"היינו צריכים להעלות את המחירים בסביבות 22 אחוז"

ועדת הכספים הזמנית דנה (יום ב', 1.2.23) בעליית המחירים במשק ויוקר המחיה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני בפתח דיון ועדת הכספים: "כבר תקופה ארוכה שאנחנו נתקלים כולנו בעליות מחירים קשות, בכל קנה מידה, הרבה יותר ממה שקורה אי-פעם בעבר, וגם במקומות אחרים. רק עכשיו אנחנו מקבלים הודעה על עליית הריבית, על עליית מחירי החשמל, המים, הארנונה, המוצרים השונים, הדבר שהכי מפריע לאזרחי המדינה, זו המציאות הזו שבה נהייה קשה יותר ויותר. מחירי הדירות שמזנקים ב-20 אחוז, דבר שאין לו אח ורע".

מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת חשמל: "עליית המחירים נקבעה ע"י רשות החשמל, העלייה נובעת מהעלייה אך ורק של חומרי הגלם, כ-3 וחצי מיליארד ש"ח הן תולדה של עלייה משמעותית מאוד בעלויות הפחם, זו הסיבה הכמעט יחידה. בנוגע להסבת תחנות כוח פחמיות לגז, אמורה לסייע בהחלט להוזלה, זה עומד על הפרק, אנחנו אמורים לסיים עד תום 2025 את כל ההסבות, אנחנו מעריכים שגם השינוי הזה ישפיע על תעריפי החשמל. אנחנו עושים את הכל כדי לייעל את העבודה, ולדאוג לכך שההוצאות השוטפות תפחתנה, וכך גם עלויות החשמל. אין לנו אינטרס לעלות את המחירים, אנחנו רואים בחשמל מוצר קיומי".

ח"כ גפני: "פניתם לממשלה בנידון?".

שפיגלר: "לא, דיברנו עם אגף תקציבים, יש עכשיו ממשלה חדשה, נפנה אליה עם הנושא הזה. אגב במסגרת פתיחת השוק לתחרות כיום אנחנו מייצרים פחות מ-50 אחוז. חברת החשמל מאיצה את התהליך של ההסבה של התחנות לגז, עד כדי כך שיצאנו לדרך עוד לפני הסכמה של הדירקטורים. אנחנו מתייחסים ברגישות לציבור".

רבקה לויפר, סמנכ"לית כלכלה, רשות החשמל: "השנה הזו הייתה מאוד מפתיעה, התחלנו במצב טוב, חברת החשמל פתחה את התחרות, נכנס גם הייצור בגז וזה ייצב את המחירים, חשבנו שהינה רפורמות מתחילות לעבוד. קיצצנו המון לחברת החשמל, אני לא חושבת שנשארו שם שינויים. ניסינו מאוד לא להעלות מחירים, עשינו הכל. העלנו בקצת בתחילה. אירוע הפחם כפול, ירד הביקוש, חברות הפסיקו לייצר, על זה נוספה המלחמה ברוסיה, ובסופו של דבר המלאים פחתו והמחירים עלו. המשק לא צפה את זה, התחלנו להעלות את המחירים במשורה, עד שבקיץ המחירים זינקו, העלנו את המחירים בערך ב-8-9 אחוזים.

"המחירים התחילו לעלות אט אט, עד שבמאי יוני התחילו קפיצה אדירה של המחירים בפחם, ביולי החלטנו שאם לא נעצור את המדרון, נגיע לאירוע בלתי נשלט. יש מדינות באירופה שמפסיקות חמום. היינו צריכים להעלות את המחירים בסביבות 22 אחוז, אמרנו שבגלל שזה אירוע מהיר, לא נקפוץ ברגע, כי ייתכן שהמחירים ירדו אחר כך. מה שקרה, אח"כ המחירים המשיכו לעלות, וגם נוצר חוב. מחירי התשומות המשיכו לעלות. ברשות המחיר מבחינתנו או תמונת רנטגן של מה שקורה בשטח. אני יודעת שזה הרבה, זה 30-35 ש"ח לצרכן ממוצע בחודש, נכון שחשמל הוא גורם ייצור ראשון במעלה, לכן פרסמנו לשימוע ציבורי, קיבלנו גם תגובות".

ברקת: נפעל במישור הקצר והארוך להורדת המחירים

שר הכלכלה והתעשיה, ח"כ ניר ברקת אמר בדיון בוועדת הכספים: "כל בר דעת שמגיע מהשוק החופשי, ואני מאמין בשוק חופשי ופתוח, אני יכול לדבר בשם כל השרים ורה"מ, אנחנו לוקחים את יוקר המחיה כנושא ליבה. יש את סך העלות של עשיית עסקים, אלה שני מושגים שנצטרך לנהל אותם. זה כל הזמן בהשוואה ל-oecd, ולראות איך אנחנו יכולים לצמצם את הפער לעומתם".

"ביום חמישי הושבענו, ביום שישי בבוקר שמעתי ברדיו את הודעת עליית המחירים, ואמרתי רגע זה במשמרת שלנו, לכן עשיתי שורה של טלפונים למגזר העסקי, שוחחתי עם שר האוצר מספר פעמים. את התשובות האסטרטגיות ליוקר המחיה נציג בתקציב, אבל גם נתקלנו בטווח הקצר, ואנחנו בוחנים מה צריך לעשות כדי למתן את העלייה הנוכחית. הנושא הזה בבדיקה, ואנחנו מעוניינים לפתור את הטווח הקצר. אין פה ויכוח שצריך להתמודד בצורה חכמה גם עם הריכוזיות, לפתוח את התחרות, וגם בכל נושא הרגולציה, זה כמו סרטן, אם לא נדע להוריד את הרגולציה המיותרת בדומה לעולם ול-oecd, נשלם מחירים גובים מאוד.

"על העניין הזה אשב בשולחן עגול עם נציגי התעשיה והנציגים אצלנו, אנחנו צריכים פה שיתוף רב משרדי. חלק זה משרד הבריאות וחלק זה כיבוי אש, אני מכיר את זה מתפקידי כראש עירייה. אנחנו מבקשים כמה ימים, לא 100 ימי חסד, כמה ימים להביא פתרון לטווח קצר, ובהמשך נביא לכם גם תוכנית מסודרת.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אנחנו כוועדת הכספים קוראים לממשלה להקפיא את מחירי החשמל, למצוא את הדרך, זה גורם מכריע בנושא של עליות המחירים, עם תגובות השרשרת של ארנונה ומים. להיכנס לעניין ולהוריד את יוקר המחיה, זה מגיע לממדים שלא ידענו בעבר. ידענו להתמודד בעבר עם עליות, נעשה זאת גם בוועדה, נזמין את רשתות השיווק והיצרנים, אנחנו קוראים להוזיל את המחירים, בנפשנו הדבר".