הצהרת לפיד כנגד תפילות בהר-הבית - ספק חוקית

יו"ר ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית, קבע (יום ב', 24.10.22) בהחלטה שנתן בעתירת המטה למען ארץ ישראל נ' יאיר לפיד כי הצהרת לפיד בראיונות לאמצעי תקשורת ערביים הינה ספק חוקית וכי מדובר בהבטחת בחירות ולא הוראה. "אנחנו לא מאפשרים תפילות יהודים על הר-הבית" הינה הבטחת בחירות פוליטית עתידית שחוקיותה מוטלת בספק, ולא הוראת ביצוע של ראש הממשלה למשטרת ישראל", כתב השופט עמית בהחלטתו.

במסגרת העתירה נטען כי "הוראת לפיד מהווה הפרה בוטה של הוראות חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, חוק השמירה על המקומות הקדושים ופסיקות בג"ץ רבות ועקביות משנת 1993 ועד היום המחייבות מתן זכות תפילה ליהודים בהר-הבית, ומתירות אך ורק למשטרת ישראל להגביל זכות יסוד זאת מתוך שיקולים ביטחוניים מוגבלים בלבד. ...

דברי לפיד בראיון מהווים שינוי קיצוני ומהותי לרעה של זכויות האדם של יהודים בהר-הבית. בעשרות השנים האחרונות יהודים רשאים להתפלל ביחידות בכל מקום בהר-הבית. בשלוש השנים האחרונות, יהודים מורשים להתפלל במניין באזור המכונה "בית המדרש", על השביל לאורך החומה המזרחית של הר-הבית, במקום בו הוא מתחבר לשביל היורד ממזרח לכיפת הסלע. למעלה מ - 100 אלף יהודים התפללו במניינים אלה בשנים האחרונות. במקרים רבים יהודים התפללו במניין גם ממערב לכיפת הסלע.

עקב הנחיית לפיד לאסור תפילת יהודים בהר-הבית, המשטרה שינתה לאחרונה באורח קיצוני את התנהלותה בהר-הבית והיא אינה מאפשרת עוד ליהודים להתפלל בהר-הבית, הן ביחידות והן במניין. בחג הסוכות האחרון המשטרה כפתה על היהודים הדתיים העולים להר-הבית ללכת ללא עצירה מכניסתם ועד יציאתם מהר-הבית. יהודים שנעצרו להתפלל עוכבו וסולקו מהר-הבית."

השופט עמית קבע בהחלטתו כי הצהרת לפיד היא הבטחת בחירות פוליטית בלבד, אשר עלולה להיחשב כהפרת חוק וחוקי יסוד:

"4. בענייננו, העותרים נסמכים בעתירה על מקורות נורמטיביים רבים לביסוס העילה המשפטית העומדת ביסוד העתירה. כך, לטענת העותרים, החלטת המשיב 1, כפי שעולה מדבריו בראיון, נוגדת את חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967, פוגעת בזכויות יסוד בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכן עומדת בניגוד לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל.

ודוק, גם אם הפרת הוראות חיקוקים אלו הייתה מוכחת בפניי, ובכך איני דן במסגרת העתירה דנן, לא היה בסמכותי ליתן צו מניעה בעקבות כך.

5. טענה נוספת, והעיקרית בפי העותרים, היא שדברי המשיב 1 בראיון מושא העתירה מהווים "שוחד בחירות לציבור הערבי במדינת ישראל על-מנת שיצביעו למפלגתו של לפיד". זאת, בניגוד להוראות סעיפים 123-122 לחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), תשכ"ט-1969.

טענה זו, על-אף שמצויה היא בגדר סמכותי, יש לדחות על הסף. עסקינן בהבטחת בחירות בדבר המדיניות שאותה מבטיח המשיב 1 להנהיג אם יקבל את המנדט מן הבוחר לעשות כן. אין מדובר בהבטחה קונקרטית למתן טובות הנאה אישיות שיקבלו הבוחרים לו יצביעו למשיב 1. דברי המשיב 1 נופלים בגדר הבטחה בנוגע לאופן הפעולה של ממשלה עתידית, לו תורכב על-ידי המשיב 1, בנושא שנמצא על סדר היום, בפרט בקרב מצביעים מוסלמים.

הבטחות מן הסוג הזה הן אינהרנטיות למערכת בחירות לכנסת, שבמסגרתה מתחרים המועמדים והרשימות על ליבם ובחירתם של האזרחים (ראו תב"כ 18/20 הליכוד נ' רשימת המחנה הציוני, פס' 11-6 (16.2.2015))."

תגובת עו"ד ויסולי: "הלכה למעשה קיבלנו את מבוקשנו בעתירה. בהמשך להחלטה זו, אנחנו ניפנה עתה למפכ"ל המשטרה בדרישה להורות לכוחות המשטרה בהר-הבית לאפשר תפילת יהודים בהר-הבית, מאחר שהמשטרה אינה רשאית לבצע את הבטחות הבחירות הפוליטיות של לפיד".