כלכלנים בכירים: הנזק מהרפורמה כבר מתרחש

"מאז פרסום גילוי הדעת הראשון הצטברו אינדיקציות רבות לכך שהנזקים לכלכלה עלולים להתממש בעוצמה ובמהירות גדולים מאלו שצפינו". כך מתריעים 250 כלכלנים בכירים, בהתייחסם להשלכות הכלכליות של הרפורמה המשפטית. מדובר במי שחתמו על גילוי דעת בנושא בחודש ינואר וכעת עדכנו את אזהרתם לנוכח ההתפתחויות בשבועות האחרונים. במקביל מתפרסמת (2.3.23) עצומה ראשונה מסוגה של 120 פרופסורים התומכים עקרונית ברפורמה המשפטית ובראשם חתן פרס נובל בכלכלה, פרופ' ישראל אומן.

בין החתומים על מכתב הכלכלנים: פרופ' יעקב פרנקל, אותו מינה בנימין נתניהו לנגיד בנק ישראל ואשר ניצב כיום בין ראשי המתנגדים לרפורמה; פרופ' איתן ששינסקי ופרופ' מנואל טרכטנברג, שעמדו בראש ועדות מרכזיות אותן הקים נתניהו; בכירי בנק ישראל לשעבר פרופ' צבי אקשטיין, פרופ' מישל סטרבצינסקי וד"ר נדין סודו-טרכטנברג; פרופ' יוג'ין קנדל, שהיה יו"ר המועצה לכלכלה תחת נתניהו; ומרצים בכירים מכל המוסדות האקדמיים המובילים בישראל.

לטענת הכלכלנים, "בשבועות האחרונים ניכרים סימנים ראשונים של בריחת הון אשר מחייבת את בנק ישראל להמשיך בהעלאות ריבית בקצב מהיר. גם אם השווקים יתייצבו בסופו של דבר בטווח הקצר, הרי שהניסיון שנצבר ממדינות אחרות שבהן הייתה פגיעה בעצמאותם של מוסדות משפטיים וכלכליים, וכן מחקר כלכלי מעשרות השנים האחרונות, מצביעים על כך שבטווח הארוך צפויה להיגרם פגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל".

הכלכלנים אומרים כי לא מדובר רק ברפורמה המשפטית: "ההתרעות שהשמענו לא זכו לאוזניים קשובות והאופוזיציה ממשיכה ביוזמות החקיקה תוך התעלמות מופגנת מהאזהרות מהארץ ומהעולם לנזקים הצפויים לכלכלה. לדוגמה, בהודעת סיכום הישיבה של ועדת הכספים מ-20 בפברואר נקבע, כי 'ועדת הכספים קובעת כי אין כל קשר בין הרפורמה במערכת המשפט לפגיעה בכלכלת ישראל, וכי ניסיון לקשור בין הדברים הינו ניסיון פוליטי', וזאת לאחר שארבעה פרופסורים לכלכלה השמיעו באותה ישיבה אזהרות לפגיעה חמורה בכלכלה, ואף גורם מקצועי לא הופיע לישיבה והביע עמדה שונה.

היום גם פורסמה עצומה של 500 דיקנים, ראשי בתי ספר, ראשי מחלקות וראשי חוגים (בהווה ובעבר) במוסדות אקדמיים שונים, הטוענים, כי משמעות מהלכי הממשלה היא "להוביל להפיכה משטרית, שתשנה אופי המדינה ותרחיק אותה מחזון מייסדיה ומרוח מגילת העצמאות". הם קוראים להפסיק מיידית את הליכי החקיקה ולהיכנס להידברות, ולעתיד - להבטיח שמירה על ערכי מגילת העצמאות, את החופש האקדמי ואת קיומו של שיח ענייני, מכבד ונטול השתלחויות.

"למעשה, הקואליציה לא רק שלא עצרה את תהליך החקיקה, אלא שלאחרונה עלו הצעות לפגוע בעצמאותם של מוסדות נוספים מלבד מערכת המשפט. כך עלו הצעות להתערב במדיניות הריבית של בנק ישראל, למנות עסקן פוליטי למשרת הסטטיסטיקאי הראשי, להתערב בניהול הספרייה הלאומית, ולפגוע בעצמאות השידור הציבורי ובאקדמיה בישראל. התנהלות זו רק מחריפה את הנזק לכלכלה הישראלית".

החותמים מתריעים: "רפורמות אשר יגדילו את מספר השופטים, ימנעו התמשכות מיותרת של הליכים משפטיים, יקלו על פתרון סכסוכים וייעלו אכיפה של חוזים ושמירה על זכויות קניין, יכולות לסייע למשק לפרוח ולשגשג. דא עקא, לא רק שיזמות החקיקה אינן מטפלות בבעיות חשובות אלה, אלא שהן מונעות ביקורת חשובה על הרשות המבצעת ומחלישות את ההגנה על זכויות קניין. כך למשל, ללא מערכת משפט חזקה ועצמאית, עלולה הממשלה בעתיד לפגוע בחסכונות הפנסיה, בבעלות על נדל"ן, או להטיל מיסים בדיעבד על פעילות כלכלית אחרת.

"אנו קוראים לממשלת ישראל להקשיב לקולות האזהרה הרבים מבית ומחו"ל, וביניהם קולות של כלכלנים בכירים שאתם נהג ראש הממשלה להתייעץ לאורך השנים. הניסיון שנצבר במדינות אחרות שבהן התעלמו פוליטיקאים מאזהרות כלכלנים - כמו שקרה בבריטניה רק לפני מספר חודשים - מלמד שהתעלמות כזו עלולה לעלות לכולנו ביוקר".

"רפורמה מקיפה היא חיונית"

"הליכי החקיקה בישראל נותנים מרחב גדול לדיון, לדיוק ולשכנוע. המקום המתבקש לדיון בפרטי הרפורמה הוא כנסת ישראל ויש לקיים בה דיונים ענייניים בין תומכי הרפורמה ומתנגדיה כמקובל. ככל שניתן, טוב לקיים הידברות ולחתור להסכמות רחבות, אך אסור לפגוע בתהליך החיוני של תיקון מערכת המשפט, שבשנים האחרונות הסיגה באופן מופרז מאוד את גבול הרשויות האחרות".

בין החותמים על גילוי הדעת: פרופ' יואל אליצור, איש מדעי היהדות; המתימטיקאי פרופ' נח דנא-פיקארד; איש הספרות פרופ' הלל וייס; פרופ' אשר כהן, איש מדעי המדינה; פרופ' ברכיהו ליפשיץ, חתן פרס א.מ.ת במדעי היהדות; פרופ' זהר עמר, מומחה לבוטניקה של התנ"ך; האדריכל פרופ' דוד קאסוטו; פרופ' נחום רקובר, חתן פרס ישראל ולשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; והמשפטן פרופ' רון שפירא, רקטור המרכז האקדמי פרס.