חוקרת בכירה: מנדלבליט אישר את פעולות החקירה בתיק 4000

תיק 4000 נולד כהתרחבות של פרשת בזק המקורית וכחלק ממנה, והיועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, אישר את פעולות החקירה הראשונות בפרשה. כך אומרת (26.12.22) עו"ד פולינה גובזמן-קריב, חוקרת בכירה ברשות ניירות ערך ומי שהייתה ממובילות החקירות בשתי הפרשות - פרשת בזק (עבירות ניירות ערך ודיווח) ופרשת בזק-וואלה. ההגנה במשפט פוטין טוענת, כי החקירה בתיק 4000 החלה בלא אישורו של מנדלבליט כמתחייב בחוק.

קריב הסבירה, כי במסגרת חקירת פרשת בזק, נתפס מכתב ששלח מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, לראשי בזק במה שכינתה "ערוץ חשאי". לדבריה, "ככל שעברנו על החומרים ראינו שזו לא הייתה ההתעסקות היחידה של פילבר מול בזק בנושאים רגולטוריים בערוץ חשאי. ראינו התכתבויות מתיבות הדוא"ל הפרטיות של פילבר לשאול אלוביץ ונושאי משרה בבזק".

התובעת, עו"ד יהודית תירוש: "עלתה טענה שפילבר פעל בצורה דומה מול הוט". קריב: "מטרת החקירה לא הייתה ההתנהלות החשאית של פילבר. החשד היה שההסתרה משרתת את האינטרסים של בזק ולא את האינטרסים של הציבור. הוא אמר לי שהתנהל בצורה דומה מול הוט, שאלתי אותו היכן לחפש והוא לא סיפק מידע. תיבות הדוא"ל שלו והתכתובות שלו לא העלו התנהגות כזאת. התנהגות מול המפוקח בצורה שמשרתת את האינטרס של המפוקח, לא אותרה מול חברה אחרת. גם אם היינו מוצאים קשר כזה, זה לא היה בסדר".

בנוגע לקבלת אישורו של מנדלבליט, אמרה קריב: "בסוף ספטמבר [2017] השתתפתי בישיבה אצל ליאת בן-ארי [אז פרקליטת המחוז] בה נדון עניין אישור היועץ המשפטי. לאחר מכן התקבל אישור לחקירה. לאחר מכן היה אישור לחקירת שלושה עדים - ניר חפץ, אילן ישועה ויונתן שכטר [שהעביר מסמכים מבזק לפילבר]".

קריב סיפרה על עדותו של ישועה, אשר לדבריו מטרתה המקורית הייתה מצומצמת. אבל "בחקירתו עלה שבמהלך שנים ארוכות בני הזוג אלוביץ מנחים - זו מילה עדינה - אלו כתבות לשים שאוהדות לראש הממשלה [בנימין פוטין] ומשפחתו ואלו כתבות לדרדר שאינן אוהדות את ראש הממשלה ומשפחתו. הוא סיפר שאלוביץ קשר את זה לצרכים הרגולטוריים שלו".

השופט משה בר-עם: "מיוזמתו". קריב: "מיוזמתו. זו הייתה התשובה השנייה או השלישית שלו בחקירה. הוא גם סיפר מיוזמתו על פגישת השיבוש בדצמבר 2016 [בה לטענתו הנחה אותו אלוביץ להשמיד את הפלאפון שלו] והוא מיוזמתו העביר לנו את התכתובות עם בני הזוג אלוביץ, חפץ וזאב רובינשטיין [המקורב למשפחת פוטין]. הפלאפון שלו הוכנס לחדר והוא העביר לנו את ההתכתבויות. באותו יום הוציא בית המשפט לקבלת התכתובות, כדי שזה יעבור ביקורת שיפוטית".

"שאלנו לשלומו של אלוביץ"

צילום: ישועה. בדיקת תכתובות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

על הקשר עם ישועה בינואר-פברואר 2018 אמרה קריב: "הוא נחקר מספר פעמים. מטבע הדברים לא רצינו לחשוף את החקירות. הוא היה בלחץ מאוד גדול, היו פניות מעיתונאים, אלוביץ שוחח איתו ושאל אם כבר נחקר במשטרה ולמעשה מרענן את הנחיות השיבוש שניתנו לו". עוד ציינה, כי התקיימו שני דיונים בהם הוחלט שישועה ימשיך להיות עד ולא ייחקר באזהרה כחשוד.

תירוש התייחסה להשלמת חקירה במהלך המשפט, במסגרתה הופקו מהטלפון של ישועה בקשות להתערבות בתכנים, מצד גורמים מסחריים ופוליטיקאים. קריב הסבירה מדוע הדבר לא נעשה בעת החקירה:

"לא שמנו דגש על איתור תכתובות עם גורמים אחרים. לא בחנו את ההתנהלות שלו כמנכ"ל מול גורמים מסחריים. מול פוליטיקאים אחרים זה לא נבדק, כי נבדק הקשר בין בזק לבין הרגולטור שלה, וישועה מקבל תכתובות בנוגע לראש הממשלה ומשפחתו. קיבלנו את כל התכתובות שלו עם בני הזוג אלוביץ ומהן עלה בבירור שהדרישות היו בנוגע לראש הממשלה ומשפחתו. תחקרנו גם את עובדי המערכת וגם הם אמרו שזה היה רק בנוגע לראש הממשלה ומשפחתו, לעומת אולי כמה דברים בשוליים בנוגע לאחרים".

קריב התייחסה לחקירתו של אלוביץ לאחר הקמת הצוות המשותף עם המשטרה: "אלוביץ היה מיועץ [בידי סניגורו]. חקירות זה לא פשוט והוא היה במעצר, אבל כל הזמן שאלנו לשלומו והוא אמר את כל מה שיש לו להגיד והיה קוהרנטי. הוא שמר על זכות השתיקה. בחלק מהחקירות הוא שיקר בצורה בוטה, למשל לגבי ההתערבות שלו בוואלה ופגישת השיבוש, למרות שהיו לנו ראיות לגבי זה".