יזמי היי-טק ישראלים בולטים אומרים שלא ימליצו להשקיע בישראל ואולי אף יעזבו אותה, אם הרפורמה המשפטית תאושר. הדברים מופיעים (23.2.23) בכתבה נרחבת בניו-יורק טיימס, כך שהם מגיעים לאוזניהם של בכירי המשק האמריקני והעולמי ויש להם משמעות רבה. הפרסום בא במקביל לדבריו בישיבת הממשלה של שר הכלכלה ויזם ההיי-טק המצליח ניר ברקת, ולפיהם עשרות מאנשי הענף הזהירו אותו שהמשק יקרוס אם הרפורמה תיושם.
הטיימס פותח ביזם הוותיק ינקי מרגלית, אשר במשך שנים נתן את אותה תשובה לשאלה היכן כדאי להקים חברת הזנק: בישראל, בה יש שפע של מהנדסי תוכנה, משקיעים חוץ להוטים ומתגוררים בני משפחתו וחבריו. אבל כעת, כאשר הוא מקים מיזם למאבק בשינויי האקלים, מרגלית הגיע מאונס למסקנה שישראל אינה המקום המתאים. "בהתחשב באווירה הנוכחית, זהו כמעט חוסר אחריות להקים כאן חברה – וזה שובר לב".
כמה מן הבולטים ב"אומת ההיי-טק" בוחנים את דרכם החוצה, וחלקם כבר הודיעו שהם עוזבים או מוציאים את כספם – מציין הטיימס. הסיבה האחת והיחידה: הרפורמה המשפטית. בעוד רבבות מפגינים ברחובות והנשיא יצחק הרצוג מזהיר מפני קריסה, אישים כמו מרגלית שוקלים מחדש את המשמעות של הפעילות בישראל ומחליטים לעזוב אם הממשלה תפגע ברשות השופטת.
"מדובר בניהול סיכונים והסיכון למותג ששמו ישראל", אומר אסף רפפורט, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת אבטחת מחשוב הענן Wiz ששוויה 6 מיליארד דולר. "לקח הרבה זמן לבנות את המותג וכיום כל חברה בעולם יכולה לסמוך על ישראל כשותפה בהגנת סייבר. הרפורמות מעמידות את כל אלו בסימן שאלה".
הטיימס אומר כי תגובתו של מגזר ההיי-טק מדאיגה במיוחד בשל חשיבותו העצומה לכלכלה הישראלית. הוא מהווה 54% מהייצוא הישראלי, וישראלים הקימו למעלה מ-90 יוניקורנים – חברות הזנק פרטיות בשווי של מיליארד דולר ומעלה. אובדן חברות כאלו והיזמים שמאחוריהן יהיה הרסני לישראל, בה 81% מההכנסות ממיסים מגיעות מ-20% מהתושבים.
העיתון מזכיר, כי בממשלה הנוכחית יש ייצוג משמעותי לחרדים ולמה שהוא מכנה "אולטרה-לאומנים" – שני מגזרים שלדבריו נסמכים במידה רבה על תמיכות ממשלתיות: הראשונים בשל תת-ייצוג בכוח העבודה והאחרונים בשל דרישתם להגדיל את ההשקעות בהתנחלויות. בשל כך טוען ערן ישיב, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, כי מדובר בפועל בהסטת המשאבים ממגזר ההיי-טק למיעוטים החרדי והלאומני, "וזה יהפוך את ישראל למדינה בלתי ליברלית".
הכסף ילך בעקבות היזמים
צילום: לקוחות ומשקיעים יתרחקו [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, אומר כי מחקרים רבים שנערכו ב-25 השנים האחרונות מלמדים שקיים קשר בין יציבות ושלטון החוק לבין צמיחה כלכלית. "ככלכלנים, אנחנו חוששים שפגיעה בזכויות הקניין של יחידים ותאגידים תגרום לחוסר ודאות, ושמערכת משפט חלשה תגביר את סכנת השחיתות הממשלתית. שני אלו גורמים לכלכלה להאט בצורה משמעותית".
משקיעים ומנהלים מזהירים, כי חתירה מתחת למוסדות הדמוקרטיים בישראל תרחיק ממנה לקוחות ומשקיעים מן השורה הראשונה. ואם תאגיד יתקשה למצוא לקוחות, הוא יתקשה למצוא כוח אדם מוכשר. חברות ישראליות רבות כבר ממוקמות בארה"ב ומחזיקות שלוחות בישראל, והמנהלים החיים בארה"ב נוטים לחזור ארצה כאשר ילדיהם מגיעים לגיל בית הספר. גם זה משתנה: "דיברנו על זה שנחזור ב-2024, וכעת אנחנו לא מדברים על זה, וזה מאוד משמעותי מבחינתנו", אומר היזם נדב ויצמן המקים כעת חברה שלישית באוסטין (טקסס).
מימוש הרפורמות יביא לזינוק בהוצאת הכסף מישראל ולצניחה בכניסת הכסף אליה – מזהיר אדם פישר, מייסד משותף של Bessemer Venture Partners אשר השקיעה ביותר מ-30 חברות הזנק ישראליות. הכסף הזר – המהווה 90% מן ההשקעות בענף ההיי-טק הישראלי – פשוט ילך בעקבותיהם של היזמים. "אני לא משקיע בשקל, במסילת רכבת או בתמ"ג הישראלים. אני משקיע ביזמים, ואם הם ירצו לפעול במקום אחר – בסדר גמור".
יציאת הכסף כבר החלה, טוען הטיימס. "אני מקבל מהלקוחות שלי הוראות ברורות להוציא כסף מישראל ולהעבירו לשווייץ או ללונדון", אומר ערן גורן, מייסד משותף של Fidelis Family, , Office המנהל את השקעותיהם ונכסיהם של ישראלים עשירים. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם מחלקות הבנקאות הפרטית בבנקים הגדולים, והם אומרים שזה בא מכל כיוון. אנשים פשוט מוציאים את הכסף". כמה מבכירי ההיי-טק הישראלים אומרים בגלוי שיעזבו. כואבת ככל שתהיה מחשבה זאת, אומר מרגלית, הוא בוחן כעת את היתרונות והחסרונות של ניו-יורק, לונדון ופריז למקרה שהרפורמות יאושרו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה