קברניט בישראייר: המנכ"ל סירקיס פעל בניגוד עניינים וניסה לסחוט את אלשטיין

מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, פעל מאחורי גבם של בעלי החברה במטרה למכור אותה וניסה לסחוט את בעל השליטה הקודם, אדוארדו אלשטיין. כך טוען הקברניט קובי ברוט, שהיה יו"ר ועד הטייסים בחברה, בתביעה במיליוני שקלים שהגיש (14.11.22) לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב.

ברוט, סגן-אלוף במילואים ומי שהיה טייס בחיל-האוויר, מועסק בישראייר מאז 2003, והיה יו"ר הוועד בשנים 2011-2008 ובשנים 2020-2016. התביעה הוגשה לנוכח העובדה שהוא מושעה מאז יוני 2020, לטענתו - תוך הפרת הסכמי העבודה ובשל האשמות שווא מצידו של סירקיס, אשר גם הרעיל את היחסים בינו לבין עמיתיו הטייסים. לטענתו, ועד הטייסים משתף פעולה בצורה בלתי חוקית בצעדים נגדו, שכבר גרמו לכך שבפועל איבד את כשירותו המבצעית כטייס. ישראייר נמצאת מאז אשתקד בשליטת רמי לוי ושלום חיים, לאחר שקודם לכן הייתה בשליטת אי.די.בי - בתקופת נוחי דנקנר ובתקופת אלשטיין.

לדברי ברוט, בתקופת כהונתו השנייה כיו"ר הוועד עמדה אי.די.בי על סף קריסה, ומצבה של ישראייר עצמה החמיר משמעותית בזמן הקורונה. סירקיס, לו יש חובת אמונים לישראייר ובעליה, הוביל לאורך תקופה ארוכה נסיונות למכור את החברה וניהל מו"מ עם רוכשים פוטנציאליים, "לא פעם אף שלא על דעת בעלי השליטה בחברה". לטענתו, לסירקיס היה אינטרס אישי מובהק בהחלפת השליטה, שכן הוא ציפה לקבל תשלום במקרה כזה, וגם לנוכח מערכת היחסים המעורערת שלו עם אלשטיין.

ברוט טוען, כי סירקיס ביקש ממנו לסייע במגעים אלו בשם הטייסים, וכי הוא נענה מתוך אמונה שכך יוכל לשמור על האינטרסים שלהם ושל יתר העובדים; הוא פעל מול ארבעה רוכשים פוטנציאליים. לדבריו, לבקשתו של סירקיס הוא המשיך להיות מעורב במו"מ גם לאחר שסיים את תפקידו כיו"ר הוועד, ואף הציג בפני סירקיס רוכשים אפשריים והשתתף בעשר פגישות עימם, בין היתר עם הראל שפירא (מבעלי קבוצת התשתיות והבנייה שפיר) ורון יקותיאל (יזם ומנכ"ל קלטורה). לדברי ברוט, הוא אף יצר עבור סירקיס קשרים עם אישי ציבור, שרים ועוד.

עוד אומר ברוט, כי סירקיס טען שאלשטיין חייב כספים לו אישית ולישראייר, בעוד אלשטיין טען שאין ביכולתו לשלם אותם. על-מנת לנסות ולאלץ את אלשטיין לשלם, הגיש לו סירקיס הצעה של איש עסקים (שבעבר התעניין בישראייר) להעמיד הלוואה לאי.די.בי ולצידה אופציה לרכישת ישראייר. רק מאוחר יותר התברר לברוט ולאיש העסקים, כי לסירקיס לא הייתה כל כוונה לאפשר להצעה זו להתממש, וכל כוונתו הייתה להשתמש בה כדי לסחוט מאלשטיין כספים שלשיטתו הגיעו לו.

נימוק מפוברק של "בעיות בטיחות"

בעקבות זאת, טוען ברוט, הוביל סירקיס להשעייתו. הנימוק הרשמי של סמנכ"ל המבצעים, חגי כנען, היה שמעורבתו עם הרוכשים הפוטנציאליים עלולה להשפיע על עבודת הצוות בתא הטייס ולגרום "בעיות בטיחות". למרות שהוא הכחיש את הטענות ולמרות שפעל בתיאום מלא עם סירקיס, הוא לא שובץ לטיסות מאז 1.7.20. כדי להכשיר זאת, נאמר בתביעה, קבע קצין הבטיחות של החברה, גדעון אשל, כי קיימים סיכונים בדמות משבר אמון ואווירה עכורה בשל מעורבותו של ברוט במגעים עם הרוכשים.

לטענת ברוט, סירקיס המשיך לקדם את אותה עסקה ואת האינטרסים האישיים שלו. בין היתר הוא דרש בונוס והכפלת קופת הפיצויים שלו בתמורה לתמיכתו בה. בחודש יולי נפגש סירקיס עם אייל ידווב, מנכ"ל בנק ההשקעות ג'ייבי רדהאן אשר ליווה את ההצעה, ודרש בונוס של 3 מיליון דולר עבור הנהלת החברה. כדי לשכנע את ידווב שלא ניתן יהיה לבצע עסקה כלשהי בלעדיו, העיר סירקיס: "אתה רואה את המשרד? פה זה כמו אצל החמאס - הכל ממולכד".

ברוט ממשיך ומתאר את המהלכים שבוצעו נגדו, כולל זימונו לוועדת משמעת שמונה חודשים לאחר השעייתו, לדבריו - ללא כל עילה חוקית. הוועדה התכנסה במרס 2021, אך החליטה רק בשבוע שעבר, לאחר שהודיע על כוונתו להגיש תביעה, שהוא פעל בניגוד עניינים. הוועדה ציינה שיוכל לשוב לעבודה אם ירכוש מחדש את אמונם של הטייסים ואם יימנע מתביעות.

ברוט מבקש מבית הדין להורות לישראייר להשיבו מיידית לעבודה ולפצותו ב-2 מיליון שקל על הנזקים שלטענתו נגרמו לו בעת השעייתו. לחלופין, ואם ייקבע שאין להשיבו לעבודה, הוא תובע 15.3 מיליון שקל - שכרו והתנאים הנלווים עד גיל הפנסיה, בניכוי השכר שהוא סבור שיוכל להשתכר בעבודה חילופית. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד רם ז'אן, הלית שמחוני ואלי בלושבסקי, וטרם הוגש כתב הגנה.