רוטמן ליועמ"ש הוועדה: "אתה קצת חרגת מהראוי"

ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן ממשיכה (יום ד', 18.1.23) לדון ברפורמות המשפטיות. הדיון בוועדה מתמקד מעמדם של היועצים המשפטיים. שר המשפטים לשעבר דן מרידור משתתף בדיון תקף את הרפורמה המשפטית: "לא האמנתי שנגיע ליום הזה ולרצון להרוס את מערכת המשפט המפוארת של ישראל. הבית כולו עומד בפני חורבן. זה אסון ובושה. השופטים יהיו חברי מרכז ליכוד, והעיתונות לא תהיה חופשית. היום אין נביאים שיזהירו מפני מלך״. מרידור ציטט חלק מפסוק המופיע בספר ישעיהו: "שריך סוררים וחברי גנבים - כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים".

חברי הכנסת מיש עתיד המשיכו לתקוף את יו"ר הוועדה ואת הדיון. ח"כ יואב סגלוביץ אמר: "חרגת מדרך הישר, אתה לא נוהג כפי שצריך לנהוג בכנסת, אתה לא מכבד אף אחד". ח"כ אלעזר שטרן תקף: "מישהו צריך להגן על הייעוץ המשפטי שאתה תוקף אותו מול כולם!". ח"כ נעמה לזימי הוצאה מועדת החוקה, לאחר שהאשימה את ח"כ רוטמן במעורבות בפורום קהלת. ח"כ רוטמן: "לתקוף אדם שלא יכול לענות לך זה מעשה נבלה". ח"כ לזימי השיבה: "כי לאיים בD-9 על מערכת המשפט זה מעשה הומני".

במהלך הישיבה, רוטמן הודיע כי כבר החל משבוע הבא יתקיים הדיון בחוק יסוד השפיטה. ח"כ גלעד קריב הגיב: "יו"ר ועדת החוקה מבקש להתחיל ביום ראשון את הדיון בהצעה לשינוי חוק יסוד השפיטה, מבלי שישנה חוו"ד של הייעוץ המשפטי לכנסת על ההצעה. אנחנו לא נשתתף בדיון הזה. יו"ר הוועדה מוזמן להידיין עם עצמו, עם האופוזיציה ועם פורום קהלת. אנחנו לא נהיה להקת המעודדים בספרינט המטורף להרס הדמוקרטיה".

רוטמן ליועמ"ש הוועדה: "אתה קצת חרגת מהראוי"

עימות פרץ בין יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן ליועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי. היו"ר רוטמן מחה על דברי היועמ"ש בליי לפיהם יש לבחון את התיקון כחלק ממכלול שבו פסקת התגברות ברוב של 61 מחסנת מראש כל חקיקה מביקורת שיפוטית גם אם היא פוגעת בזכויות אדם.

יועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי: "לא ניתן לבחון את התיקון במנותק מהתיקונים האחרים של פרויקט "ציון במשפט תפדה". כל אלו מוגדרים חלק מרפורמה אחת. בחוק יסוד השפיטה מדובר על מתן רוב מובהק לדרג הפוליטי בוועדה לבחירת שופטים, חקיקת פסקת התגברות שמאפשרת לחסן מראש כל חקיקה ברוב של 61 מביקורת שיפוטית גם אם היא פוגעת בזכויות אדם".

למשמע דברים אלו מחה יו"ר הוועדה ואמר שבחקיקה לא מוזכר הביטוי של פגיעה בזכויות אדם, "אתה קצת חרגת מהראוי", אמר ליועץ המשפטי של הוועדה. "אם אני הייתי מציג את הצעת החוק, ואומר שאני מאפשר לממשלה להתגבר על היועץ המשפטי כאשר הוא מקבל החלטות שערורייתיות שנגועות בניגוד עניינים ופוגעות בזכויות אדם, וכך אני הייתי מציג 'בצורה מקצועית' את הצעת החוק – הייתם מזדעקים ומאשימים אותי בצדק מוחלט בדמגוגיה", אמר יו"ר הוועדה. "הדבר הזה בעיניי הוא מסגור שחורג בהרבה ממה שלגיטימי לעשות כאשר מציגים הצעת חוק שלי כשאני בחדר", הוסיף רוטמן.

"הפחתה משמעותית בבלמים המוטלים על הרשות המבצעת"

היועמ"ש לוועדה עו"ד ד"ר בליי הוסיף: "התיקון הוא חלק ממכלול שכולל את הוועדה לבחירת שופטים, את נושא ההתגברות והצמצום המשמעותי של ביקורת שיפוטית - החלשת הביקורת באמצעות צמצום עילת הסבירות ומינוי יועמ"שים כמשרות אמון של השר. כל השינויים האלו הם בכיוון אחד, הפחתה משמעותית בבלמים המוטלים על הרשות המבצעת והרוב הקואליציוני בכנסת".

כשבוחנים את מעמד היועמ"ש הנחת המוצא היא שהוא הפרשן המוסמך של הדין עבור הממשלה ומסייע לה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין. הקשיים מתעוררים כשיש מחלוקת. ברוב המכריע עובדים ביחד יד ביד. המקרים הבעייתים הם אותם מקרי קצה, כשהשר רוצה לעשות משהו שהיועץ המשפטי סבור שהוא בעייתי או בלתי אפשרי חוקית.

צריך לתת את הדעת ליתרונות המצב הקיים. יש יתרון בקיומה של ביקורת משפטית פנים ממשלתית כחלק מהאיזונים והבלמים של השיטה. בניגוד למה שנאמר ע"י חלק מהדוברים, במציאות של עבודת ממשלה שוטפת, בית המשפט הוא לא תמיד התרופה. מספר המקרים שמגיעים לבית משפט הוא זניח ורבים מהם לא ידועים לציבור ואז ממילא אין מי שיעתור לבית המשפט. ההליך המשפטי יקר, ארוך ומסורבל ולא תמיד בית משפט יוכל לתת מענה זמין ומיידי לפעולות המתבצעות ברשות המבצעת. יתרון נוסף בעבודת היועץ המשפטי היא שכך מתאפשר לממשלה לדבר בקול אחד, להגיע להסכמה ותיאום בין משרדי הממשלה.

לגבי הטענה לפיה הממשלה או ראש הממשלה יכריעף אמר עו"ד בלי: "לדעתנו זה לא ריאלי. ספק אם לממשלה יש יכולת להכריע במאות מחלוקות משפטיות שמתעוררות כל הזמן. לגבי שאלת הייצוג הנפרד - הנוסח הולך הרבה יותר רחוק ממסקנות ועדת שמגר ואגרנט וגם המודלים הביקורתיים שהוצעו בספרות.

החשש הוא שעורך הדין הפרטי ימצא דרך להכשיר את פעולת הממשלה גם אם זו פוגעת באזרח. לפי הנוסח המוצע במצב ששר רוצה לעשות פעולה מסוימת הוא יכול לקבוע בעצמו שהוא לא בניגוד עניינים ולעשות את אותה הפעולה. החשש הוא שמתן היתר להתנהגות מהסוג הזה עלול לפגוע בשלטון החוק ובחזקת התקינות המנהלית וכן להביא לשיבוש בעבודת הממשלה השוטפת".