בן-גביר: אני תמיד מכבד פסקי דין בבג"ץ

השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, אומר (3.4.23) בבית המשפט העליון שהוא תמיד כיבד ומכבד את פסקי דינו. לאמירה זו יש חשיבות רבה לנוכח העתירות התלויות ועומדות נגד התיקונים בפקודת המשטרה, המעניקים לבן-גביר סמכות להתערב בעבודת המשטרה; בן-גביר מתכנן תיקונים נוספים הצפויים להוביל לעתירות נוספות.

הדברים נאמרו בדיון בעתירה נגד מינויו של בן-גביר לשר, בו ייצג את עצמו. העותרים טענו שהמינוי הוא בלתי סביר בצורה קיצונית, בשל עברו הפלילי של בן-גביר ולנוכח דעותיו והצהרותיו בשנים האחרונות, ולכן יש לבטלו. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, סבורה שבמינוי יש קשיים מרובים אך לא עד כדי אי-סבירות קיצונית.

השופטים יצחק עמית ונעם סולברג אמרו בתחילת הדיון, כי היה מקום לתקן את העתירה שהוגשה עוד לפני המינוי; עמית רמז שהיא הוגשה בחופזה ("זה לא עניין של לתפוס תור בבית המשפט"). סולברג התייחס גם לאמירות של בנימין נתניהו ולפיה בן-גביר לא יהיה שר בממשלתו: "בלי לפגוע בפוליטיקאים, אנחנו יודעים שפוליטיקאים השכם והערב אומרים דברים והיפוכם; יראה הציבור וישפוט. מה זה שייך לענייננו?".

השופט יחיאל כשר הוסיף: "אז נתניהו חשב שבן-גביר לא יהיה שר ועכשיו הוא חושב שכן; זה עניין של אמת ושקר?". בסיום הדיון אמר כשר, כי על העותרים להראות שעבר פלילי רחוק והתבטאויות יחדיו נכנסים לחרך הצר מאוד של התערבות בשיקול דעתו של ראש הממשלה. כאשר התפרץ בן-גביר לדבריו של עו"ד גלעד ברנע, המייצג חלק מן העותרים, העיר לו עמית: "הטיעון שלו היה אחר לגמרי, חבל שלא הבנת אותו".

בן-גביר הגיב באריכות רבה. בין היתר אמר: "זו עתירה נגד הדעות שלי. מנסים להכניס את בית המשפט למגרש הפוליטי. רוצים ליצור מדרון חלקלק ולהתערב בשיקול דעתו של ראש הממשלה. אני השר לביטחון לאומי גם של הציבור הערבי; אני נלחם למשמר לאומי גם בשביל תושבי רהט. אני לא בן-גביר של גיל 14, גם לא של 20, גם לא של 26. התחתנתי, נולדו ילדים, למדתי משפטים. בית המשפט טעה כאשר אפשר את הדיון הזה".

בן-גביר העלה טענות מקדמיות בדבר אי-צירוף כל המשיבים ונגד הסעד המבוקש. עוד טען, כי ההוכחות שהציגו העותרים היו הפוכות מן המציאות העובדתית וכי הם הטעו את בית המשפט. הוא הזכיר, כי בשלוש מערכות הבחירות האחרונות לא הוגשו בקשות לפסול אותו - מאז נבחר לכנסת. "לא הפכתי את עורי, לא שיניתי את דעותי; אתה מתעדן יותר". עמית: "אולי יש משהו באוכל במזנון הכנסת". סולברג: "אדוני הגיע לשיא העדינות או שיש עוד דרך לעשות?". בן-גביר צחק: "זה מתחיל להפחיד, אני לא אוכל לחזור הביתה".

"מה שאני אומר - זה מה שאני מאמין"

צילום: הפגנה היום מחוץ לבית המשפט [אריק מרמור, פלאש 90]

הוא פנה אל עמית, שהיה יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-25: "הם ביקשו לפסול, אדוני יודע, הוא היה יו"ר ועדת הבחירות". עמית: "גם אדוני לא הגיש בקשות פסילה, חיכיתי, חיכיתי, ואדוני לא הגיש". בן-גביר המשיך: "מחזירים אותנו ל-2002; למה יש כאן מנהרת זמן?

"עשיתי טעויות. אני אומר את זה כבר שנים. אני לא מדבר נגד כל הערבים. אני במקום אחר. אני לא ממשיך דרכו של הרב כהנא. אני לא מאמץ את כל תורתו, אני לא מכליל את כל הערבים. הערבים לא ציונים, לא אשנה אותם. אבל לזרוק בקבוקי תבערה – זה לא נאמן ואותם אני רוצה לגרש. אפשר להסכים, אפשר לא להסכים. זה פתח לדיון על מינוי של שר?! גם בית משפט זה אחים שלי. יש לנו מחלוקות, מותר לחלוק, זה בסדר.

"נכון, ב-2016 חשבתי שצריך לבקש הצהרות נאמנות של יולדות. מאז אני חבר כנסת; הצעתי כזה דבר? הצעתי משהו מכל התרחישים הבדיוניים שכאן מספרים חברי? יש לי שיא של זיכויים – 46 זיכויים, אין דברים כאלה". עמית: "אבל היה חבר כנסת שאמר: אני אף פעם לא זוכיתי".

בן-גביר התייחס להחלטתו של עמית בחודש שעבר ולפיה מוסכם על הכל שאסור לו להתערב בעבודת המשטרה: "חשבתי ואני עדיין חושב שזה תפקידי כשר שכאשר חוסמים נתיבי תחבורה ראשיים, שאני יכול להתוות מדיניות. היועצת המשפטית ולצערי אדוני קבעו שאני יכול לקבוע מדיניות לפני ואחרי ולא להגיע לחפ"ק. לא אהבתי את ההחלטה; לא ביצעתי אותה? ביצעתי. כן, יש פקודת משטרה, נקיים על זה דיון בבית המשפט, ובית המשפט יפסוק. הייתה פעם שלא קיימתי החלטה של בית המשפט?". לבסוף אמר: "מה שאני אומר – זה מה שאני מאמין".

כשר: "המסקנה היא שאם היינו דנים בבן-גביר שלפני שש-שבע שנים – אז המינוי לא היה סביר". בן-גביר: "לפני 20 שנה – כן, אין מחלוקת שלא יכולתי להיות שר. שיניתי את עמדותי. לפני שש שנים – אז הייתי מבין את התשובה של המדינה שאומרת שיש קושי ניכר, אבל לא מתערבים בשיקול הדעת. היום אנחנו רחוקים רחוקים מכל השיח הזה, אנחנו לא שם".