האגודה לזכויות האזרח עתרה אמש (א', 23.5.04) לבג"צ נגד ראש הממשלה, שר הביטחון ומפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון, בדרישה לתקן את תוואי גדר ההפרדה באזור הכפר בודרוס, מצפון לעיר מודיעין, כך שלא יעבור על קרקעות הכפר.
השופט יעקב טירקל, בפניו הונחה העתירה, הורה למדינה להגיש את תשובתה המקדמית לעתירה בתוך 15 ימים ואת תשובתה לבקשה לצו ביניים בתוך שבוע.
את העתירה מטעם האגודה הגישה עו"ד רונית רובינסון, בשמם של ראש מועצת הכפר בודרוס, מחמד חאלד עליאן, ראש הוועדה העממית נגד הגדר, עאד מוראד, ושישה תושבים נוספים בכפר, שאדמותיהם הפרטיות עתידות להיפגע מבניית הגדר בתוואי המתוכנן. כן מתבקש בג"צ בעתירה להוציא צו ביניים, אשר ימנע עבודות להקמת גדר ההפרדה על אדמות הכפר, לרבות עבודות הכנה ותשתית, וזאת עד לגמר הדיון בעתירה.
עו"ד רובינסון טוענת בעתירה, כי התוואי המתוכנן, העובר באדמות הכפר, עתיד לפגוע באורח קיצוני בזכות הקניין של התושבים, שעתידים לאבד כ-600 עצי זית ושטחי חקלאות נוספים, המשמשים אותם לגידול חיטה ודגנים אחרים. אל מול פגיעה זו, נטען, לא נראה לעין כל אינטרס ביטחוני או אחר המונע את העתקתו של תוואי הגדר אל הקו הירוק ממש.
תוואי חלופי זה, המצוי במרחק של 170 מטרים לכל היותר מן התוואי במתוכנן, יאפשר להקים את הגדר על אדמות המדינה ביער בן שמן, ובכך למנוע פגיעה קשה בזכות הקניין של תושבי הכפר ובזכותם להתפרנס בכבוד מן האדמות, שמבקשים לקחת מהם, וכן בחופש התנועה שלהם. עו"ד רובינסון טוענת עוד, כי ההחלטה להקים את הגדר בתוואי, שנגדו מופנית העתירה, אין בה כל הגיון טופוגרפי או סביבתי, שיצדיק פגיעה שכזו בתושבים.
תושבי הכפר בודרוס, יחד עם תומכיהם היהודים מתנועת ה'אנרכיסטים נגד הגדר', ניהלו מאז נובמבר 2003 מאבק נגד בניית הגדר, שגלש לעיתים להתפרעויות של ממש, ובו נרשמו פצועים משני הצדדים [ראו קישור]. מאבקם זה נחל הצלחה חלקית בכך, שהרשויות העבירו את התוואי המתוכנן קרוב יותר אל הקו הירוק. ואולם, נטען בעתירה, גם התוואי הנוכחי טומן בחובו פגיעה של ממש בתושבים, בלא הצדקה.
נראה, כותבת עו"ד רובינסון, כי השיקול היחיד המציב את הגדר בתוואי הנוכחי הוא למנוע פגיעה ביער בן-שמן, המשתרע על הקו הירוק. בבחירה, שבין הפגיעה בקניינם הפרטי ומקור פרנסתם של התושבים ובין פגיעה באדמת מדינה, שעליה נטועים עצים, היא מוסיפה, לא יכול להיות ספק, כי על-אף הצער שיש בפגיעה בעצים, ביער טבעי ובמקום לפיקניקים ולשהות נעימה בחיק הטבע, הרי שהפגיעה בקניין הפרטי מרה וכואבת ממנה שבעתיים.
ערכם של עצי הקרן הקיימת, טוענת העותרת, אינו גבוה מערכם של עצי הזית של העותרים, אשר מהווים כיום מקור פרנסה עיקרי לעותרים ולבני משפחותיהם. לדבריה, הפגיעה הצפויה ביער בן-שמן, אם תוקם הגדר לאורך הקו הירוק, הינה פגיעה שולית ביותר, שכן מדובר בקצהו של יער, אשר משתרע על אלפי דונמים. באשר להבטחת הרשויות להעתיק את עצי הזית שייעקרו למקום אחר, מציינת עו"ד רובינסון, כי על-סמך הניסיון בהקמת הגדר במקומות אחרים בגדה המערבית, אין להם כל בסיס להסתמך על הבטחה זו ולתת בה אמון.
מעבר לכך, נכתב עוד, על-מנת לנטוע את מטעי הזית מחדש, יש צורך בקרקע, ואילו לפחות לגבי חלק מן העותרים, האדמות שעתידן להיפגע הן האדמות האחרונות שברשותם, ואין בבעלותם אדמות נוספות, וזאת לאחר ש-80% מאדמות הכפר כבר הופקעו מאז שנת 1948.
עתירה זו נוספת לשורה של עתירות קודמות, שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד תוואי גדר ההפרדה ושעודן תלויות ועומדות בבג"צ [ראו קישורים].
בג"צ 4825/04 מחמד חאלד עליאן ואח' נ' ראש הממשלה ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה