סרטן המעי הגס - הגידול הממאיר השני בשכיחותו בישראל

סרטן המעי הגס והחלחולת הוא הגידול הממאיר השני בשכיחותו בישראל. המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות מפרסם נתוני היארעות ותמותה מ-1996 עד 2000, ולאחרונה, בשנת 2020.

בשנת 2020 אובחנו בישראל 2,787 מקרים חדשים של סרטן פולשני של המעי הגס והחלחולת. מתוכם, 74% אובחנו עם סרטן חודרני של המעי הגס, ו-26% אובחנו עם סרטן פולשני של המעי הגס. סרטן המעי הגס והחלחולת אובחנו בעיקר בגיל מבוגר באוכלוסייה הכללית, כאשר שיעורי ההיארעות עולים מאוד החל מגיל 50 בשני המינים, והם הגבוהים ביותר בקבוצות הגיל 75 ומעלה.

עם זאת, חלה ירידה שנתית מובהקת של כ-4% בשכיחות סרטן המעי הגס והחלחולת בקרב נשים וגברים בעשור וחצי האחרונים. בשנים 2020-2000 חלה ירידה משמעותית בשכיחות סרטן בקבוצת היעד לבדיקות (גילים 74-50), בעוד שבקרב יהודים (גברים ונשים) הירידה חלה לאורך כל התקופה. בקרב הערבים (גברים ונשים) חלה ירידה של כ-3% (מ-2008 ו-2007 בהתאמה).

במונחים של תמותה, 1,208 בני אדם מתו בישראל מסרטן המעי הגס והחלחולת בשנת 2020. עיקר התמותה היה בקשישים, והשיעורים הגבוהים ביותר היו בקבוצת הגיל של 75 ומעלה. בשנים 2020-1996 חלה ירידה משמעותית בשיעורי התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת בקרב יהודים (נשים וגברים), בעוד שבקרב ערבים (נשים וגברים) שיעורי התמותה נותרו יציבים.

שיעורי ההישרדות היחסיים לחמש שנים נמוכים באוכלוסייה הערבית בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. עם זאת, חל שיפור בהישרדות היחסית בקרב חולי סרטן המעי הגס והחלחולת במהלך השנים, במיוחד בקבוצות הגיל המיועדות לבדיקות סקר בשתי קבוצות האוכלוסייה.

בהשוואה בינלאומית, שיעור התמותה בישראל כתוצאה מסרטן המעי הגס והחלחולת זהה לממוצע העולמי (9 מקרי מוות ל-100,000 תושבים), אם כי השכיחות של סרטן המעי הגס בישראל (21.9 נפשות ל-100,000) גבוהה במעט מזו של ממוצע עולמי (19.5 ל-100,000).

לדברי פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז הארצי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, "גורמי הסיכון העיקריים למחלה הם גיל, היסטוריה משפחתית של המחלה, אורח חיים לא בריא ועוד. מאז 2005, הרשות הלאומית תוכנית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ופי הטבעת פעלה ביוזמת משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, חשוב שבני 74-50 יבצעו פעם בשנה בדיקת דם סמוי בצואה, ואם הבדיקה חיובית, בצעו גם קולונוסקופיה. אנשים הנמצאים בסיכון גבוה, חשוב שיבצעו בדיקת קולונוסקופיה בתדירות שתקבע לפי סוג הסיכון, לאחר התייעצות עם הרופא המטפל, כאשר ביצוע הבדיקה משמעותו שיפור ההישרדות והצלת חיים".