פילבר רצה לבחון תעריפים לטובת בזק, הסמנכ"ל לבאות איים להתפטר

הרן לבאות איים להתפטר מתפקידו דאז כסמנכ"ל הכלכלה של משרד התקשורת, כאשר המנכ"ל דאז, שלמה פילבר, ביקש לבחון מחדש את סל התעריפים שנקבע לבזק. כך העיד לבאות (29.11.22) במסגרת תיק 4000 במשפטו של בנימין נתניהו. לבאות הוא עד מהותי בתיק זה, באמצעותו מבקשת התביעה להוכיח, כי פילבר פעל לטובתה של בזק - לשיטתה בשל יחסי השוחד בין נתניהו לבין שאול אלוביץ. בהמשך אמר לבאות, כי פילבר היה מגויס לאישור המיזוג בין בזק ל-yes.

לבאות אמר כי "בזק מאוד לא רצתה שנחיל שוק סיטונאי ועשתה כל מה שהיה אפשר בשביל שהרפורמה תדרוש זמן רב, אם בכלל תבוצע". לדבריו, כאשר פילבר נכנס לתפקידו ביוני 2015, "בכל השיחות הוא הביע עמדה ברורה, שההתכתשות בין הרגולטור והגורם הדומיננטי ביותר בשוק היא דבר שצריך להפסיק אותו והוא פוגע". לבאות העיר, כי היה ספקן האם הדבר אפשרי, אך הסכים שמוטב להגיע להבנות - תוך הימנעות מוויתורים לבזק בנושאים חיוניים.

התובעת, עו"ד יהודית תירוש, ביקשה שיסכם את תקופתו תחת פילבר. לבאות השיב: "עבורי זו הייתה תקופה קשה, כי באתי לעבוד במשרד התקשורת, לעשות רפורמות, לקדם את מה שאני מאמין בו. מהשלבים הראשונים, גם על דברים די טריוויאליים, היו שיחות שבהן היו דיונים שדעתי לא התקבלה בלי הסבר מנומק ומשביע את הדעת. כשזה קורה פעם-פעמיים - זה בסדר גמור. אבל זה הרגיש שאני והוא מתנצחים כמעט רק בשביל להתנצח".

לבאות גם הדגים מספר אירועים שגרמו לתחושתו זו. אחד מהם היה מתן אפשרות למתחריה של בזק, ובראשם הוט, להשתמש בתשתית הסיבים של בזק. כאשר פילבר נכנס לתפקידו, "השימוע כבר היה כתוב וזה אומר שכל גורמי המקצוע במשרד הגיעו לעמדה. מכיוון שאיש לא יחפור ואין ערך כלכלי ש-הוט תתחיל לחפור את הארץ, חשבנו שהרגולציה הנכונה ביותר היא שהכל פתוח לכולם וכולם משלמים לכולם. רצינו לקדם את זה. זה נעצר על-ידי לשכת מנכ"ל. הוא ביקש שנסביר לו, הסברנו לו וזה לא קוּדַם. התהליך הזה נקטע. מדי פעם ניסיתי להבין למה, ולא קיבלתי [תשובה]".

דוגמה שנייה התייחסה לתעריפים לסל השירותים לשוק הסיטונאי של בזק. הוא נקבע "לאחר שנתיים וחצי של עבודה, שלושה-ארבעה שימועים, הליך גדול מאוד ומורכב שהשתנה לא במעט לאורך הדרך, הליכים משפטיים. שרי האוצר והתקשורת חתמו ב-2014 על התקנות".

שבועיים-שלושה לאחר שנכנס לתפקידו, העיד לבאות, ביקש פילבר לבחון את האפשרות לשנות את המחירים, בנימוק שייתכן שהם נמוכים מדי והמשרד עלול לפגוע בבזק ובשוק. "אמרתי לו שאנחנו עומדים ב-100% מאחורי המחירים שקבענו, נבחנו על זה מכל כיוון אפשרי, ושאם הוא רוצה לעשות את זה - שיעשה את זה עם סמנכ"ל כלכלה אחר. הוא אמר שצריך לחשוב על זה, ובערב התקשר אלי ואמר שלא נפתח את המחירים".

