בפעם התשיעית: בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.25%

בנק ישראל מעלה שוב את הריבית: הוועדה המוניטרית של הבנק הודיעה כי היא מעלה את הריבית במשק בפעם התשיעית ברציפות, ב-0.25%, כך שהריבית תהיה בשיעור של 4.5%. ההחזר החודשי של משכנתה ישראלית ממוצעת יטפס בכ-60 שקלים נוספים, ובסך-הכל בכ-1,030 שקלים מתחילת העלאות הריבית בחודש אפריל בשנה שעברה.

מבנק ישראל נמסר כי המשק הישראלי נמצא כעת ברמת פעילות כלכלית גבוהה, אם כי חלה התמתנות במספר מדדים. שוק העבודה הדוק ושיעור התעסוקה ממשיך לשהות ברמה המבטאת תעסוקה מלאה, בעוד האינפלציה מעל היעד ומקיפה מגוון רחב של סעיפים. למרות שהייתה התמתנות באינפלציה השנתית בפברואר, היא עדיין גבוהה מההערכות המוקדמות, והמשך המדיניות המוניטרית המגבילה והתמתנות הפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסוימת בפעילות הכלכלית לצד האטה בקצב האינפלציה.

האינפלציה, העומדת כיום על 5.2%, נמוכה מהאינפלציה ברוב המדינות המפותחות. בניכוי אנרגיה ופו"י, האינפלציה עומדת על 5.1%, וכך גם האינפלציה עם ניכוי נוסף של מיסוי והשפעות אסדרתיות. קצב העלייה השנתי של מרכיבי המדד הבלתי סחירים, המשקפים בעיקר את מדד הדיור וענפי השירותים, עומד על 5.5%, בעוד ששיעור העלייה של הרכיבים הסחירים של המדד ירד ועומד על 4.8%. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מכל המקורות עלו ונמצאות בסביבת הגבול העליון של אזור היעד, בעוד שהציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך ירדו מעט ונמצאות בתחום היעד.

הפעילות הכלכלית במשק נמצאת בסמיכות למגמה ארוכת הטווח, אך קצב התרחבותה הואט בהשוואה לשנה שעברה. המאזן המצרפי של סקר המגמות העסקיות של הלמ"ס לחודש פברואר ממשיך להצביע על הערכות חיוביות של העסקים ביחס למצבם. הלחץ בשרשרת האספקה ממשיך להתמתן, ומגבלת הציוד וחומרי הגלם שעליהן מדווחות החברות בסקר המגמות של הלמ"ס מצויה במגמת ירידה בענפים השונים. יצוא הסחורות והשירותים הואט בהשוואה לשנה שעברה, אך רמת היצוא עדיין גבוהה. יבוא מוצרי צריכה ונכסי השקעה התייצב, ויבוא חומרי הגלם ממשיך לרדת. שינוי מגמה מתחיל לבוא לידי ביטוי בהכנסות ממסים שעלו מאוד בהשוואה לתקופה שלפני נגיף הקורונה.

שוק העבודה הדוק, ושיעור התעסוקה ממשיך להישאר ברמה המבטאת תעסוקה מלאה. שיעור האבטלה בקרב קבוצות גיל העבודה העיקריות נותר זהה לזה שהיה בינואר, ושיעור המשרות הפנויות, המשקפות את עודף הביקוש לעובדים, ממשיך לרדת במתינות, אם כי הוא עדיין ברמה גבוהה. על-פי סקר המגמות של הלמ"ס בפברואר, חלה ירידה במחסור המדווח בעובדים של החברות בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. השכר הממוצע למשרה בשכר בינואר 2023 משקף עלייה בשכר הריאלי, לאחר שחיקה מתמשכת שהתרחשה במהלך 2022.

שני תרחישי הרפורמה המשפטית

* בתרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך, החטיבה מבצעת את הניתוח כבכל רבעון. בתרחיש זה התוצר בשנת 2023 צפוי לצמוח בשיעור של 2.5% ובשנת 2024 בשיעור של 3.5% (איור 16). שיעור האבטלה בבני העבודה העיקריים (25-64) צפוי לעמוד בממוצע בשנים 2023 ו-2024 על 4.1% ו-4% בהתאמה. שיעור האינפלציה הממוצע ברבעון הרביעי בשנת 2023 צפוי לעמוד על 3.9% ובסוף שנת 2024 הוא צפוי לרדת ל-2.3%. בנוסף, יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-59% ב-2023 ו-58% ב-2024.
* בנוסף, מציגה החטיבה תרחיש המציג ניתוח של השלכות כלכליות אפשריות אם שינויים חוקיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, בפגיעה ביצוא, ובירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית. תרחיש זה מלווה באי-ודאות גבוהה מהתרחיש הסטנדרטי, לגבי עוצמת והתמדת הזעזועים, ולכן הניתוח מוצג על פני 3 שנים כמיקשה אחת. התחזית מציגה אינדיקציה של ההשפעה על ההתפתחויות הכלכליות ושל סדרי הגודל שלה בשלוש השנים הקרובות. במקרה שבו ההשפעה של השינויים נחלשת מהר יחסית, הפגיעה מוערכת בכ-0.8% תוצר בכל שנה בממוצע על פני התקופה בשלוש השנים הנבחנות. במקרה בו תפיסת הציבור (השווקים הפיננסיים, המגזר הריאלי והצרכנים במשק) תהיה שההשפעה של שינויי החקיקה תתמיד, הפגיעה מוערכת בכ-2.8% מהתוצר בממוצע לכל שנה בשלוש השנים הבאות.