"הבעיה מתחילה כשקוראים לבן שלנו נסיך"

ועדת החינוך, התרבות והספורט דנה (יום ב', 23.1.23) בנושא אלימות כלפי מורים ותלמידים במערכת החינוך. בשנה החולפת הקצה משרד החינוך 438 מיליון שקל לתוכנית למניעת אלימות "באים בטוב - לא מרימים ידיים", אולם בשנה זאת אין תקציב לתוכנית, כפי שהסבירה נציגת משרד החינוך קרן רוט איטח: "השנה אין תקציב ייעודי לתוכנית "באים בטוב - לא מרימים ידיים", אבל למנהלי בתי ספר יש אפשרות לבחור במענה חיצוני לתוכנית - במסגרת גפ"ן. אציין כי תוכנית 'הכוחות שבדרך' נמשכת והיא נותנת מענה של ויסות רגשי, כישורים חברתיים וכו'".

יו"ר הוועדה ח"כ יוסי טייב הציע: "כדאי להפוך את התוכנית הזאת לחובה ולא להשאיר אותה רק לבחירה. אני מצפה ממשרד החינוך להוביל מדיניות למיגור האלימות ולתקצב את התוכנית בבסיס התקציב השנתי".

ח"כ יסמין פרידמן: "הבעיה מתחילה כשקוראים לבן שלנו נסיך. כך הם חושבים שהם נסיכים וכולם נתינים שלהם. אנחנו מגדלים דור מפונק. גם הבן שלי מפונק. כשהמורה נכנס - צריך לקום לכבודו. מי שהולך להיות מורה - צריך לנשק לו את הרגליים. תנו גיבוי למורים".

ח"כ משה טור פז: "בתפקידי הקודם, בכל בית ספר בירושלים שהכנסנו אליו אירועי מוזיקה - לא היו אירועי אלימות. אמנות ומוזיקה הוכחו כמשפרי אקלים במערכת החינוך. צריך להשקיע במניעה, לצד הטיפול באירועי הקצה כמובן".

ח"כ סימון דוידסון: "ילד שעוסק בפעילות ספורטיבית לא יגיע לאלימות, סמים ואלכוהול. בשום מגזר. הפתרונות הרי נמצאים, אבל ההוראה צריכה להגיע מגבוה. בלמעלה מ-50% מבתי הספר אין כיום אולמות ספורט. איך זה שבונים בית ספר עם ספריה וחדר מורים אבל בלי אולם ספורט?"

ח"כ יוסף עטאונה: "בחברה הערבית טיפול רגשי בגיל היסודי ובגיל הרך כמעט ולא קיים. יש גם מחסור באבטחה בכניסה למוסדות חינוך".

ח"כ יפעת שאשא-ביטון: "חינוך זה לא רק מה שהתלמידים מקבלים בכיתה. כשהם פוגשים אלימות בכביש, בקופת החולים, ברשתות החברתיות, אפילו פה בכנסת - איזו דוגמה אישית אנחנו נותנים להם? אסור להתעלם מזה. אסור לפחד מזה. יש לדבר על זה ולפתח שיח בכל הגזרות. יש מנהלים שפוחדים להעלות את הנושא על סדר היום מהפחד שיאשימו אותם בכישלון".

"עונת התותים"

יו"ר ארגון הגננות מחנכות דורית חזן: "אני לא יכולה להחליף טייס או רופא או נהג מונית, כי אין לי הכשרה, אבל בלי כל הכשרה כן אפשר להחליף היום מטפלת או גגנת. סיפרו כאן על עוד ועוד תוכניות. כשהייתי גננת קראנו לכל התוכניות האלה 'עונת התותים', כי זה תכף נגמר. כבר לא מתייחסים לזה ברצינות. הגננות צריכות ליווי וחיבוק לאורך כל הדרך. נושא האלימות בישראל מתחיל בגן הילדים, הגננות בישראל מגויסות להילחם בתופעה, רק צריך להפעיל אותן באפס השקעה כספית".

הממונה על הגננות בהסתדרות המורים ענת דדון: "כל יום אני מלווה גננת בתחנת משטרה, כי ההורים מתלוננים על כל דבר. זאת הדרך לפתרון סכסוכים כיום, במקום לפתור ישירות מול הגננת. התוכניות שמתפרסמות הן יפות מאוד, אבל אני מבקשת לתת סמכות לאנשי החינוך".

ממונה הייעוץ המשפטי במשרד החינוך בלה רדונסקי: "יש עלייה גדולה מאוד של מקרי אלימות מצד הורים כלפי צוותי החינוך, גם בעוצמת המקרים. עד היום לא הוגש כתב אישום במקרה כזה. והלוואי שכן יוגש כי זה יהיה מסר לחברה".

קצין חקירות נוער ארצי אהרון דגן: "יש עלייה מתונה יחסית באירועי האלימות בבתי ספר המדווחים למשטרה".

סגן יו"ר נוער הליכוד דרור אלבז: "קראתי על מחקרים שמראים כי בישראל מקרי האלימות נגד צוותי הוראה הם מהגדולים מכל המדינות המערביות. לאחרונה רואים הרבה מקרים של הורים ותלמידים נגד המורים. צריך לגבות את אנשי החינוך כי הם דואגים לדור העתיד".

סגנית יו"ר ועד הורים גלית בלאו בהרב: "היום קיים נוהל הפרדה בין ניצים, אבל הוא לא מיושם כראוי. יש נוהל של השתקה וטיוחים, מאחר שמנהלים לא תמיד יודעים איזה אירוע מחויב בדיווח. זהו שטח אפור. אני יודעת על אירועי אלימות שלא דווחו ולא טופלו כדין. בעפולה היה ניסיון דקירה בבי"ס, חודש אחרי שאני התרעתי, כי כולם שמעו אמירה של תלמיד שהודיע כי יביא סכין לבית הספר. אני העברתי את זה לפיקוח בעירייה ולא נעשה דבר. צריכים להגביר את הפיקוח".

היו"ר טייב סיכם: "כיום הענישה כלפי צוות חינוכי עומדת על 5 שנות מאסר והייתי רוצה לקבל מהמשרד לביטחון פנים נתונים על כמה תיקים נפתחו, כמה כתבי אישום הוגשו. כל איש צוות חינוכי זכאי לסביבה מוגנת. לאור מה ששמענו היום בדיון, אני מציע להרחיב את לימודי המוזיקה והספורט בבתי הספר".