הרמ"ט של נתניהו תמך במיזוג

צילום: פילבר. האשים בהדלפה [אוליביה פיטוסי, פלאש 90]

תקרית קשה במיוחד בין לבאות לפילבר התרחשה באזור החגים בשנת 2015, סביב הטלפוניה הסיטונאית. המשרד קבע שעל בזק להעביר את המתג לרשות המתחרה, היא טענה שהדבר אינו אפשרי מבחינה הנדסית, בעוד המשרד סבר ההפך. הדרג המקצועי הציע פשרה ("ריסייל"), ולפיה המתג יישאר בבעלות בזק בעוד התעבורה תהיה באחריות המתחרה.

"ביקשתי ופילבר אישר לי לקיים מו"מ עם בזק על השירות והמחיר. במשך חודש ניסיתי כמיטב יכולתי ולא הצלחנו להגיע לעמק השווה. ואז, משום מקום, התפרסמה ידיעה, מומו קרא לי למשרדו ואמר שאני הדלפתי את המידע. אמרתי לו שאם יותר משניים יודעים משהו – זה כבר לא סוד, שלא הדלפתי את זה ואני מוכן להיבדק בפוליגרף. בזה הסתיים תפקידי בתהליך הטלפוניה", אמר.

אירוע רביעי התרחש בחגים בשנת 2016. "טסתי לחופשה וביום שנחתנו או למחרת התקשר אלי הסגן שלי, ואמר שהייתה ישיבת הנהלה ומומו חשף מסמך מדיניות כיצד מבטלים את ההפרדה המבנית בבזק ומעודדים פריסת סיבים. אמרתי לו שאין לי מושג על מה הוא מדבר. הוא אמר שכבר יש תובנות וביום ראשון הוא מביא את זה לאישור השר".

עוד אמר לבאות, כי "העברת מסמכים פנימיים לחברות מפוקחות – זה נדיר שבנדיר, לא זכור לי כזה דבר. ויכוחים בין גורמים במשרד לא מעבירים החוצה. סיכומים פנימיים כמעט ולא מוציאים החוצה, ואם כן – זה רק דרג קבלת ההחלטות". השאלות בנושא זה נועדו להראות, כי העברת מסמכים בידי פילבר לבזק הייתה פגומה.

עוד התייחס לבאות לבקשתה של בזק, בשלהי 2014, לאשר לה להתמזג עם Yes. החברה פנתה לשר דאז, גלעד ארדן, אך "זה לא היה בשום מקום קרוב לחמשת הנושאים בראש סדר העדיפות שלנו, כי ארדן לא ביקש מאיתנו לקדם את זה. כשהוא רצה משהו, הוא ידע לגרום לזה לקרות. פעם אחת דיברנו על זה ואז זה נעלם. הכנו איזשהו נייר וזהו. היינו מאוד עמוסים". ברענון בפרקליטות אמר לבאות, שארדן רצה לכרוך את המיזוג עם הרפורמה בשוק הסיטונאי.

ראש מטהו של נתניהו במשרד התקשורת, איתן צפריר, שאל מדוע המיזוג אינו יוצא לפועל, המשיך לבאות, ונענה שהדרג המקצועי עמוס מאוד. בחקירתו אמר לבאות, כי עמדתו של צפריר הייתה ברורה ולפיה יש לאשר את המיזוג, וזאת למרות שהידע המקצועי שלו היה דל. פילבר העלה את אישור המיזוג לראש סדר היום שלו, הוסיף לבאות, ושאל האם התנאים שהציע אגף הכלכלה הם חיוניים. לבאות השיב בשלילה והמיזוג אושר ללא תנאים.