השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, הודיע (יום ב', 17.5.04) כי המשרד בראשותו פנה במהלך השנה למשרד האוצר כדי שיאשר למשטרה לקיים האזנות סתר לחשודים בפשע המאורגן, דרך מערכות הטלפון הסלולרי.
לדברי השר: "האזנות לפלאפון מחייבות טכנולוגיה שקיימת בעולם ובשב"כ, אך אינה עומדת לרשות המשטרה מסיבות תקציביות. בתוכנית למיגור הפשע המאורגן שהצבנו לראש הממשלה, ציינו כי אם לא נקבל כלי זה לא יעמדו לרשותנו המשאבים ונהיה במצוקה".
"עד עכשיו קיבלנו משאבים שאינם מאפשרים לעשות שידרוג כזה. אנו עושים ניסיונות לשכנע גורמים במשרד האוצר ואחרים להסביר להם שהכלי הזה הוא הכרחי. אני מקווה ששנת 2004, במקרה זה, תהיה שנת מפנה ותהיה עלייה [בשימוש האזנות סתר] אפקטיבית מול האנשים הכי מסוכנים בישראל".
את הדברים אמר השר בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בראשות ח"כ אמנון כהן, אשר דנה (יום ב', 17.5.04) בממצאי דוח 54א' של מבקר המדינה בפרק העוסק בהאזנות הסתר [ראו קישורים]. יש לציין, כי בלשון דומה נקטה גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד לבנת משיח, באומרה: "האזנות לפלאפונים זה עניין של טכנולוגיה. בקרוב תתקבל טכנולוגיה שניתן יהיה להאזין לפלאפונים".
הנגבי: נאמץ דוח המבקר; "לא יינקטו
סנקציות נגד שוטרים שפעלו בניגוד לחוק"
בהמשך דבריו הדגיש השר הנגבי את חשיבות הכלי של האזנות הסתר עם זאת קרא לאיזון בין סמכויות המשטרה לאכוף את החוק, לפגיעה בזכויות אדם. עוד ציין השר הנגבי, כי בכוונת משרדו ליישם ולהתייחס לדוח מבקר המדינה, "הליקויים וההערות שהושמעו ייושמו עד האחרון שבהם. המבקר הוא גורם לבקר ואת הוראותיו יש ליישם", אמר השר.
"אנו עוסקים בדרך פעולה של גוף מרכזי לאכיפת החוק, משטרת ישראל, שאופי פעולתה מכתיב פגיעה בזכויות יסוד, כחיפוש, כבילה באזיקים ופגיעה. זו אחריות של המשטרה, וחובתה ללכת על חבל דק ולמצוא איזון בין שני הדברים. האזנות הסתר הינו כלי שהעמיד המחוקק לרשות המשטרה והוא חיוני, בלעדיו, במקרים רבים אנחנו עיוורים ומשותקים".
מבקר המדינה, השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג, שיבח את השר על הודעתו ליישם את הדוח, אולם הודיע כי בכוונת משרדו לעקוב אחר פעילות המשרד לביטחון פנים. "בכזו ממלכתיות צריך להתייחס לדוח מבקר המדינה. אמנם, בגלל רגישות המיוחדת של הנושא, אבקש ממשרדי שיעקוב אחר תיקון הלקויים. אני מבקש שיודיעו למשרדי על כל התפתחות, תיקונים ושיפורים בנושא".
לשאלת ח"כ רן כהן החבר בוועדה, האם ננקטו עד היום סנקציות משמעתיות שונות (נזיפה, הערה או העמדה לדין) נגד שוטרים שקיימו האזנות סתר על חפים מפשע, השיב השר הנגבי: "לא ננקטה סנקציה אישית מעולם נגד פעולה שלא היתה חוקית". ראש אמ"ן, ניצב אילן פרנקו אמר לעניין זה, כי במשטרה קיים מנגנון משמעתי, אולם "עד היום לא בדקתי אם נענשו שוטרים בעניין זה", כך לדבריו.
קודם לדבריו אלו הסביר ניצב פרנקו את חשיבות השימוש בכלי האזנות הסתר כדי "לעלות" על עבריינים בפשע המאורגן. לדבריו, בשנת 2001 [השנה שאליה מתייחס דוח המבקר, ר.נ.ה] אושרו 1,223 האזנות סתר, וזאת מתוך 221,463 תיקי פשע חמור, כך שהדבר מהווה כחצי אחוז בלבד מתיקי הפשע החמור. עוד הוא ציין, כי המשטרה שיפרה חלק גדול מהליקויים שנטענו נגדה, ולשם כך מופעלת שרשרת פיקוח ובקרה.
ליברמן: כבר בשנת 1996 התרעתי שמשהו רקוב
שר התחבורה, אביגדור ליברמן שנכח בישיבת הוועדה התבטא בעניין זה על אף מחאת כמה מהנוכחים. יש לציין, כי לשר ליברמן בוצעו האזנות סתר בשנת 1996 ותומללו שיחות שקיים עם שר האוצר, בנימין פוטין בעת שכיהן כראש הממשלה. היום מדגיש השר: "כבר בשנת 1996 ו-1997 ניסיתי להתריע על הבעיה, כבר אז היה ברור שמשהו רקוב. היו שחשבו שאני ממציא דברים או מעליל עלילות".
"אני שמח בסופו של דבר דוח המבקר והיועמ"ש, מדברים בעד עצמם. עם זאת יש לשים לב לדוח מח"ש שנאסר עד עתה לפרסום. מח"ש ביצע חקירה יסודית ומסמך זה הוא החמור ביותר שניתן לדמיין במדינה דמוקרטית... השר לביטחון פנים לשעבר אביגדור קהלני הודה איך האזינו שעות לשיחות של בתו עם חבר שלה, ואף אחד לא נתן על כך את הדין. הדבר החמור ביותר שאף אחד לא אשם במקרים אלה, אף אחד לא נושא באחריות".
ח"כ אפיר פינס-פז מחה נגד דבריו וציין שהשר ליברמן נמצא כעת בחקירה משטרתית, ולכן אין זה מן הראוי שהוא ישא דברים בגנות המשטרה.
צילום: השר ליברמן, התרעתי
צילום: גולדברג, מבקר המדינה, אעקוב
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה