אוחנה: איש לא התייחס ברצינות למתווה מירון

המתווה הרשמי שנקבע להילולה במירון ב-2021 היה פיקטיבי, ואיש מבין המשתתפים בדיון בעניינו לא חשב לרגע שהוא ימומש. כך אומר (14.5.23) יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, שהיה השר לביטחון פנים בזמן האסון, בעדותו בפני ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון לאחר שהזהירה אותו שהוא עלול להיפגע ממסקנותיה. אוחנה גם רמז לזיוף מסמך עליו חתום מי שהיה מזכירו הביטחוני, ניצב אלי כזרי.

המתווה נקבע ב-28.4.23, יממה לפני ההילולה, ואמור היה לתת מענה לאירוע בהתאם לתקנות הקורונה. נקבע בו, כי יתקיימו שלוש הדלקות ובכל אחת מהן ינכחו 3,000 איש בלבד, וכי בהתאם למגבלות אז - יוכלו 20 איש לשהות במבנה סגור ו-100 איש בשטח פתוח. אוחנה הבהיר, כי איש לא חשב שבמירון יהיו רק 10,000 איש או אפילו 20,000 איש; ההערכות היו ל-50,000 איש ומעלה.

אוחנה הדגיש, כי הסיכום "לא משקף את מה שחשב איש מן המכותבים". אלוף (מיל') שלמה ינאי: "וזה נאמר בדיון?" אוחנה: "אני לא יכול לזכור". ינאי: "כאן עולה משהו ברמה הכי בסיסית של משילות ושלטון חוק. זה הדבר הפורמלי של מדינת ישראל, ואין כל קשר בינו לבין המציאות שכבר ידועה. כאילו מישהו נחת מהחלל וכתב מתווה". אוחנה: "צריך להפנות את זה לשר הבריאות".

את מסמך ההדגשים הכין כזרי לקראת דיון בראשותו של אוחנה ב-22.4.21. בעדותו הקודמת של אוחנה התברר, כי קיימים שני נוסחים שלו, בעלי אותם כותרות ותאריכים, אך באחד מהם נאמר כי כזרי הציע לקיים "משחק מלחמה" בראשות המפכ"ל, רב-ניצב קובי שבתאי. כזרי טען, כי המליץ על כך גם בעל-פה בפני אוחנה, שהתעלם מהמלצתו. אוחנה אמר כי עדות זו אינה הגיונית וכזרי מעולם לא העלה זאת בפניו או באותו דיון. פרקליטו, עו"ד יניב ואקי, היה בוטה יותר: "חלק מהמסמך הוא לא אותנטי ובושל בדיעבד, כנראה כדי להציגו בפני הוועדה", אמר.

אוחנה אמר שוב ושוב, כי המשטרה המליצה פה אחד על מתווה של הר פתוח, שכן בכיריה הסבירו שניסיון להגביל את הכניסה למירון ייצור צווארי בקבוק ודוחק עד כדי סכנת חיים. השופטת דבורה ברלינר: "ביקשת לראות עבודת מטה שתבסס את המסקנה הזאת?" אוחנה: "זה התבסס על הניסיון המצטבר של המשטרה באירועים המוניים מסוג כזה. נדמה לי שאסון ערד עלה, וידוע לנו מהעולם על אסונות נוספים". הוא הזכיר, כי לשר אסור להתערב בעבודתה המבצעית של המשטרה.

אוחנה הוסיף: "כל מי שידע על מירון ידע שיש בעיית צפיפות. נתוני הקורונה באותו שלב לא הצדיקו את סגירתו של ההר. הבנתי את ההיגיון שבעמדת המשטרה ולא חשבתי ללכת נגדה". ינאי: "שים בצד את הקורונה. יש רקורד של אזהרות, נס שעד היום לא קרה, תנאים מיוחדים השנה. יש לך אחריות של ביטחון הפנים". אוחנה: "בפעם הראשונה שמובא בפני נושא הקורונה, אני שומע מהמשטרה על האפשרויות. אמרו לי שזה אירוע דתי ואין למשטרה סמכות לקבוע מגבלות, ושאם יטילו מגבלות על הקהל - היינו מקבלים לחץ ודוחק שהוא סכנת חיים. לכן לא יכולתי לשקול את זה כאפשרות סבירה".

