניקח את ה'היה עליו לדעת' [כלשון האזהרה]? איך הוא היה יכול לדעת שיש מחלוקת בין היועצים המשפטיים? אין כל דרך שהוא יידע את זה. ראש הממשלה לא מתעסק בדברים האלה, וטוב שכך. נראה ליועצים המשפטיים שהם מנהלים את האירוע בינם לבין עצמם, כפי שניהלו את ההר הרבה שנים. מה היה עליו לדעת? שהאירוע לא חוקי? או שהצפיפות שקיימת על ההר יכולה להביא לאסון? כיצד היה עליו לדעת את זה, אם המפכ"ל לא ידע ולא יידע אותו?".

מיוחס הדגישה: "אני לא מבקשת להפיל אחריות ואשמה על העדים שאותם חקרתי. נתניהו איננו מבקש להאשים את הש"ג. מטרת החקירה הייתה להצביע על האבסורד הגדול שבהטלת אשמה עליו, אפילו ציבורית, נוכח מה שעלה בראיות. אם הכוונה היא להטיל אשמה על ראש הממשלה ויהי מה, אזי כל הטיעון שלנו והחקירות שלנו נפלו על אוזניים ערלות. זו אחריות מוחלטת: אתה נושא בתפקיד ציבורי – אתה אחראי לאסונות שקוראים. אם מתרחשת תאונת דרכים בכביש 90 – אתה אחראי".

לדברי מיוחס, נתניהו חשב שהדרך הנכונה היא להפקיע ולהזרים תקציבים. "בסופו של דבר, הניהול של האירוע עבר לפרקליטות וליועץ המשפטי. התפקיד שלהם היה, לאחר שראו שהמתווה שבג"ץ כפה עליהם לא צלח – להודיע לבג"ץ שחששותיהם התממשו. התיק היה תלוי ועומד במשך שנים בפני בג"ץ, ואיש לא חשב שנבחרי הציבור צריכים לדעת משהו, שצריך לבקש לפחות את הסכמתם".