דוח: ישראל מפגרת בהצלת מזון

היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2021 נאמד ב-2.6 מיליון טונות בשווי של כ-21.3 מיליארד שקל, שמהווים כ-37% מהיקף ייצור המזון בארץ. מתוכם, 50% מהיקף המזון הוא בר-הצלה. כלומר, מזון הראוי למאכל, בהיקף של מעל 1 מיליון טונות ובשווי של כ-7.5 מיליארד שקל.

כך עולה מדוח אובדן והצלת המזון שנכתב על-ידי BDO והמתפרסם זו השנה השביעית על-ידי לקט ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. הדוח בחן לעומק, בעזרת כלי מדידה מקובלים בעולם, את הצעדים הממשלתיים במדינות ה-OECD ליישום כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון. בעוד שמשרדי הממשלה גיבשו תוכניות שונות הנוגעות לצמצום העוני ולצמצום הפערים בין שכבות האוכלוסייה, נדמה כי בכל הנוגע לאובדן מזון והצלתו הנושא אינו עומד בראש סדר העדיפות.

מהשוואה למדינות העולם עולה כי בעיית אובדן המזון אינה ייחודית למשק הישראלי. אולם מבין 18 מדינות שנבחנו במדד מדיניות תומכת לצמצום אובדן מזון והצלתו, עולה כי ישראל נוקטת את מספר הכלים המועט ביותר למיגור התופעה ומוצבת במקום האחרון.

צילום: [צילום: אמיר יעקובי]

עידוד השימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון הוא בעל כדאיות גבוהה. בהיבט הסביבתי, יאפשר ניצול מיטבי של משאבי טבע קיימים וצמצום פליטות מזהמים וגזי חממה. בהיבט הכלכלי הצלת מזון תהווה חלופה לייצור מזון תוך מניעת מרבית המשאבים ועלויות רבות, ובנוסף תחסוך למשק כ-5 מיליארד שקל בשנה. בהיבט החברתי היא תתרום להקטנת הפערים בחברה ותחזק את הביטחון התזונתי של השכבות החלשות וצמצום העוני. הצלת 20% מהמזון האבוד, בעלות של 0.9 מיליארד שקל תאפשר לסגור את כל פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל.

צילום: [צילום: אמיר יעקובי]

גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "במציאות שבה לא רק למעלה מ-20% מאוכלוסיית המדינה מצוי במחסור, אלא שהעולם כולו מתמודד עם משברי אקלים, מלחמות ומגפות שמערערים את כל מה שידענו על עתודות וביטחון המזון, הגיעה העת לשינוי יסודי ומהיר מצד הממשלה. היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית שלו גם לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי כולו בישראל ברבע מהתקציב, וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים".

צילום: [צילום: עדי הוברמן]

חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדוח: "עלויות אובדן המזון, מתגלגלות בסופו של דבר לכיסו של הצרכן ומשפיעות על יוקר המחיה, וגורמות להתייקרות של 11% במחירי המזון. עליית מחירי המזון עקב המלחמה באוקראינה מחזקת עוד יותר את הכדאיות הכלכלית להצלת מזון. הצלת מזון היא בעלת כדאיות כלכלית וסביבתית. כל שקל המושקע בהצלת מזון תורם 4.3 שקל למשק הלאומי.

צילום: [צילום: אמיר יעקובי]

"מדיניות הצלת מזון וחלוקתו לשכבות מוחלשות היא מדיניות כלכלית אפקטיבית במציאות הכלכלית, בה חלק נכבד מההוצאה של משקי הבית היא על מזון. הצלת מזון היא נוסחה מנצחת, שמאפשרת לסגור את פער אי-הביטחון התזונתי תוך חסכון ישיר למשק בסך של כ-2.5 מיליארד שקל. בכימות היתרונות החברתיים והסביבתיים, החיסכון למשק אף עולה לכ-4 מיליארד שקל".

צילום: [צילום: עדי הוברמן]

צילום: [צילום: עדי הוברמן]