בשנת 2003 אבדו למשק למעלה משני מליון ושבע מאות אלף ימי עבודה (2,725,159) - בהשוואה לכמליון וחצי ימי עבודה (1,488,120) בשנת 2002. כך עולה מאיסוף נתונים על שביתות שמתבצע ביחידה ליחסי עבודה במשרד התמ"ת.
הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד התמ"ת, עו"ד שלמה יצחקי, ציין כי בשנת 2003 התקיימו 60 שביתות מלאות, בהן השתתפו 1,258,904 שובתים. זאת לעומת 47 שביתות בשנת 2002 בהן השתתפו 1,647,810 עובדים.
עוד ציין עו"ד יצחקי כי הגידול במספר ימי העבודה שאבדו למשק נובע במיוחד מהשביתה הכללית במשק שנקטה ההסתדרות הכללית החדשה וכן משביתות ברשויות המקומיות.
בנוסף, בשנת 2003 התקיימו 64 שביתות חלקיות בהן השתתפו 562,877 עובדים. המדובר ששיא של כל הזמנים במספר העובדים שנקטו בעיצומים, לעומת 34 שביתות חלקיות בשנת 2002 בהן נטלו חלק 158,590 עובדים.
בתמ"ת מציינים כי למעלה מ-40% מכלל השביתות פרצו על רקע שינויים ארגוניים ומבניים, למעלה מ-18% כתוצאה מהלנת שכר, שיעור דומה על רקע פיטורי עובדים והשאר מסיבות אחרות. ראוי לציין כי בשנת 2003 לא התקיימו שביתות מלאות (להבדיל מעיצומים) על רקע תביעות שכר.
מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט, אמר כי יש חשיבות רבה בשינוי ההסדרים לגבי שביתות במגזר הציבורי, כפי שקיבלו ביטוי בהצעת החוק של משרד התמ"ת שנתקבלה בועדת השרים לחקיקה.
לפי ההצעה יש לחזק ההידברות בין הצדדים, להאריך את תקופת הצינון, להנהיג אי תשלום שכר בגין שביתה וערוך משאל עובדים לפני שביתה. לדברי אולמרט, הצעה זו תקודם רק לאחר מיצוי ההידברות בסוגיות אלה עם ההסתדרות הכללית.
מניתוח הנתונים עולה כי רוב השביתות בשנת 2003 (כ-83%), כמו רוב השובתים (99.4%) וכן רוב ימי העבודה שאבדו למשק (99.5%) היו בסקטור הציבורי. משלח היד הדומיננטי בין קבוצות השובתים הוא הפקידים. רובן של השביתות פרצו כתגובה לפעולה שנקט המעסיק או ממחדל של המעסיק כגון: הלנת שכר, כאמור.
רוב השביתות - כ-60% התקיימו בחצי הראשון של שנת 2003 כתגובה לתוכנית הכלכלית של הממשלה שהביאה להפחתה בשכרם של העובדים, לשינויים מבניים ולפיטורי עובדים בשירות הציבורי וכן לשינויים במבנה מערכת הפנסיה.
הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד התמ"ת מבהיר כי העיצומים שהתקיימו במשרדי הממשלה אינם כלולים בנתון ימי העבודה שאבדו למשק. נתון זה מעובד משביתות מלאות בלבד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה