"הממשלה לא תהיה מעל החוק - היא תהיה החוק"

ועדת החוקה מקיימת (יום ב', 16.1.23) דיון ראשון ברפורמת לוין למערכת המשפט. הנושא הראשון אשר נדון בוועדה עוסק במעמדו של היועץ המשפטי לממשלה.

בפתח הדיון הציג יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן את נוסח החוק ואמר: "הנוסח עוסק במונופול הייעוץ המשפטי לממשלה, הוא הופץ ביום רביעי כדי שיוצג בפניכם מוקדם ככל שניתן. ביום רביעי, במהלך הדיון הקודם, נזף בי ח"כ גלעד קריב שלא מוצג נוסח, אז גייסתי את כל הצוות שלי כדי לשלוח לכם".

ח"כ יואב סגלוביץ' אמר בתגובה: "אתה עקפת את הייעוץ המשפטי של הכנסת, מה שאתה אומר זה לא נכון". ח"כ יוראי להב הרצנו הוצא ע"י סדרנים מהדיון בוועדת החוקה בהוראת היו"ר רוטמן. "אני שואל שאלות ואתה מוציא אותי!", האשים ח"כ הרצנו אץ רוטמן.

ח"כ אריק קלנר הפנה בדיון אצבע מאשימה כלפי בג"ץ ואמר: "בג"ץ ומערכת המשפט שמו את עצמם, בגניבה, מעל הרשויות הנבחרות", והוסיף אמירה נגד הייעוץ המשפטי: "הייעוץ המשפטי - תופעה ומוטציה".

עו"ד שגית אפיק, יועמ"שית הכנסת, התייחסה בדבריה לסוגיית מקום ישיבתו של יועץ המקצועי ליו"ר הוועדה על שולחן הוועדה ואמרה כי "בכנסת יש עניין של דברים המקובלים לאורך שנים וכבוד שנשמר והתנהלות בהסכמות בכלל סיעות הבית. אני מקווה שהכללים הללו יישמרו גם בדיונים כאן וגם הדרך להעברת חקיקה כבדה כזו שבה ההליך הפרוצדוראלי הוא בעל חשיבות רבה. כיועמ"שית ועדת הכספים משלב מסוים הובהר לי שמתוקף תפקידי יש חשיבות רבה למקום מושבם של יועמ"שים לצד יו"ר הוועדה שכן גם לענייני כבוד יש מקום בכנסת".

ח"כ טלי גוטליב מהליכוד זעמה על הייעוץ המשפטי של הכנסת: "באיזה תעוזה אתם מתייחסים ליו"ר הוועדה? אתם מעזים לרשום לו שהסקירה שהביא לא מדויקת. תראו לי משהו אחד לא מדויק. אם אתם רוצים שנתייחס ברצינות לייעוץ המשפטי הוא חייב להיות ענייני".

ח"כ ינון אזולאי מש"ס, שותפה לאופוזיציה, פנה לגוטליב: "את יודעת שאנחנו באותו צד, אבל עם כל הכבוד יש דרך. הייעוץ המשפטי זה תפקידו". ח"כ גוטליב השיבה: "אתה לא תחנך אותי".

עו"ד אופק השיבה לח"כ גוטליב ואמרה: "חשוב שיהיה אדם אחד בבית הזה שאפשר לפנות אליו ולדעת שהוא ללא פניות, שייתן את הייעוץ המשפטי האובייקטיבי, וישמור על כללי המשחק. זו העבודה שלנו". אנחנו פקידי ציבור, שעושים את תפקידנו ללא מורא מתוקף החוק. אנחנו צריכים להשמיע את עמדתנו באופן הברור ביותר".

עו"ד אפיק: "לא הספקנו בלו"ז שהיה להתייחס לנוסח שהוגש"

בהתייחסה לשאלת ההבדל בין מסמך הכנה לבין נוסח הצ"ח אמרה יועמ"שית הכנסת: "ליו"ר ועדה יש סמכויות עודפות כך שהוא רשאי לקבוע את סדר היום ונושא מסוים. ככל שהנושא יקודם כהצ"ח מטעם הוועדה או פרטית כמובן שעבודת הוועדה נעשית בהתאם לנוסח. לא הספקנו בלו"ז שהיה להתייחס לנוסח שהוגש יחד עם המצע לדיון והפירוט לגביו, ולהעביר מסמך הכנה שנהוג בוועדות המחוקקות ובפרט בוועדה הזו. מניחה שצוות הייעוץ המשפטי לוועדה עובד על מסמך כזה. המסמך יבטא את כלל הדעות וההשקפות ויהיה אובייקטיבי כמתחייב מתפקידנו בחוק.

לשם הפיכת הנוסח להצ"ח מטעם הוועדה נדרשים תנאים שבתקנון - הפרשנות הנכונה לתקנון היא שכשכתוב חו"י ההסדר המהותי צריך להיות כזה שמתאים לחו"י והשאלה אם נושא היועמ"שים מתאים לכך היא שאלה שתצטרכו לדון בה. בלו"ז כזה גם אנחנו לומדים את ההסדר ולא נתחמק מתשובה בשאלה הזו. נכון לעכשיו מראה שדרך המלך היא הצ"ח פרטית מהסיבות שציינתי.

כשנחקק חוק הכנסת בדיונים שנעשו ביחס לייעוץ המשפטי, המטרה הייתה במיסוד הייעוץ לחזק את מעמד הכנסת לא רק בתוך הבית אלא גם ביחס לרשות המבצעת והרשות השופטת. אחד המשפטים שנאמרו היו דברי הנשיא לשעבר ח"כ לשעבר רובי ריבלין שאמר שייתכן שהיועמ"ש לעיתים יטעה אך במקום בו יש מרכבת כוחות פוליטיים שכל אחד מושך לכיוונו, חשוב שיהיה אדם אחד שניתן לפנות אליו ללא פניות וגם אם ייתן לנו פרשנות משפטית כזו או אחרת נדע שהיא תהיה נקייה ואובייקטיבית. זו העבודה שלנו. לצד המסמך של יו"ר הוועדה כתוב מי בעל האינטרס של מי שכתב ואתם יודעים לקרוא אותו בעיניים מסננות. אנחנו במסמכים שלנו נשתדל לתת את כלל העמדות והסוגיות וכן לפערים שאנחנו רואים במסמכים אחרים".

"יכולים למלא את תפקידנו ללא כחל וסרק"

במישור השלישי - גם היועמ"שית לממשלה על כלל יועציה וגם אנחנו כיועמ"שית לכנסת על כלל עוה"ד, כולנו פקידי ציבור ואנחנו עושים את תפקידנו בנאמנות ומכוח החוק ואם נחוש שאנחנו בניגוד עניינים לעניין מסוים נעשה גילוי נאות".

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "הדיון בשאלת מעמד הייעוץ המשפטי, זו דוגמה נפלאה, היועמ"שית אומרת את עמדתה והכנסת רשאית לקבל או לא לקבל את עמדתה והדבר נבחן במעלה הדרך ע"י בית המשפט או לא בהתאם פרצודדורה. המטרה היא שהייעוץ המשפטי לממשלה יהיה יותר דומה לייעוץ המשפטי של הכנסת".

היועמ"שית: קעקוע של מעמד שלטון החוק במדינה דמוקרטית

בהמשך הדיון הצטרפו שר המשפטים יריב לוין, והשר לשעבר פרופ' דניאל פרידמן.

פרופ' פרידמן אמר בדיון כי הוא אינו תומך בהפיכת היועצים המשפטיים לממשלה לעמדת משרת אמון: "לא רוצה לחזור לאותו מצב שאנשים אינם יכולים להיות בתפקיד אם הם לא שייכים למפלגה כזו או מפלגה אחרת". עוד אמר: "צריך להיות יחס של כבוד ליועצים המשפטיים".לא צריך להגדיל את היקף המינויים הפוליטיים. צריך להתייחס בכבוד ליועצים המשפטיים, גם אם לא מקבלים את דעתם. המילה האחרונה, בין אם מקובלת או לא, היא של בית המשפט. איש לא חולק. בסופו של דבר צריכה להיות עמדה אחידה של הממשלה, גם אם זו לא זהה לעמדת היועמ"ש".

פרופ' שמעון שטרית, שר המשפטים לשעבר אמר בדיון: "אנחנו לא נמצאים בימים כתיקונם - אנחנו נמצאים היום במצב שבו המערכת הפוליטית נוקטת בדרך נחפזת, מוגזמת, חובקת כל מבחינות ברפורמות המוצעות, באווירה של עימות ואולי אפילו אווירה של עוינות כלפי הרשות השופטת וכלפי מערכת המשפט בכלל"

עו"ד גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, התייחס לסעיפי הרפורמה של לוין, והקריא את עמדת היועמ"שית: "אם יתקבלו מכלול ההצעות שעל הפרק בנוסחן הקיים, הממשלה ושריה יפסיקו בפועל להיות כפופים לדין. הסיבה לכך היא שבשיטתנו הפרלמנטרית, הממשלה משפיעה בצורה כמעט מוחלטת על הקואליציה בכנסת, ועל כן היא יכולה לחוקק בהתאם לרצונותיה, בוודאי כאשר היא נשענת על רוב פרלמנטרי מוצק; הממשלה גם יכולה לתקן בקלות את חקיקת היסוד, ולפי אחת ההצעות, במקרה זה לא תהיה עליה ביקורת שיפוטית כלל; בהתאם להצעה שעומדת בפנינו היום, הממשלה תפרש את הדין עבור עצמה ותסתייע בעורכי דין פרטיים אשר יגבו אותה היה והחלטותיה ייתקפו בהליכים משפטיים; במקרה שבו גורם כלשהו יבקש לאתגר את קביעותיה של הממשלה, התיק ינותב למערכת משפטית שאת שופטיו – לפי הצעה אחרת שעלתה – הרשות המבצעת תמנה; אותה רשות מבצעת תוכל גם לעקוף את קביעותיה של המערכת המשפטית הזו, באמצעות הרוב הפרלמנטרי הנתון לה בכנסת, בדרך של פסקת התגברות שדורשת רוב רגיל".

"אין צורך בהסברים מורכבים על-אודות דמוקרטיה כדי להבין זאת: מי שגם כותב את החוק, גם מחליט עבור עצמו אם הוא מקיים את החוק,, גם שולט בבחירת השופטים שעוסקים בביקורת שיפוטית על החלטותיו, וגם מוסמך לעקוף את פסיקתם כשהיא אינה לרוחו – איננו כפוף למעשה לחוק. במצב הזה, הממשלה אפילו לא תהיה מעל לחוק. הממשלה תהיה החוק".

על תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה אמרה: "בזכות מעורבות הייעוץ המשפטי לממשלה – המתנהלת כתף אל כתף עם גורמי הביצוע – ההחלטות המתקבלות זוכות למעטפת הגנה המאפשרת להן לעמוד היטב גם בהליכים משפטיים ולצאת מהכוח אל הפועל, כפי שאסביר בהמשך כשאתייחס לנושא הייצוג".

"היכולת של הייעוץ המשפטי לממשלה למלא את תפקידו בהבטחת שלטון החוק בעבודת הרשות המבצעת נשענת על שני מרכיבים עיקריים: היותו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה עצמאי, מקצועי וא-פוליטי, והמעמד המחייב של חוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי, המבטאת עבור המשרד הממשלתי את הדין, אלא אם בית משפט מוסמך קבע אחרת".

"המעמד המחייב של חוות הדעת המשפטית נובע מכך שהיועץ המשפטי של המשרד משמש זרועה הארוכה של היועצת המשפטית לממשלה במשרד הממשלתי, אשר כפוף לה מבחינה מקצועית. אם השר חולק על חוות דעתו של היועץ המשפטי של המשרד, הוא יכול להשיג על כך בפני היועצת המשפטית לממשלה".

לוין: "השר הוא עציץ"

השר לוין הוסיף: "הייתי בישיבה עם היועמ"שית, לרבות עם גיל לימון – אתם חושבים שמישהו אמר לי דבר וחצי דבר – על מה שעומד להיאמר פה? כלום. אולי כדאי שהייעוץ המשפטי לממשלה ישמע מה יש לשר המשפטים לומר לפני שהוא מופיע בוועדת החוקה?.

עוד אמר לוין: "כאשר נכנסתי למשרד המשפטים, שמתי לב שבניגוד למשרדים אחרים, אין בכל הלשכה עציצים. אתם יודעים למה? כי מבחינת הייעוץ המשפטי, השר הוא העציץ".