פוגלמן רומז: ההסכם עם לבנון - ללא אישור הכנסת

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, רומז לאפשרות שבג"ץ יאפשר לממשלה להסתפק בהנחת ההסכם עם לבנון על שולחן הכנסת ולא יחייב אותה לקבל את אישורו, ויבהיר שמדובר במקרה חריג ולא בקביעת תקדים לעתיד. כך עולה מהערה שלו (20.10.22) בדיון בארבע עתירות שהוגשו נגד אופן אישור ההסכם - בידי הממשלה לבדה, ערב הבחירות. בג"ץ יצא לדיון במעמד צד אחד, לשמיעת חוות הדעת הסודיות המסבירות את ההסכם ואת הדחיפות במימושו.

חלק מן העותרים טוענים שמדובר בוויתור על שטח ריבוני, המחייב משאל עם או לפחות אישור של 80 חברי כנסת. עוד נטען, כי הממשלה אינה מוסמכת לאשר את ההסכם ערב הבחירות, או שלפחות עליה לקבל את אישור מליאת הכנסת. הממשלה טוענת, כי חוק משאל העם אינו חל על השטח הימי שיועבר ללבנון; שאין נוהג מחייב לאישור הסכמים בינלאומיים בידי הכנסת; שהמידע החסוי שעומד בבסיס ההסכם אינו ניתן לחשיפה בפני חברי הכנסת; ושהיועצת המשפטית, גלי מיארה, אמנם המליצה להביאו בפני הכנסת אך ציינה שניתן גם להימנע מכך.

העותרים טענו, כי בעשור שעבר הכריזה ישראל שהחוק והמינהל שלה חלים בשטח המחלוקת עם לבנון. אולם, פוגלמן הזכיר שלצד החלטת ממשלה זו היו דברי הסבר, על פיהם מדובר בתגובה טקטית להכרזה דומה מצידה של לבנון. הנשיאה אסתר חיות הוסיפה: "האיזור הזה נשאר במחלוקת. ההסכם לא מוותר על השטח הזה".

פוגלמן הבהיר לעותרים, כי עליהם להתמודד עם סמכותה של ממשלת מעבר לטפל בסוגייה מדינית ובטחונית דחופה. חיות הוסיפה, שעליהם גם להתמודד עם הטענה בדבר סודיות המידע, שבלעדיו אין זה סביר מחברי הכנסת לקבל החלטה מושכלת. היא הדגישה: "החוק אינו מחייב להביא הסכמים בינלאומיים לאישור הכנסת. תקנון הממשלה קובע מה ייעשה בהסכמים בינלאומיים, ויש לה שיקול דעת האם להניח או להביא לאישור". השופט נעם סולברג אמר בנושא זה: "הממשלה שקלה את נושא חשיפת חוות הדעת וקשה לומר שזה שיקול בלתי לגיטימי. למה אי-אפשר להסתפק בדיון בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת המשנה שלה?".

בנוגע להבאת ההסכם לכנסת, הוסיף פוגלמן: "חוות הדעת של היועצת המשפטית מחייבת את הממשלה והממשלה פעלה על פיה. היא אמרה שאין מניעה והממשלה הפעילה שיקול דעת, שעומד כעת למבחן שיפוטי". סולברג הוסיף: "היועצת אמרה דבר ברור מאוד. השרים מילאו אחרי עצתה, שקלו את השיקולים וקיבלו את ההחלטה".

פוגלמן אמר לנציג הפרקליטות, עו"ד רן רוזנברג, בהתייחס לאי-הבאת ההסכם לאישור הכנסת: "זה מתייחס למקרה המאוד-נקודתי, לא יצירת כלל לעתיד. אני מניח שזה בגלל המשקל הייחודי של החומר המודיעיני". רוזנברג השיב: "חד וחלק. זה מקרה ייחודי מאוד". הוא הכחיש בתוקף את טענתו של ח"כ איתמר בן-גביר, אחד העותרים, לפיה המו"מ התחדש רק לאחר פיזור הכנסת ואמר "הוא התנהל ברציפות מאז אוקטובר 2021". בן-גביר העלה טענה זו וסירב לומר על מה הוא מסתמך; חיות העירה בתקיפות, שאין הוא יכול לעשות זאת.