מורי תוכנית ההצלה לנוער נושר עלולים לאבד את זכויותיהם

תוכנית היל"ה (השלמת יסוד ולימודי השכלה) היא המסגרת החינוכית אחרונה לנוער שנשר ממערכת החינוך. היא מאפשרת השלמת השכלה לבני נוער בני 14 עד 18 המצויים מחוץ למסגרות החינוך הפורמליות. בתוכנית משתתפים כ-8,000 תלמידים שלומדים ב-232 מרכזי השכלה ברחבי הארץ. בתוכנית עובדים 1,200 מורים ומורות שנותנים מענה במאות מרכזים: ביחידות לקידום נוער, במוסדות לנוער בסיכון, בבתי כלא ובבתי מעצר.

בהפעלת התוכנית שותפים שלושה גורמים מרכזיים: משרד החינוך, הרשויות המקומיות וזכיין הנבחר על-ידי משרד החינוך להפעלת התוכנית. הזכיין הנוכחי הוא החברה למתנ"סים ובימים אלה נכתב המכרז להפעלת התוכנית ל-5 השנים הבאות, באופן המעלה חשש לאובדן הוותק והזכויות של מורי התוכנית.

ועדת החינוך, התרבות והספורט התכנסה (יום ב', 30.1.23) לדיון על התוכנית לנוכח מצבם של המורים. יו"ר הוועדה ח"כ יוסי טייב, שפתח את הדיון, אמר: "לצערי, התוכנית החשובה הזאת מופעלת דרך גוף חיצוני. היה ראוי שהמורים יהיו חלק אינטגרלי ממשרד החינוך. אין ילד שלא מצליח, אלא יש ילד שהמערכת לא השכילה לקלוט. הוועדה קוראת להשוות את שכרם של מורים בתוכנית היל"ה ליתר המורים במערכת הפורמלית. אין הבדל בין מורה למורה".

צילום: חיים ביטון [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

השר במשרד החינוך חיים ביטון: "מול בני הנוער בתוכנית היל"ה יש צורך במורה עם אורך רוח גדול יותר. ילדים שנשרו - זה נמצא בראש סדר העדיפות במסגרת דיוני התקציב ל-2023. אולי צריך להמתין עם המכרז המתוכנן. לקראת סגירת המכרז צריך לעשות שינויים. נביא לדיון מול האוצר ואולי נצליח לתקן".

מנהל אגף חינוך ילדים ונוער בסיכון חיים מויאל: "כאשר מתחלף זכיין בהיל"ה, חלק מזכויות המורים לא מועברות לזכיין החדש ואנחנו מתכוונים לתקן את זה. יש צורך גם להעלות את כמות השעות שמקבל התלמיד. אנחנו בין המדינות עם אחוזי הנשירה (הגלויה) הנמוכים ביותר ב-OECD. הבגרויות נעשות היום בתוך מרכזי הלמידה. בכל הרשויות המקומיות החרדיות פועלת תוכנית היל"ה, אבל ברשויות המעורבות - צריך לדייק את זה יותר".

מורה בתוכנית היל"ה שירה חייט: "אני וחברותיי מורות לכל דבר וענין, אבל ביחס שאנחנו מקבלות - אנחנו לא מורות. זה בא לידי ביטוי בכך שמורות לא זכאיות לחופשות, לא מקבלות תשלום בגין גמולי-בגרות ובכלל - השכר הבסיסי שלנו קטן פי שניים מזה שבמערכת החינוך הרגילה". נציג איגוד מורי היל"ה ביקש הגדלת מכסת שעות ההוראה, שיפור השכר ותנאים סוציאליים, העסקה רציפה של מורות בהיקף קבוע במעבר בין שנות לימוד ובמהלך שנת הלימודים וכן שמירה על רצף זכויות תלויות ותק במעבר בין מכרזים.

ח"כ יסמין פרידמן: "המורים בפרויקט היל"ה צריכים להרוויח יותר ממורים במערכת החינוך הפורמלית, כי העבודה שלהם חשובה ותובענית אף יותר. צריך לנשק למורים האלה את הרגליים על כך שהם מסכימים לעבוד שם".

ח"כ נעמה לזימי: "מורים שבוחרים בהיל"ה רואים בשליחות שלהם שליחות כפולה, הרי זהו הקו האחרון מבחינת התלמיד שמבקש שיראו אותו. המורים בהיל"ה הם מורים לכל דבר ועניין. לרצף התעסוקתי יש כאן ערך כפול ומכופל".

ח"כ משה טור פז: "כדי להשוות את עלות מורה היל"ה למורה במערכת החינוך המקבילה - מדובר בפער של 50 מיליון שקל. המודל של היל"ה הוא לא כזה גרוע אבל האוצר מנצל את הגמישות התעסוקתית שם. מורה בהיל"ה צריך לקבל 120% כי הוא מוותר על קביעות ועל תנאים נוספים".

עקיבא כהן, מנהל השכלה בתוכנית היל"ה: "אני מחזיק בידי תלוש שכר של מורה אצלנו שמלמד 16 שעות בשבוע ומרוויח 3,400 שקל בסך-הכל. מורה במערכת הפורמלית מרוויח שכר גבוה יותר ב-40%. מייצרים מעגל הדרה מול המורים הללו. הילדים מקבלים שירות ממורים שלא מקבלים את השכר הראוי".

בוגר תוכנית היל"ה, אורי ילובסקי (בן 19): "היה קשה לי במסגרת רגילה ואז הגעתי לתוכנית היל"ה, שם התחלתי ללמוד. זה קרה כי מורה התייחס אליי. המורה בא לעזור לי - הוא לא בא ללמד אותי, וזה כל ההבדל. וזאת הסיבה שרציתי להגיע כל בוקר לשיעור. יצאתי עם כלים הרבה יותר גדולים מאלה שהייתי מקבל בתוכנית הרגילה".

יו"ר הוועדה סיכם: "שמענו עתה שהשוואת השכר בין המורים בהיל"ה למערכת החינוך הפורמלית עומדת על 50 מיליון ש"ח ויש להקדיש את הסכום הזה בתקציב הקרוב. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד החינוך את התכנים, הישגים והיעדים המתוכננים במכרז החדש. הוועדה רשמה בסיפוק את הודעת השר ביטון כי שכר מורי הילה ייבחן לפני סגירת המכרז החדש".