לראשונה בישראל: מפות סיכונים להיערכות למשבר האקלים

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג:

"היום אנחנו מציגים לראשונה בשורה של ממש: כיצד ייראה כלי המפות הלאומי להיערכות לשינוי אקלים, המספק כלי מבוסס מדע וידע שיאפשר לקובעי מדיניות ולמקבלי ההחלטות לנתח את הסיכונים הנובעים משינוי אקלים ולקבוע סדרי עדיפות. משבר האקלים הוא המשבר הגדול ביותר של האנושות בדורנו, ואנחנו בישראל שמחים גם לשתף את הידע שלנו כתוצאה מהכלי שאנחנו מפתחים עם מדינות העולם והאזור על-מנת להתמודד ולצלוח יחד את השלכות משבר האקלים"

פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה:

"משבר האקלים פוגע בכל אזור בצורה שונה - הסיכון, הרגישות לסיכון ויכולת ההיערכות להשפעות שינוי האקלים משתנים ברזולוציה מרחבית גבוהה. לכן, נדרש לקובעי מדיניות ולמקבלי ההחלטות מידע מפורט ומונגש שיסייע להם וייעל קביעת מדיניות וקביעת סדרי עדיפות בהיערכות לשינוי אקלים"

מדע אקלימי בשירות המדינה: השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, והמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד-שור, חשפו (יום ה', 17.11.22) לראשונה בביתן הישראלי בפסגת האקלים בשארם א-שייח' את התקדמות פיתוח כלי המפות הלאומי לסיכוני אקלים שאותו מבצע המשרד להגנת הסביבה. זאת, במסגרת אירוע שדן באתגרי משבר האקלים, והפתרונות המוצעים כיום ברחבי העולם, על-מנת לספק כלי היערכות לקובעי המדיניות. גרסה ראשונה של הכלי הטכנולוגי תפורסם במהלך 2023.

על-פי הדוח השישי של הפאנל הממשלתי לשינוי אקלים (ה-IPCC), כ-3.6-3.3 מיליארד בני אדם חיים במצב פגיע מאוד עקב שינויי אקלים. אסונות טבע כבר גרמו להפסדים עולמיים של כ-280 מיליארד דולר בשנת 2021 בלבד. אותם הפסדים כלכליים-חברתיים חמורים, פוגעים בבריאותם, ברווחתם ובפרנסתם של האזרחים, דבר המדגיש עוד יותר את הצורך הדחוף במציאת פתרונות, דרכי פעולה ותכנון מדיניות ארוכת טווח.

מכיוון שפגיעות לאירועי אקלים, כולל הסיכונים עצמם, הרגישות לסיכונים ויכולת הסתגלות אליהם משתנים בין אזורים ומרחבים, ולפעמים אפילו יש הבדלים משמעותיים במרחק של מטרים ספורים, לקובעי מדיניות בממשלה, בשלטון המקומי, בשוק הפרטי ועוד יש צורך קריטי במיפוי הסיכונים והפגיעות של כל אזור ותושביו בצורה הטובה ביותר. ידע כזה ייעל את תהליכי קבלת ההחלטות ואת פעולות ההערכות בכל הרמות.

הפורטל הלאומי לסיכוני האקלים שמפתח המשרד להגנת הסביבה בסיוע חברת ההזנק הישראלית-אמריקנית Tomorrow.io, מהווה כלי תומך לתכנון ארוך טווח. הניתוח יאפשר קביעה מבוססת מידע וידע של סדרי עדיפות, קדימויות ולוחות זמנים לטיפול מרחבי פרטני, יוביל לייעול של השקעות ציבוריות ופרטיות בצעדי ההיערכות וישפר את תהליכי התכנון הפיזיים.

צילום: דוגמה למפות סיכוני אקלים של המשרד להגנ"ס מעכו

בפורטל יוצג מידע אינטגרטיבי בעבור כל רשות וינגיש את המידע בעבור שלושה תחומים: חשיפה, רגישות ומוכנות לסיכון ברמת רזולוציה מרחבית גבוהה כולל תחזיות. הנתונים יהיו נגישים לרשויות המקומיות לשימוש שוטף. הרשויות המקומיות שיזכו בקול הקורא שפרסם המשרד להגנת הסביבה לתמיכה בהכנת תוכניות היערכות למשבר האקלים, יוכלו להשתמש במיזם החלוץ של מפות הסיכונים.

באירוע שהתקיים בביתן, מלבד פורטל מפת הסיכונים שאותו מפתח המשרד להגנת הסביבה, הוצג גם לוח המחוונים החדש של ה-OECD IPAC עם מדדי סיכוני אקלים. שני הכלים החדשניים צפויים לספק את הידע הנדרש לקובעי המדיניות על-מנת להיערך בצורה המיטבית למשבר האקלים.

צילום: השרה תמר זנדברג, והמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד-שור [צילום: בראדלי ד'קוטו]