מה תפקידו של השר

צילום: כזרי בוועדת מירון. שני נוסחים [צילום: לע"מ]

לדברי אוחנה, בדיון בראשותו ב-22.4.21 הציגו בכירי המשטרה את האיום במלוא חומרתו ואת המענים שהמשטרה יודעת לתת לו. "מדובר בגורמי מקצוע שמנהלים את האירוע 30-20 שנה, לי לא היה הניסיון הזה, וזה המקום בה' הידיעה בו צריך לסמוך על בעלי המקצוע. בשום שלב לא הוצג מידע קונקרטי, ברמה ש'לא הצלחנו לפתור את האיום הזה'".

ברלינר: "אז מה המשמעות של 'היינו קרובים לזה כל שנה'? סימן שלא ניתן מענה". אוחנה: "זה אומר שהמשטרה יודעת לתת מענה ובכל שנה היא משתפרת". ברלינר: "אמרו לך שעושים השנה משהו בצורה אחרת, שנותן מענה לקרבה הזאת? לא צריכים להיות כל שנה קרובים לאסון". אוחנה: "אמרו לי שהקצו 300 שוטרים יותר מאשר ב-2019 וששיפרו את המענה במעגלים החיצוניים ובמידת הצורך לחסום את ההגעה להר. די הזוי שאני אגיד להם לעשות אחרת".

לאור זאת, נשאל אוחנה, מהו בכלל תפקידו של השר בנושא. הוא השיב: "לקיים את הצגת התוכניות, כי כולם מתחדדים ומוודאים שהכינו כמו שצריך; זה מסדר המפקד. זה נועד לוודא שהמשטרה ביצעה את ההכנות כראוי והקצתה את כוח האדם הדרוש, את האמצעים והלקחים, ושהיא הפיקה לקחים וערה לאיומים. אם לא הייתי יכול לסמן V על אחד הרכיבים, היינו במקום אחר והייתי שואל איך יתמודדו עם האיומים. התפקיד של השר הוא לוודא שאיש אינו מקל ראש וכולם לוקחים ברצינות את האירוע".

ינאי: "שמעתי שלוש פעמים את הדיון של 22.4.21. זה היה דיון על האופטיקה, איך זה ייראה. זה לא היה דיון על כיצד באמת להגביל. באותו יום עמיתיך, שר הפנים ושר הדתות, כבר הזמינו את כל עם ישראל להגיע". אוחנה: "אני לא הייתי יוצא בקריאה כזאת. נכון שמדובר באופטיקה, אבל לא מדובר בדבר מגונה. המסר היה בעיקר לאלה שלא מגיעים להר, שהיה עלול להגיע אלמלא האמירה האופטית הזאת – שבכל זה יש איזושהי מגבלה. שלא יסיקו שהקורונה נגמרה".

לבסוף נשאל אוחנה האם היה עושה משהו בצורה אחרת. הוא השיב, כי בדיעבד ודאי שצריך היה לחפש פתרונות אחרים. אולם, הדגיש, "על סמך הנתונים שהיו אז, על סמך האמירות המקצועיות המאוד-ברורות של הדרג המקצועי מקיר אל קיר, על סמל העבודה שהתבצעה בסמוך לאירוע – אני לא חושב שיש מישהו שהיה יכול לקבל החלטה אחרת".

ואקי אמר קודם לכן: "לאורך כל הדרך בעבודת המטה שהוצגה לאוחנה ניתן מקום של כבוד לצפיפות, הוא שאל שאלות וקיבל תשובות, הוצגה עמדה מקצועית נחרצת שלא להגביל קהל ושכל הגורמים ערוכים ומוכנים למנוע סכנות. בשום שלב לא הוצג לו דגל אדום, אלא דווח לו על היערכות מיטבית שיודעת לתת מענה לכל אתגר. דרך הפעולה שנבחרה הוצגה ככזו שתפחית את הסכנות, ונאמר לו שבדרכי פעולה אחרות טמונה סכנה. לא ניתן היה לצפות שיתערב בתוכנית שהוצגה לו, זה לא היה בסמכותו ולא הייתה לו סיבה לעשות זאת".