המשרד להגנת הסביבה במעבר לכלכלה מאופסת פליטות

יובל לסטר, סמנכ"ל בכיר לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה:

"משבר האקלים, ומשברים סביבתיים נוספים מצריכים מענים ופתרונות המעודדים הסטת השקעות ופעילות וולונטרית מקיימת - בדגש על הפחתת פליטות גזי חממה. על מדינת ישראל להצטרף למגמה העולמית ולייצר מגוון כלים תומכים תוך ווידוא התאמתם ליעדים הלאומיים בתחומי הסביבה והאקלים".

שולי נזר, סמנכ"לית בכירה לרישוי עסקים ותעשיות במשרד להגנת הסביבה:

"המחויבות לאיפוס פליטות אינה רק מוסרית אלא גם הגיונית מבחינה עסקית. מדובר במצב של WIN-WIN, מפני שההפחתה היא הכרח עסקי בעולם שבו מחירם של מוצרים ושירותים עתירי פליטות ממשיך לעלות והם מושכים פחות לקוחות. עסקים שרוצים לייצר אסטרטגיה נכונה חייבים לנהל את הסיכונים הסביבתיים שלהם, לכן ככל שתקדימו לפעול, תוכלו לנהל את התהליך במקום לתת לו לנהל אתכם".

המשרד להגנת הסביבה הוביל (יום ג', 17.1.23) מושב בכנס "סביבה 2050" בנושא "כלים פיננסים ירוקים והזדמנויות עסקיות במעבר לכלכלה מאופסת פליטות".

חלקו הראשון של המושב, בהנחיית יובל לסטר, סמנכ"ל בכיר לתכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה, עסק במימון ירוק והכלים הפיננסיים הירוקים המקודמים בשוק המפקח על הבנקים, תחום הקיימות בפיננסיים ועוד. בחלק זה לקחו חלק נציגים מהמגזר הציבורי והפרטי: המפקח על הבנקים, יאיר אבידן; החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג; אירנה בן יקר, ראש תחום ESG בדלויט; שרון אללוף, מנהלת ESG בבנק הפועלים; ויניב הירש, מנהל מדור שיווק מדדים, בבורסה לניירות ערך.

הנוכחים דיברו על התפתחות התחום ברחבי העולם בעשור וחצי האחרונים וכן על מגוון אסטרטגיות בהטמעת שיקולים סביבתיים ואקלימיים בעולם ההשקעות, וכחלק מזאת גדלו ההיקפים של המוצרים הפיננסיים הירוקים בעשרות מונים.

באחרונה, המשרד להגנת הסביבה פרסם את טיוטת הטקסונומיה הישראלית לסיווג פעילויות כלכליות כירוקות ונמצא בימים אלו בשיח בעלי עניין על הטיוטה. הטקסונומיה מבוססת על חקיקת הטקסונומיה האירופית ונועדה בין השאר לשמש ככלי בגיבוש מוצרים פיננסיים ירוקים.

מעבר לכלכלה מאופסת פליטות אינו מלווה רק באילוצים סביבתיים, אלא גם יספק הזדמנויות כלכליות. זו הסיבה שאלפי מנהיגים עסקיים בכל עולם כבר התחייבו לאפס פליטות, מדווחים בשקיפות על מצאי הפליטות שלהם, ומפתחים דרכים לצמצום טביעת הרגל הפחמנית של פעילותם.

צילום: [צילום: ליאת מנדל, כנס סביבה 2050]

חלקו השני של המושב, אשר הונחה על-ידי ד"ר גיל פרואקטור, מנהל אגף בכיר לשינוי אקלים - מיטיגציה, עסק במנגנון "שעת האפס" הישראלי שיצא לדרך באחרונה על-ידי המשרד להגנת הסביבה.

מדובר במנגנון וולונטרי המניח את התשתית המקצועית הישראלית לקביעת יעדים להפחתת פליטות גזי חממה במטרה להגיע לאיפוס נטו. מנגנון זה, שאותו מציע המשרד, מאפשר מתן כלים ומידע ונותן לעסקים ליהנות מיעילות במשאבים, חיסכון בעלויות, היערכות ועמידות לסיכוני האקלים הקיימים בהווה ובעתיד ומייצר גם אימפקט חיובי שמחבר את הלקוחות. בנוסף, המנגנון נותן תמיכה באמצעות קהילה המאפשרת שיתוף ידע ושיטות עבודה לצורך ההגעה ליעד של אפס פליטות נטו גזי חממה עד לשנת 2050.

עוד הציגו במושב אדם אייזנשטיין, מנהל בכיר ESG מחברת טבע ויוקי גיל מייסד ויו"ר חברת שורש, והראו כיצד שני הארגונים, השונים אחד מהשני, מחויבים ופועלים במגוון דרכים בשטח להפחתה ואיפוס פליטות.