"ישראל משתלבת במרחב ההזדמנויות האזוריות. זהו תהליך שהחל בהסכמי אברהם דרך פורום הנגב, ובממשק ארוך ואינטימי מאוד של ראש הממשלה, של המל"ל ומשרד החוץ עם המקבילים באיזור. אנחנו נמצאים בתקופה של פריחה מאוד גדולה בשנה וחצי האחרונות בעניין הזה, ולא רק בהיבט ביטחוני, אלא גם בהיבט כלכלי ותרבותי עם המדינות מסביב", אמר (יום ג', 29.11.22) היועץ לביטחון לאומי וראש המועצה לביטחון לאומי ד"ר איל חולתא בכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
בסוגיית הגרעין האירני אמר חולתא: "האתגר הביטחוני העיקרי שישראל עומדת בו ממשיך להיות אירן והוא רב-ממדי. הגרעין האירני והפעילות האזורית של אירן הן בליבת העיסוק, נוסף לטרור הגלובאלי שהוא משמעותי וכל הנ"ל חורג מגבולותינו.
בסוף השבוע האחרון השתתפתי בכנס שעוסק בביטחון לאומי בבחריין. העיסוק באירן הופך להיות קונצנזוס בינלאומי - אירן היא לא בעיה רק שלנו, והיטיבה להגדיר נשיאת הנציבות האירופית את אירן כבעיה גלובלית".
בונים את "תוכנית 100 הימים"
צילום: חולתא. הכנה לקליטת קבינט חדש [צילום: עודד קרני]בסוגיית מערכת היחסים שבין המל"ל לקבינט המדיני-ביטחוני אמר חולתא: "הקבינט הוא פורום קבלת החלטות ולא גוף מפקח. הדרג המדיני צריך לעסוק בחלופות אסטרטגיות, ובקביעת יעדים זאת במקביל לתהליכים ארוכי טווח. יתרה מכך, מכאן נגזרת דירקטיבה שצריך להנחיל בארגונים לטובת תכנון. תפקיד המטה לביטחון לאומי הוא לבחון, להוביל ולהכין את הנושאים שצריכים להגיע להצגה וקבלת החלטה בקבינט ולנהל את תהליך מעגל התכנון. זה מתבצע בין היתר, על-ידי ניסוח הערכת המצב של הביטחון הלאומי."
באשר למערכת היחסים שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי הדגיש ראש המל"ל: "דוח עמידרור הוא המסמך הכתוב העדכני ביותר שמדבר על מערכת היחסים שבין הדרג המדיני לבין המערכות הביטחוניות, ומגדיר את תפקיד המל"ל בין הדרג המדיני למערכת הביטחון. יש פונקציה ייעודית ובכירה במל"ל - רח"ט ועדות שרים, שתפקידה הוא ניהול הקשר עם שרי הקבינט בשגרה ובחירום. אנחנו מעבירים להם חומרים ומקבלים מהם הערות, זה קורה בע"פ, בכתב ובמסגרות אחרות. בפרט לקראת כניסת הממשלה החדשה אנחנו בונים את "תוכנית 100 הימים" לקליטת קבינט חדש אשר בתוכו יש סילבוס שלם להעמקות וההעברות ידע שנחוץ לכל קבינט נכנס".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה