המעבר לגז טבעי חסך למשק כ-65 מיליארד שקל ב-2021

הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל התכנסה לאחרונה (7.2.23) ושמעה סקירה מפי נציגי חברות הגז בדבר ההתקדמות בהפעלת מאגרי הגז, היקפי ההפקה, לוחות הזמנים להשגת היעדים והצפי לעתיד. הפגישה כללה מצגות ממספר גורמים ביניהם מנכ"ל ניו-מד אנרג'י, יוסי אבו, סמנכ"ל לענייני אזור בחברון, בני זומר, מנכ"ל אנרג'יאן שאול צמח ומנהל הגאולוגיה והגיאופיזיקה במשרד אנרגיה, הד"ר מייקל גרדוש.

במהלך הישיבה הביע ח"כ מיכאל ביטון דאגות לגבי התחרותיות וההוגנות של שוק הגז בארץ: "המדינה חילקה את האופן שבו תביא את הגז לאותו מפעל בקצה בשני מסלולים. יש מסלול הולכה ראשי שבו מטפלת חברה ממשלתית. בנוסף, ישנן 3 חברות חלוקה פרטיות שמספקות לאזורים השונים. החברה הממשלתית ביצעה את תפקידה, ואילו החברות הפרטיות הן ברמות שונות. מפעלים בלוד ובנהריה לא מקבלים גז. צריך לדאוג שכל שרשרת המכירה היא תחרותית והוגנת, ללא מניפולציות. בנוסף, ראיתי באחד מניירות העמדה תיאור לפיו בשנת 2040 ייגמר הגז שכן זהו לא משאב בלתי מוגבל. הדיון האם לייצא וכמה לייצא משפיע על עתודות הגז של ישראל. לכן, אני רוצה לשמוע את אותה נחישות לגבי אנרגיה מתחדשת, לא פחות מהנחישות ביחס לביסוס משק הגז".

יוסי אבו הציג סקירה של תגליות הגז הטבעי בישראל, והדגיש את הפוטנציאל הרב לתגליות נוספות מול החוף ואת כושר ההפקה של מאגר לוויתן, העומד על 12 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה. המשק הישראלי צורך בשנה 13 BCM. מאגרי הגז מהווים עוגן אנרגטי אזורי. למשל, יש רצון עז של המצרים לייצר עוד חיבורים עם מערכת ההולכה הישראלית. אנו עובדים מסביב לשעון כשותפים בלוויתן על פיתוח מתקן הנזלת גז מלוויתן (FLNG), זהו הפרויקט האופטימלי. מדובר במתקן צף שהופך את הגז לנוזל, מעבירים את הנוזל באונייה ליעד ושם הופכים שוב את הנוזל לגז", הסביר.

הוא גם הדגיש את חשיבות הייצוא לתעשיית הגז וביקש ממדינת ישראל לספק את כלי האסדרה הדרושים למיצוי מלוא השקעתם הכספית בסך 5-7 מיליארד דולר, כולם השקעה של ניו-מד אנרג'י.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

אבו ציין כי כתוצאה ממעבר לשימוש בגז טבעי, בשנת 2021 חסך המשק הישראלי כ-65 מיליארד שקלים. "כשאנו מסתכלים על הכנסות למדינה החזויות לעשור הקרוב - סך כלל התשלומים למדינה שיתקבלו מלוויתן לבדו, יהיו כ-46 מיליארד שקל, וממאגר תמר כ-45 מיליארד שקל. חלק הארי מכך הולך לקרן העושר", דבריו.

בני זומר הסביר כי שברון, השותפה במאגרי לויתן ותמר, מחויבת להפחתת פליטת הפחמן באמצעות השקעות באנרגיה מתחדשת ובטכנולוגיה. הוא גם פירט את היתרונות של הגז הטבעי לציבור, לרבות שיפור איכות האוויר והורדת מחירי החשמל.

שאול צמח הציג את פעילות אנרג'יאן ביחס למאגרי תנין וכריש והסביר כי החברה היא הפעילה ביותר בתחום הקידוח וחיפושי הגז בים התיכון. הוא גם ציין שתקופת ההרצה בכריש תסתיים בקרוב והיקפי הייצור יגיעו ל-8 מיליארד מ"ק גז בשנה עד 2024.

הד"ר מיכאל גרדוש, מנהל תחום גאולוגיה וגיאופיזיקה במשרד האנרגיה, דן במעורבות המשרד בפעילות ובתמיכה ביוזמה להגברת התחרות והגדלת סך העתודות. הוא הביע רצון להביא חברות חדשות לארץ כדי להגביר את התחרות והעריך כי ישנה כמות גז נוספת באגן שמתחת לאדמה הדומה בכמותה לזו שנמצאה. "ביחס למתקן הנזלת הגז - אמר גרדוש - אנו רואים בצורה חיובית את היוזמה כדי להגיע לעצמאות אנרגטית. עקרונית אנו תומכים בזה אבל טרם קיבלנו הודעה עם תוכניות מפורטות".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

יו"ר עמותת שומרי הבית, יוני ספיר: "אנו מדברים על 20 מיליארד שקלים של הכנסות, אך מנגד ההוצאות הכוללות עומדות על 20 מיליארד שקלים, לא כולל עלויות חיצוניות. יש גם הוצאות ביטחוניות ולישראל אין רווח מהעניין הזה. מדוע כאשר העולם מתקדם לאנרגיות מתחדשות - ישראל ממשיכה להתבוסס בגז? אנו הולכים בניגוד למגמה העולמית. החשמל הזול ביותר הוא של שדות סולאריים. מקימים מתקן FLNG, אסדות ותחנות, וכל זה ישמש לטווח של 40 או 50 שנה קדימה. זו גישה אסטרטגית שגויה, ישראל משקיעה את כספה במקומות לא נכונים".

סמנכ"ל לובי 99, מירב דוד: "למשק הישראלי יש את כל הגז שהוא צריך לצרכיו הפנימיים, אבל בנסיבות הללו בתוך עשור וחצי אנו יכולים להיקלע למצב שהגז בכריש ותמר יגמר, ואז ניקלע למצב שחלק מהגז שלנו יהיה מיובא. במקרה שכזה המחירים קופצים למחיר היבוא. חברות הגז רוצות לייצא יותר בגלל המשבר באירופה, הן מעוניינות להרוויח עכשיו. הלקח שלנו הוא שאנחנו לא רוצים להיות במצב של מדינה שמייבאת גז בעת משבר. מדינת ישראל תצטרך לבחון את הסכנות בבואה להרחיב את הייצוא. הרחבת הייצוא טומנת בחובה סכנות שבסופו של יום ימומנו על-ידי הציבור".

יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-מלך, סיכמה את הדיון: "אנו נשמח לקבל עידכונים ביחס לעבודה המשותפת, לרבות על הפרויקט הימי להנזלת הגז. הביטחון האנרגטי של ישראל הוא חשוב מאוד, נוודא שיש ואכיפה מוגברת יותר ושדברים לא באים אחד על חשבון האחר. עלינו לייצר מציאות שבה אין מפעל או בית חולים שהם חסרי חיבור לגז בשלב הזה. מלבד זאת, אנו צריכים גם לתת מענה לנושא של אנרגיה מתחדשת וגם על זה תדון הוועדה בהמשך".