תיקון חוק הירושה יאפשר קיום צוואות קל יותר

ועדת החוקה אישרה (יום ב', 8.5.23) לקריאה שנייה ושלישית מספר תיקונים לחוק הירושה במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2023 ו-2024. תיקונים אלו כוללים את העברת הסמכויות מבית המשפט לענייני משפחה לרשמי הירושה, שיוכלו מעתה להוציא צווי ירושה או צווי קיום צוואה במקרים שאינם בסמכותם. השינויים מאפשרים סעד גם ביחס לדרכי הוכחת צוואות שהמקור בגינן חסר משום שהוא נמצא בערכאה שיפוטית בחו"ל. כמו-כן, התיקונים מבטלים את הפיקוח השוטף של האפוטרופוס הכללי על עזבונו של המנהל, המאפשר ליורשים לפקח על מנהלי עיזבונות, למעט מקרים חריגים.

התיקונים שנעשו בחוק הירושה מקנים גם סמכויות לרשם לענייני ירושה לקיים צוואה על סמך צוואה חלופית שאינה המקורית. שינויים אלו נועדו לאפשר למנהלי עיזבון להגיש את המסמך הראשי לאפוטרופוס הכללי לצורכי תיעוד בלבד. כך יכול מנהל העיזבון לקבל תיעוד במצבי מחלוקת למסמך המוגש ליורשים. עם זאת, הוועדה ביקשה להוסיף מועדים מינימליים להגשת דוחות ליורשים על-ידי מנהל העיזבון. התיקון המוצע צפוי לאזן את אחריותה של הממשלה לסייע לאזרחים ברגעים קשים בחייהם תוך הבטחת הגנתם.

לבקשתו של יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, תוקנה הצעת החוק כך שמנהלי עזבון יוסיפו להגיש את המסמך העיקרי גם לאפוטרופוס הכללי, על-מנת שיהיה תיעוד במצבים של מחלוקת למסמך שהוגש ליורשים.

השינויים כוללים גם את הערבות להבטחת פעולותיו של מנהל העיזבון, שיופקד מעתה לטובת היורשים. האפוטרופוס הכללי רשאי לייצג את היורשים במימוש הערבות, אם מיוזמתו או אם בית המשפט יראה בכך צורך. התוספת השנייה לחוק מפרטת את המקרים בהם יוותר הפיקוח על מנהל העיזבון לאפוטרופוס הכללי. התיקון המוצע צפוי להבטיח שהאפוטרופוס הכללי יבין לעומק את תפקידו ביחס לאזרחים עם מוגבלות ולאחרים שאינם מסוגלים לנהל את ענייניהם.

אומנם השינויים בחוק הירושה אושרו, אך החוק עדיין נתקל בהתנגדות מסוימת. חלק מחברי האופוזיציה טענו כי החוק מחזק מגמה בלתי הולמת של האפוטרופוס הכללי והממשלה בכלל, לסגת מאחריותה של הממשלה לסייע לאזרחים ברגעים הקשים של חייהם. לדברי גלעד קריב, יש צורך בדיון רציני בשורת הפטורים שנותן שר המשפטים. השינויים נועדו ליצור איזון בין אחריות הממשלה לסייע לאזרחים לבין הגנת האזרחים.