קריסת מערות יצרה מערכת קניונים מרשימה באזור ים המלח

נחל פרצים בדרום ים המלח ידוע כאתר מפורסם לטיולים רגליים ולטיולי אופניים. הנחל שמתחתר במישור עמיעז ונשפך לים המלח יוצר מערכת קניונים עמוקה ומרשימה. התהליכים שיצרו את המערכת הייחודית נחקרו ע"י קבוצת מחקר מהמחלקה למדעי כדור-הארץ והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב יחד עם שותפיהם מהמכון הגאולוגי.

צילום: [צילום: מתניה חמאוי]

ניתוח תוואי השטח על-ידי החוקרים הצביע על תבנית ניקוז ייחודית של הנחל, הנקראת 'מלבנית'. צורה זו מאופיינת בזוויות של 90 מעלות בצמתים של יובלי הקניון ובפניות של הקניונים. החוקרים מצאו שכל אחד מיובלי הקניון מתחיל במפל גבוה של כˉ30-20 מטרים, אך כמות המים שצפויה להתנקז לכל אחד מהמפלים באירועי הגשם הנדירים קטנה באופן יוצא דופן ואינה יכולה להסביר את היווצרות המפל. בנוסף, מיפו החוקרים מערכות של בולענים במישור עמיעז, וכן מערות רבות שמקשרות בין הבולענים לבין הקניונים של נחל פרצים. המפורסמת שבהן היא מערת הקמח שנסגרה למטיילים בתחילת שנות האלפיים.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שסדקים שנוצרו לפני כ-10,000 שנה בעקבות רעידות אדמה מסייעים למי הגשם הנדירים לחלחל לתת הקרקע. זרימת המים לאורך הסדקים סחפה את סלעי הסביבה הרכים וייצרה את המערות. קריסת הגג של מערות אלו יצרה בולענים הנבדלים בתהליך היווצרותם מהבולענים המפורסמים של חופי ים המלח שנוצרו בגלל המסה בתת הקרקע. כאשר כל גג המערה קרס, נוצר יובל חדש של הנחל.

צילום: [צילום: מתניה חמאוי]

סדקים שנחשפו בגדת היובל החדש מאפשרים למערכת הקניונים של נחל פרצים להמשיך ולהתרחב. הסדקים שהיו במקור ניצבים זה לזה שולטים בתבנית הניקוז המלבנית. מסקנות המחקר עומדות בניגוד למודל הקלאסי הקובע שתהליך העמקת ערוץ הנחלים והקניונים כולל זרימה על פני השטח והנמכה הדרגתית של רצפת הנחל.

צילום: הפרופ' לירן גורן [צילום: שי שמואלי]

"המחקר שלנו משלב אנליזה של צורות הנוף הייחודיות באזור מישור עמיעז וניסוי בשדה ומציע מודל מרתק להתפתחות נחל פרצים בצורתו הנוכחית. מצאנו גם שמערכת המערות והבולענים של מישור עמיעז עדיין פעילה. אנחנו צופים שבולענים קיימים יתרחבו ובולענים חדשים יווצרו. זהו סיכון גאולוגי שיש להתחשב בו״, סיכמה הפרופסור לירן גורן שהובילה את המחקר.

צילום: [צילום: מתניה חמאוי]

המחקר מבוסס על עבודת המסטר של מתניה חמאוי בהנחיית גורן, הד"ר עמית מושקין, והד"ר צפריר לוי. מחקר זה (מס' 562/19) נתמך על-ידי הקרן הלאומית למדע והמכון הגאולוגי הישראלי.