מערת קבורה מימי בית שני נמצאה בפשיטה בבית מגורים

במסגרת פעילות של לוחמי מג"ב בשכונת ראס אל עמוד שבמזרח ירושלים, פשטו כוחות המשטרה על ביתו של חשוד, תושב המקום, בעקבות מידע שהתקבל במג"ב על סחר והחזקה של ציפורים מוגנות.

ואכן, במהלך החיפוש, תפסו הכוחות בביתו של התושב בית-גידול של ציפורי בר מוגנות ובו 26 חוחיות. אולם במהלך החיפוש, הבחינו הכוחות בפתח של מערה בתוך הבית. הכוחות נכנסו אל תוך חלל המערה, גילו מספר פריטים עתיקים וזימנו למקום את פקחי רשות העתיקות.

הפקחים שהגיעו למקום נדהמו כאשר זיהו את העתיקות כארונות קבורה וחרסים מתקופת בית שני. כפי שמסתמן, החשוד ומשפחתו ניסו להסתיר את אתר העתיקות במטרה לסחור בהם. הממצאים הועברו לרשות הטבע והגנים ולרשות העתיקות.

צילום: [צילום: גדעון גולדנברג]

במערת הקבורה נקברו יהודים ונמצאו בה ארונות אבן - גלוסקמאות ששימשו לליקוט עצמות הנפטרים, ואשר עליהן נחרטו ורדות (רוזטות) המזוהות כסמלים יהודיים.

ככל הנראה, המערה נפרצה במהלך עבודות בנייה ועברה לאחרונה שוד מסיבי: עצמות אדם וגולגלות פוזרו בחלל המערה, כוכי הקבורה נמצאו ריקים, ובמרכז המערה רוכזו ערימות העפר והעצמות.

החשוד, גבר כבן 50, עוכב ונלקח לחקירה על-ידי חוקרי היחידה למניעת שוד עתיקות של רשות העתיקות.

צילום: [צילום: גדעון גולדנברג]

באזור ירושלים מוכרות מאות מערות קבורה עתיקות מתקופת בית המקדש השני. המערות נחצבו בסלע הגיר, חלקן מפוארות וכוללות מספר מפלסים וחדרים. רוב בתי הקברות של העיר היו במורדות הגבעות הסובבים את העיר, שבמרכזה ניצב לפני כ-2,000 שנה הר-הבית ובית המקדש.

במורדות שכונת ראס אל עמוד מוכרות עשרות מערות קבורה חצובות, רובן נמצאות כיום מתחת לבתי השכונה. קרבת הגבעה להר-הבית ובית המקדש, יכולה להעיד על מעמד הנקברים במקום: כולם רצו להיקבר קרוב לשער הרחמים, או במקום הצופה על שער הרחמים, ממנו, יש הסוברים, יגיע המשיח ותחל תחיית המתים.

לדברי אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "מערת הקבורה שנחשפה הלילה, תוסיף מידע על עיר הקברים של ירושלים, מנהגי הקבורה וזהות הנקברים. ברצוננו לציין לטובה את ערנות שוטרי מג"ב מיחידת מטילן ירושלים, והלוחם רס"מ ת' שגילו את פתח החציבה לתת הקרקע".

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "מצער ששודדי עתיקות פרצו למערה זו, פגעו בשכבות הקדומות וגנבו חלק מהממצאים. נפעל למצות עם השודדים את הדין. רשות העתיקות תגבש תוכנית מבצעית להגברת הפיקוח ולאיסוף המודיעין על אתרי העתיקות במזרח ירושלים. רוב האתרים נמצאים במרכזי כפרים שכונות בנויות ובחצרות מבנים, ועל-מנת לפקח במקום נדרשת חשיבה מחוץ לקופסא, היעזרות בגורמי מעטפת מגופי אכיפה שונים, תוך שימוש באמצעים וטכנולוגיה ייעודית לדבר".

מרשות העתיקות נמסר שהעונש הקבוע בחוק על פגיעה באתר עתיקות הוא עד חמש שנות מאסר.