רפורמת "דרך שווה" הביאה לעלייה בשימוש בחופשי-חודשי

ברקע הדיווחים על דרישת יהדות התורה, במסגרת המו"מ הקואליציוני, לדרוש ביטול או תיקון רפורמת "דרך שווה" להאחדת תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית, הגיעו לידי News1 נתונים המצביעים לכאורה על כך שהרפורמה גרמה לעלייה קלה בביקוש לתחבורה הציבורית.

על-פי הנתונים, מאז יצאה הרפורמה לדרך גדל שיעור הנוסעים בהסדר נסיעה תקופתי, בפרט בהסדר חופשי-חודשי. בספטמבר 2022, נרשמה עלייה של כ-9 נקודות האחוז בסך הנסיעות בהסדר חופשי חודשי, ביחס ליולי 2022 ערב הרפורמה, וכן עלייה בשיעור רכישות הסדר חופשי חודשי מתוך סך הסדרי הנסיעה - 81% בספטמבר 2022, בהשוואה ל-68% ביולי 2022 ערב הרפורמה. יודגש, כי הסדר חופשי-שבועי בוטל, וכי לא נמסר מידע האם חלה במקביל ירידה בשיעור הנוסעים בנסיעה בודדת או בחופשי-יומי.

נתונים נוספים:

* שיעור המשתמשים ביישומון הסלולרי לאחר הרפורמה נמצא במגמת עלייה - כ-12% נכון לספטמבר 2022, לעומת כ-10% ערב הרפורמה;

* שיעור בני הנוער מתוך כלל ציבור הנוסעים באמצעות כרטיס הרב-קו עלה, מ-20% ביולי 2022 ערב הרפורמה ל-23% בספטמבר 2022, אולם קשה להסיק מכך מסקנות מאחר שביולי-אוגוסט הייתה חופשת הקיץ;

* כרבע מיליון אזרחים ותיקים מעל גיל 75 קיבלו הסדר נסיעה חופשית, ומבצעים כ-2.5 מיליון נסיעות בחודש (ממוצע של כ-10 נסיעות חודשיות לנוסע), תוך שנרשמה עלייה של כ-7 נקודות האחוז בהיקף הנסיעות של בני 75 ומעלה בין אוגוסט לספטמבר 2022.

משרד התחבורה אינו מוסר מטעמים השמורים עימו מידע ברור האם חל גידול בביקוש מצד הנוסעים והאם חל גידול במספר התיקופים.

"ועדת המחירים - גוף מינהלי ממליץ"

היום (ב', 21.11.22) הגישה המדינה את תשובתה לעתירה לבג"ץ שהגישה עמותת אמת ליעקב, באמצעות עו"ד מאיר אברהם, שבה נטען כי החלטת ועדת המחירים בעניין הרפורמה הייתה שלא כדין.

המדינה טוענת כי בנסיבות העניין ובהתאם לפסיקה, אין מקום לקבוע כי מדובר בוועדה מקוטעת אשר המלצתה חסרת תוקף. זאת בשים לב לכך שוועדת המחירים היא גוף מינהלי ממליץ, ולא גוף שיפוטי או מעין-שיפוטי שהפסיקה קבעה בעניינם דרישות מחמירות. לדבריה, בשים לב לכך שבחינה מהותית של הדברים מלמדת כי נשקלו מכלול השיקולים הצריכים לעניין; ומאחר שהוגשמה תכלית הפיקוח שקבע המחוקק בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תוך ייצוג כלל האינטרסים השונים הצריכים לעניין בעת קבלת ההחלטה.

לחלופין, ממשיכה המדינה: "אף אם ייקבע שנפל פגם משפטי בהרכב ועדת המחירים, הרי שלא מדובר בפגם אשר מצדיק את ביטול המלצת הוועדה, וזאת בהתאם לדוקטרינת הבטלות היחסית". לטענתה, בנסיבות העניין - ובהן, בין היתר, ההליך המקיף והמקצועי שעמד בבסיס המלצת ועדת המחירים, תוך שקילת כלל השיקולים הצריכים לעניין, ובהובלת משרד התחבורה; העובדה שהמלצת הוועדה התקבלה פה אחד, בהתאם למניין החוקי שנקבע בחוק הפיקוח, תוך ייצוג כל האינטרסים שקבע המחוקק - הרי שהיעדרו של נציג נוסף של משרד התחבורה אינו מביא לבטלות המלצת הוועדה והצו, ו"מדובר לכל היותר בפגם 'טכני-שולי', שאינו עולה כדי פגיעה באינטרס הציבורי".