שרן דוחה לחלוטין את גרסת פילבר בנוגע לפגישת ההנחיה

דוד שרן, שהיה מנהל לשכתו של בנימין נתניהו, דוחה לחלוטין את גרסתו של שלמה פילבר בנוגע לפגישת ההנחיה (בה, לגרסתו, הנחה אותו נתניהו ללכת לקראת בזק). הוא דיבר (21.12.22) בחקירה הנגדית לסניגוריתו של נתניהו, עו"ד כרמל בן-צור, בתיק 4000. לדבריו, החוקרים לא היו מוכנים לשמוע את גרסתו לפיה כלל לא התקיימה פגישה כזו ורצו שיאשר את קיומה ואת הנחייתו של נתניהו.

פילבר אמר ששרן נכח בפגישה, אך האחרון הכחיש זאת בתוקף הן בחקירותיו והן בעדותו. הוא אישר, כי היו פגישות בין נתניהו לפילבר וכי לא נכח ברוב מהלכן, אך הדגיש שלא שמע מעולם את נתניהו מנחה את פילבר כיצד לנהוג כמנכ"ל משרד התקשורת.

בתשובה לשאלתו של השופט משה בר-עם אמר שרן, כי פגישה כזאת אמורה הייתה להופיע ביומנו של נתניהו, וכי אם אינה מופיעה - סימן שלא התקיימה. עוד אמר כי אינו זוכר בקשה של פילבר לתאם לו פגישה עם נתניהו. לדבריו, כאשר שמע בתקשורת שנתניהו עשה תנועת יד כאשר ליווה את פילבר לדלת - זה עורר בו גיחוך, שכן בכל שנותיו לא ראה את נתניהו עושה תנועה כזאת.

שרן חזר באריכות על טענותיו כלפי הדרך בה נחקר ברשות ניירות ערך ובלהב 433. לדבריו, הוא חשש מאוד שהחוקרים יעברו מעדות לחקירה באזהרה (כפי שחווה לפני כן בפרשת הצוללות). "הבנתי טוב מאוד את המשמעות אם מתחילים שוב את העינוי הזה: לוקחים ממך את זכויות האזרח שלך, מפיצים נגדך בתקשורת שאתה אויב העם ובוא תתן לנו את הסיפור האמיתי.

"אני אחרי 11 יום באבו כביר, עם הפשפשים והג'וקים והליזול. יש דרך אנושית לעשות דברים. חקירה לא צריכה להיות מלטפת ומינימלית, אבל יש אנושיות מינימלית. אני מתבייש שכמי ששירת את המדינה בתפקידים בכירים, נתתי יד שנוצר מצב כזה. אבל זה לא מעניין אף אחד למעלה".

בן-צור: "בשלב הזה אתה תלוי במשטרה ובפרקליטות - מה תהיה ההמלצה, האם יגישו כתב אישום. זה משפיע על איך שאתה מרגיש כל היום". שרן: "חד-משמעית". בן-צור: "התחושה שלך בתיק 3000 היא שמחפשים את נתניהו". שרן: "בכל תיקי האלפים חיפשו את נתניהו. בתיק 3000 נאמר לי במפורש: רק תביא פיסת מידע כלשהי על נתניהו או [יובל] שטייניץ [ששרן היה ראש לשכתו] - נדע להסתדר איתך ולהקל עליך.

"בחנתי את זה פעם אחת תוך כדי החקירה: איך תסתדרו איתי? אמרו: נביא את מפקד היחידה. אמרתי: לא צריך, הוא אדם עסוק. תוך דקה וחצי הוא היה בחדר. אם הייתי מוכן להיות עד מדינה, החיים שלי היו הרבה יותר קלים. אבל לא הייתי מוכן ללכת לכיוון הזה, כי זה לא היה". לדברי שרן, "זה היה שוק: תדבר ותקבל תמורה. לא היה לי מה לתת, אז לא הייתה לי הדילמה הזאת".

"בא לי לבכות שדבר כזה יכול לקרות"

צילום: שמילה. הביא לחתימת נתניהו [יונתן זינדל, פלאש 90]

עוד אמר שרן, כי היה לו ברור שהחוקרים מחפשים רק דבר אחד – את שמו של נתניהו. לדבריו, היו מקרים בהם החוקרים שכנעו אותו שגרסתו אינה הגיונית והוא הסכים איתם – גם אם בדיעבד התברר שהצדק היה איתו. "הייתי במצב הישרדותי ולא הייתה לי סיבה לא להאמין להם", הוסיף.

שרן שב ותיאר כיצד היועצת המשפטית דאז של משרד התקשורת, דנה נויפלד, החתימה את נתניהו על אישור מיזוג בזק-yes. בן-צור ציינה שהיה זה המשנה למנכ"ל המשרד, מימון שמילה, שהחתים את נתניהו. שרן הגיב בתדהמה:

"באמת? אז כל מה שחשבתי על הדבר הזה הוא מטורף. לקחו את הספק שלי ויצרו איתו מציאות. אם עובד שלי אי-פעם היה עושה את זה למישהו אחר, הוא היה מפוטר בתוך שנייה. בא לי לבכות שדבר כזה יכול לקרות. מדובר על החיים של בני אדם, שעלולים לשלם בחייהם על דברים כאלה. מישהו במדינת ישראל יכול לעשות קנוניה כזאת, כי הוא יודע שלא יבדקו אותו – זה לא יכול להיות".

עוד אמר שרן, כי כאשר ביקש לסייג את תשובותיו – דרשו ממנו החוקרים להיות החלטי. בן-צור: "מה קורה כאשר אתה מתחיל תשובה ב'יכול להיות'?". שרן: "לוחצים אותי, רומזים לפיל שבחדר [האפשרות של חקירה באזהרה], רומזים שאני משקר, ולאט-לאט זזתי לכיוון של החוקרים – ולא בגלל שהזיכרון השתנה". לדבריו, החוקרים ניסו להוביל אותו לומר שקיבל הנחיות מנתניהו, גם כאשר לא היה לו זיכרון כזה.

שרן טען, כי לעיתים נשבר ונתן לחוקרים את מבוקשם, לא משום שזו הייתה האמת, אלא מחשש שאם לא יעשה זאת - ייחקר באזהרה. "הם זרקו אותי כמו בובה מיד ליד, הם לא רצו שאדע הכל כי כך יותר קל להוציא תשובות. הכל הונדס כדי להוציא את השם 'נתניהו'. היה איום מפורש: או שתהיה איתנו או שתחזור לחקירה באזהרה, הארכת מעצר, לא נודיע למשפחה שלך, החיים שלך גמורים".

עוד אמר שרן, כי בכל שנותיו לצידו של נתניהו – מעולם לא שמע אותו אומר לסייע למקורבים או לידידים. לדבריו, נתניהו קיבל החלטות גם נגד האינטרסים של בעלי בריתו הפוליטיים, אם השתכנע שכך יש לנהוג. הוא אישר, כי נתניהו נטל לעצמו את תיק התקשורת משום שרצה לקדם את התחרות בו והעריך שרק הוא יוכל לעמוד בלחצים של בעלי אמצעי התקשורת הקיימים.