טלי גוטליב מציעה: מצלמות בחדרי מטופלי בתי החולים לחולי נפש

מדיניות קשירת המאושפזים בבתי חולים לחולי נפש שוב עומדת לביקורת. במהלך דיון שאילתות במליאה, שאלה (23.2.23) ח"כ טלי גוטליב את מ"מ שר הבריאות, יואב בן-צור, על הבסיס החוקי לקשירת מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש שאינם מהווים סכנה לעצמם או לאחרים.

בן-צור ציין את חוק הטיפול בחולי נפש משנת 1991, את תקנות הטיפול בחולי נפש משנת 1992 ואת חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2018 כבסיס החוקי לקשירת מטופלים המתקבלים לבתי חולים לחולי נפש עד ארבע גפיים. התקנות מגדירות את המצבים בהם ניתן לקשור חולים, אך רק במצבים בהם קיימת סכנה מיידית ומוחשית.

גוטליב הביעה דאגה שקשירת גפיים מתרחשת כדבר שבשגרה למטופלים שאינם מהווים סיכון. היא ביקשה מידע כמה חולים נקשרו ובאילו נסיבות. גוטליב גם הזהירה מפני תזכיר שהתפרסם לאחרונה בבקשה לאפשר סמכות לקשור נכים שאינם חולי נפש.

בן-צור הבטיח לחקור ולמסור דיווח על מספר החולים שהיו קשורים בבתי חולים לחולי נפש. הוא גם הסכים לבחון את התזכיר בדבר אמצעי הגנה מגבילים למוגבלים בשכלם וכדומה שאינם חולי נפש. בנוסף, גוטליב הציעה להתקין מצלמות היכן שיש קשירות, אשר יהיו נגישים רק לגורמי אכיפת החוק במידת הצורך. היא טענה שצעד זה יסייע בשמירה על כבוד החולים, וקראה לקבוע תקנות להגנה על כבודם של חולי הנפש.

בן-צור העריך שבבתי החולים יש מערכות מצלמות פנימיות, אך גוטליב השיבה כי אין כאלה בבתי חולים לחולי נפש מחשש לפגיעה בפרטיות החולים. היא חזרה על קריאתה להתקנת מצלמות בבתי חולים לחולי נפש ולקבוע תקנות שיבטיחו את ההגנה על כבודם של חולי נפש. בן צור הבטיח לשקול את הצעותיה.

בתגובתו הדגיש בן צור כי מאז שנת 2018 חלה ירידה של כ-70% במספר החולים שנקשרו בהשוואה לתקופה שלפני 2018. הוא ייחס ירידה זו למגוון פעילויות המתבצעות במחלקות הפסיכיאטריות. לרבות הדרכת צוות, פעילות חברתית למטופלים בזמנם הפנוי, כוח אדם נוסף, לימוד דרכי התמודדות עם מקרי אלימות ומצבים מסוכנים וכן חיזוק הפיקוח והבקרה על ההגבלות המתבצעות.

צילום: [צילום: דוברות הכנסת]

נושא קשירת המטופלים עלה גם במהלך סיור של ועדת הבריאות (23.2.23) במוסדות למתמודדי נפש. במהלך הסיור נדון גם השימוש בכלים כמו בידוד או הגבלות מכניות בטיפול בחולה. אודי ססר, מ"מ מנהל אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, ציין כי השימוש באמצעים אלו פחת משמעותית בשנים האחרונות. הוא הזכיר כי משרד הבריאות השקיע מאמצים רבים בצמצום השימוש בשיטות אלו, וקיימת ירידה של 74% בשימוש בהגבלות מכניות מאז 2016. נציגי המרכז הרפואי אברבנאל אישרו את הדברים ואמרו. שהשימוש באמצעים אלו מוגבל למקרי קיצון בלבד ומתרחש לכל היותר פעם בחודש.

הפרופסור יובל מלמד, מנהל המרכז לבריאות הנפש אברבנאל בבת ים, הודה ששיטות כאלה היו בעבר ברירת המחדל, הוא בירך על השינויים החיוביים עקב הסיקור התקשורתי של הנושא. עם זאת, הוא הדגיש כי יש למצוא פתרונות נוספים שיסייעו לצוותים להתמודד עם האלימות הגוברת במקומות מסוימים.

ועדת הבריאות סיירה באברבנאל. בסיור השתתפו הנהלת המרכז, עובדי ונציגי משרד הבריאות. הביקור היה במקביל לציון יום מניעת אובדנות שהתקיים השבוע בכנסת ביוזמת יו"ר הוועדה, ח"כ אוריאל בוסו. במהלך הפגישה עם צוות המרכז, הדגיש בוסו את חשיבות בריאות הנפש ואת מחויבות הוועדה לתמיכה בקידום העינויים בתחום בריאות הנפש.

חברי הוועדה קיבלו סקירה על מבנה המרכז הרפואי, הטיפול ותהליכי האשפוז על-ידי הפרופסור יובל מלמד, מנהל המרכז. מלמד סקר את האתגרים והצרכים של בית החולים ומערכת בריאות הנפש כולה. הוא עדכן את הוועדה על היתרונות בסיפוח המרכז הרפואי אברבנאל לבית החולים איכילוב, שיייעל את הטיפול הכוללני הן לגוף והן לנפש. הפרופסור מלמד הדגיש את הצורך בהגדלת מספר התקנים של הצוותים המקצועיים במרכז הרפואי כדי לתת מענה הולם לגידול במספר החולים.

במהלך הסיור הודגשו גם מאמצי בית החולים לצמצם את ניסיונות ההתאבדות. הנתונים שהוצגו הראו כי מספר הניסיונות ירד משמעותית בשנים האחרונות, עם תשעה ניסיונות בלבד בשנת 2022. מלמד ייחס את הירידה להשקעה שבוצעה בבית החולים ולמאמצים לצמצום הימצאות גורמי סיכון. "ככל שנקבל יותר תקנים ותמריצים שיעזרו לנו לאייש משרות הטיפול נוכל לתת מענה טוב יותר למטופלים שלנו, בתחום זה ובכלל", אמר.

הוועדה ביקרה גם במחלקה הארצית באברבנאל לנוער אוטיסט, היחידה מסוגה בארץ. במהלך הביקור הודגש הצורך בתקנים נוספים לאנשי מקצוע וכן הצורך בהקמת תעריף אשפוז ייעודי ומותאם שיכסה את עלויות האשפוז הגבוהות במחלקה.

צילום: ח"כ טלי גוטליב [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]